למרות הכל: לציבור עדיין יש כסף

קרנות הנאמנות בעלייה, וברביע הראשון של 2019 הושקעו בקרנות הכספיות מעל 2.5 מיליארד שקלים • בקרנות האג"ח השקיע הציבור כמיליארד שקלים • ואילו בקרנות סל-חו"ל נרשמו פדיונות בהיקף של 2.7 מיליארד שקלים

הציבור מפקיד בהמוניו | צילום אילוסטרציה: shutterstock

מי שרוצה לקבל אישור לכך שהמצב הכלכלי של הציבור בישראל טוב מאוד ונמצא בגרף עולה – למרות הדיבורים הרבים על הגירעון התקציבי בקופת המדינה – מוזמן להביט בדו"ח ההתפתחויות של תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המתפרסם על ידי בנק ישראל.

הדו"ח עוסק ברבעון הראשון של שנת 2019 וממנו עולה כי ברביע הראשון של שנת 2019 עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-161 מיליארדי ש"ח (%4.4) ועמדה בסופו על כ-3.8 טריליוני ש"ח.

250/200 סייד בר + קובייה

בין הנתונים ניתן לראות כי העליות ביתרות החזקת הציבור במניות בארץ בלטו במיוחד (9.6%), לצד העלייה בהחזקת הציבור באג"ח הממשלתיות (3.6%) וברכיבי המזומן והפיקדונות (2.5%). יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-53 מיליארדי ש"ח, זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בבורסה בת"א, הנתון מהווה תיקון לירידות שאפיינו את סוף שנת 2018. 

יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרביע בכ-19 מיליארדי ש"ח (3.4%) ועמדה בסופו על כ-545 מיליארדי ש"ח – המהווים 14% מסך תיק הנכסים של הציבור.

העלייה ביתרת ההשקעות בחו"ל נחלקת בין יתרת המניות בחו"ל שעלתה בכ-21.4 מיליארדי ש"ח (6.5%) ועמדה בסוף הרביע על כ-352 מיליארדי ש"ח. עלייה זו נבעה מעליות המחירים בבורסות בחו"ל שקוזזו חלקית על ידי מימושים נטו (אומדן של כ-5.4 מיליארדי ש"ח) וייסוף השקל מול הדולר (3.1%) שהוריד את השווי השקלי של ההחזקות במניות בחו"ל. 

לבין העלייה ביתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל שעלתה בכמיליארד ש"ח (0.5%) ועמדה בסוף הרביע על כ-192 מיליארדי ש"ח. עלייה זו נבעה בעיקר מעליות המחירים והשקעות נטו אשר קוזזו בחלקם ע"י ייסוף השקל מול הדולר.

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה עלייה של כ-0.7 נקודת אחוז, בממוצע, הן בשיעור הנכסים הסחירים והן בשיעור הנכסים בסיכון  ועמדו בסופו על כ-50.1 ו-43.5, בהתאמה. זאת, בעיקר כתוצאה מהעלייה ביתרת המניות בארץ בתיק הנכסים. 

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון של שנת 2019 בכ-85 מיליארדי ש"ח (5.2%) לרמה של כ-1.72 טריליונים (45% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). העלייה ביתרת התיק נבעה מעלייה בכל המכשירים המוחזקים בידי המוסדיים. אך בעיקר מהעלייה ביתרת ההחזקה באג"ח הממשלתיות והמק"מ (30.3 מיליארדים, 4.6%) ובהשקעות בחו"ל (23.3 מיליארדים, 6.4%).

ברביע הראשון של שנת 2019 עלה בכ-0.2 נקודת אחוז שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים לרמה של כ-28.8% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה גדולה יותר בסך הנכסים הזרים מאשר בסך נכסי ההשקעה. העלייה המשמעותית ביותר התרחשה אצל קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהגדילו את היקף חשיפתן לנכסים זרים בכ-0.4 נקודות אחוז עד לרמה של כ-30.6%. 

ברביע הראשון של השנה עלה שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) בכ-0.2 נקודת אחוז לרמה של כ-17.3%. העלייה ביתרת החשיפה נבעה בעיקר מהעלייה במחירי המניות בשוקי חו"ל. מנגד, הגופים המוסדיים מימשו נטו כ-1.3 מיליארדי דולר בנכסים נקובים וצמודים למט"ח (בעיקר במניות בחו"ל), במקביל לירידה ביתרת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסים נגזרים של כ-2.3 מיליארדי דולרים.

Inner article

במקביל, עלה היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ בכ-14.8 מיליארדי ש"ח (5%) ועמד בסופו על כ-322 מיליארדי ש"ח, כ-8.4% מסך תיק הנכסים של הציבור. 

העלייה ברביע הראשון הינה תוצאה בעיקר של עליות מחירים, לצד הפקדות נטו (עודף הפקדות על פדיונות, בניכוי דיבידנד) בקרנות בהיקף של חצי מיליארד ש"ח. זאת, בניגוד למגמה של פדיונות שאפיינה שלושת הרבעונים האחרונים בשנת 2018.

עיקר ההפקדות בקרנות הנאמנות היו בקרנות הכספיות בהיקף של כ-2.6 מיליארדי ש"ח ובקרנות המחקות המתמחות באג"ח חברות בארץ (כמיליארד ש"ח). בקרנות הסל המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות בהיקף של 2.7 מיליארדי ש"ח. 

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה