“מאגר נתוני האשראי משנה גם את עולם יועצי המשכנתאות”

צח ברקי, מנכ”ל DB קרדיט – אחת מלשכות האשראי שאושרה ע”י בנק ישראל: “במחקר שביצענו גילינו שמשקי הבית בישראל משלמים 24.5 מיליארד שקל בשנה על האשראי שהם לוקחים כל שנה. אחד מכל שני בתים בישראל משתמש באשראי, בין אם במשכנתה, בהלוואה או במסגרת אשראי”

בכנס היועצים | צילום: יבגני זיביק, שואו הפקות אירועים

השינויים שמחולל חוק מאגר נתוני האשראי טרם באו לידי ביטוי באופן מלא בשוק המשכנתאות, מכיוון שנדרש לגופים הפיננסים זמן להפנים את ההיבטים השונים של החוק ולעדכן את המודלים לדירוג אשראי.

במסגרת הכנס השנתי של בנק ירושלים ליועצי משכנתאות חיצוניים – שנערך בסימן אימוץ פתרונות דיגיטליים בשוק המשכנתאות וכניסתו לתוקף של חוק מאגר נתוני האשראי בחודש אפריל האחרון – התקיים פאנל מקצועי שדן בשינויים בשוק המשכנתאות בעקבות כניסתו לתוקף של החוק ובמעבר של עולם המשכנתאות לדיגיטל, מהעולם האנלוגי.

250

בפאנל, שהנחה העיתונאי קובי אריאלי השתתפו דודי לוי, משנה למנכ”ל בנק ירושלים ומנהל החטיבה הקמעונאית, הגר פרץ דיין, סמנכ”ל שיווק ואסטרטגיה בבנק ירושלים, צח ברקי, מנכ”ל DB Credit, אבי אבגיל, יו”ר התאחדות יועצי המשכנתאות. אבגיל נשאל במסגרת הכנס על החסרונות והיתרונות שבהיעדר הסדרה רגולטורית של תחום ייעוץ המשכנתאות.

אבגיל השיב, כי “ב-2016 הרגשנו את החיסרון מצד הבנקים הגדולים שהם החליטו מי יהיה יועץ ומי לא. לאחר מאבק ממושך בעזרת יחסי ציבור, וועדות בכנסת, לובי והרבה עבודת שטח, ניצחנו וקיבלנו את המסמך מבנק ישראל שמורה לבנקים לעבוד מול יועצים ולא לנהל רשימות. המצב החדש יצר בעיה אחרת – עכשיו כשאין רגולציה כל אחד יכול להיות יועץ משכנתאות והבנקים צריכים לעבוד מולו.

“היתרונות שאין רישיונות – הרגולציה כפי שנוכחנו לדעת, מקשה מאוד על העבודה בדרישות מחמירות, תראו מה עשתה הרגולציה לעבודת הסוכנים בעולם הביטוח. הפיתרון שלנו הוא פשוט מאוד – אנחנו מייצרים רגולציה פנימית בתוך ההתאחדות, אנחנו עורכים בחינות, וועדות קבלה, קוד אתי, אמנת שרות ועוסקים בהכשרה והדרכות בתחום כדי להתמקצע. זה בעצם המצב הכי טוב שיכול לקרות לנו לענף – להתאגד כולם, לקבל את ההכרה מהבנקים ובנק ישראל ואז יש לנו כח עצום ונוכל לפנות עם כל הכח הזה לציבור כדי להגדיל את השימוש ביועצים חיצוניים”.

דודי לוי, משנה למנכ”ל בנק ירושלים אמר בתשובה לשאלה כיצד ישפיע חוק מאגר נתוני האשראי על שוק ייעוץ המשכנתאות: “החוק הוא הזדמנות גדולה יותר להתאמת הייעוץ לצרכים האמתיים של הלקוחות – היועץ יוכל להתאים ללקוחות משכנתה הרבה יותר נכונה לצרכים של הלקוח כי יהיו לו הרבה יותר נתונים חשופים על הלקוח וההתנהלות שלו. בסופו של דבר איך זה ישפיע? ייעוץ טוב יותר מקטין את הסיכון של הלקוח וגם בעל פוטנציאל חיסכון יותר גדול עבור הלקוח”.

Inner article

צח ברקי, מנכ”ל DB קרדיט, אחת מלשכות האשראי שקיבלו את רישיון בנק ישראל אמר: במחקר שביצענו גילינו שמשקי הבית בישראל משלמים 24.5 מיליארד שקל בשנה על האשראי שהם לוקחים כל שנה. אחד מכל שני בתים בישראל משתמש באשראי, בין אם במשכנתה, בהלוואה או במסגרת אשראי, מדובר בהוצאה השנייה בגובהה עבור משק הבית. מצאנו עוד שכל משק בית בישראל משלם היום בממוצע 1,500 שקל בעמלות וריביות. מטרת העל של החוק היא הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי.

“או במלים אחרות, משקי הבית ינהלו את ההתחייבויות שלהם ואת ההוצאות שלהם בצורה טובה יותר ובהתאם יוזילו את ההוצאה החודשית על אשראי. חוק נתוני אשראי מאפשר ליועץ פיננסי כמו יועץ משכנתאות, מידע רב אפילו בהשוואה לזה של בנק או גורם חוץ בנקאי. יועץ פיננסי יכול לקבל את התמונה המלאה של הלקוח, איזה בנק או גוף חוץ בנקאי העניק ללקוח שלו אשראי ואיזה ריביות הוא משלם, זה כלי שמשפר את היכולת שלו להעניק ייעוץ מותאם וחסכוני”.

הגר פרץ דיין, סמנכ”ל אסטרטגיה ושיווק בבנק ירושלים השיבה על השאלה שדנה בהשפעת המעבר של הבנקים למשכנתאות בדיגיטל על ייעוץ המשכנתאות ואמרה: “מתקדמים לעולם דיגיטלי מלא – אין ספק שבעוד מספר שנים שנים המהפכה תגיע גם לשוק המשכנתאות והוא גם יעבור מעולם של ניירות, לעולם הדיגיטל. אבל בדרך יש תהליכי ביניים וזה לא יקרה ביום אחד”.

דיין הדגישה, כי “עבור היועצים המעבר לדיגיטל הוא יותר הזדמנות ממכשול – אם היועץ התעסק הרבה בניירת, עכשיו הוא יוכל הרבה יותר להתעסק בייעוץ ופחות בביורוקרטיה שעיכבה לו את סגירת המשכנתה. כל יועץ יוכל להעניק הרבה יותר ייעוצים ולפעמים גם יהיה ייעוץ טלפוני בלבד, למשל בשיחות סקייפ מבלי להגיע ללקוח וללא צורך להשלים ולאסוף מסמכים”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה