מאזן ביניים: כמה יעלו למשק ולמדינה ימי מבצע ‘שומר החומות’?

כמה עלות ימי הלחימה במבצע שומר החומות? הערכות שונות מדברות על עלויות אדירות למערכת הביטחון, למס רכוש ולמשק בכלל • על פי הערכות שונות, מדובר עד כה על למעלה משני מיליארד שקל של נזק ישיר ועקיף • מרתק: כמה הייתה עלות צוק איתן על פי צה”ל ומה טענו מנגד במשרד האוצר? • וגם: האם התקציב ההמשכי ישפיע על עלות המערכה

ירי צה"ל לעבר עזה, הבוקר | צילום: גילי יערי, פלאש 90

הלחימה במסגרת מבצע ‘שומר החומות’ נכנסה ליומה התשיעי מאז התקיף ארגון החמאס את ירושלים וסביבותיה. במשך שמונת ימי הלחימה ירו הארגונים בעזה על תושבי ישראל למעלה מ-3,500 טילים מול כ-4,600 טילים ב-51 ימי ‘צוק איתן’. על פי הצבא למעלה מ-90% מהטילים שאמורים ליפול על מקומות מיושבים יורטו על ידי המערכת המופלאה שבנו מהנדסים ישראלים, בחסדי שמים.

בשעת כתיבה הידיעה הסתיים השקט היחסי ששרר למשך מספר שעות בעוטף עזה ובדרום (יש אומרים שהוא נשמר לאורך אספקת הדלק לרצועה, הבוקר). אך השקט המדומה אִפשר לנו לבצע סיכום חלקי על עלות ימי הלחימה שכבר מאחורינו.

250/200 סייד בר + קובייה

על פי הערכות שונות, מדובר עד כה על למעלה משני מיליארד שקל של נזק ישיר ועקיף. נתון זה מורכב מתשלומי נזק שנגרם לרכוש, עלות המערכה הצבאית והנזק למשק כתוצאה מהשבתת מפעלים, קווי ייצור, ואי הגעת עובדים לעבודה. נתון זה לא כולל החלטה ממשלתית עתידית על פיצוי כלשהו לעובדים ועצמאיים שנפגעים מכך שהם פשוט לא יוצאים לעבודה בימים אלה.

שמונה ימים יקרים

“הנזקים ב-8 ימי מבצע מגיעים בהיקפם לעלויות של 50 ימי מבצע ‘צוק איתן'”, כך טוען גד ליאור ב-Ynet. לדבריו, עד אמש הגישו מעל ל-4,000 אזרחים תביעות רכוש מגוונות, מנזקים לדירות ולכלי רכב, עבור במפעלים ובתי עסק ועד לשטחים חקלאיים, בעיקר בעוטף עזה.

נתון זה כולל את פרעות תשפ”א שערכו הערבים בערים המעורבות ובכבישים רבים ברחבי הארץ. על פי דיווח ב’כלכליסט’ מיום שישי האחרון, מתוך למעלה מ-1,700 תביעות רכוש שהוגשו לקרן הפיצויים – מס רכוש, כ-1,000 מהתביעות הן מאזור עוטף עזה, והיתר משאר הארץ. קרן הפיצויים מתופעלת על ידי רשות המסים ומחזיקה נכון לעכשיו למעלה מ-13 מיליארד דולר. רק לשם ההשוואה, במבצע צוק איתן שילמה הקרן כ-200 מיליון שקל בגין הנזקים הישירים.

התקציב ההמשכי יקבע

במישור הצבאי ההערכות מדברות על כ-120 מיליון שקל ליום או כמיליארד שקל לשמונה ימי לחימה. בל נשכח שסכום זה אינו כולל תשלומים נוספים לכוחות הביטחון בגין גיוס מילואים. בערב החג פרסם דובר צה”ל את מספר הטילים המיירטים של כיפת ברזל – טילי ה’טמיר’ שנורו לעבר טילי האויב העזתי. מדובר על כ-1,150 טילי יירוט שנורו בעלות של כ-50 אלף דולר לטיל. על פי דיווח ב’וואלה עסקים’ סכום זה הוא מחיר-מחירון, המחירים עבור מערכת הביטחון שלה יש הסדרים מיוחדים עם רפאל הם אחרים לגמרי, כלומר, נמוכים בהרבה. זאת ועוד, חלק ניכר ממימון הטילים מגיעה היישר מכיסו הרחב של משלם המיסים האמריקני.

כאן ראוי לציין את המחלוקת שהייתה לאחר ‘צוק איתן’. בעוד המערכת הצבאית דיווחה על עלות של כ-9 מיליארד שקל, משרד האוצר טען שהעלויות הצבאיות של המבצע לא עברו את ה-6.5 מיליארד שקל וגם זה בהגזמה. כעת, תקציב הביטחון כמו כל תקציב המדינה עובד על תקציב המשכי, כך שכל עלות חריגה תיאלץ להמתין לימים יפים יותר במערכת הפוליטית. על פי הדיווח ב’וואלה’ ההערכות באוצר הן שצה”ל ידרוש לפחות 1.5-2 מיליארד שקל על מבצע שומר החומות שנראה כעומד להסתיים עד לסוף השבוע ואולי קודם לכן.

נזק עקיף

המישור השלישי הוא הנזקים העקיפים למשק. ניתוח של אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים המתייחס לפגיעה בפעילות העסקית ומפעלי התעשייה העלה, כי מדובר בכ-180 מיליון שקל לכל יום לחימה באמצע השבוע. ההערכה מתייחסת לפגיעה בפעילות העסקים ומפעלי התעשייה בימים 11-13 במאי, בהם לא התקיימה עבודה כסדרה במחוזות דרום ומרכז על פי הוראות פיקוד העורף.

אלא שתחשיב זה אינו כולל מצד אחד את הפגיעה ברווחיות ונזקים עקיפים למפעלים שנפגעו ישירות מהטילים אשר יחוו פגיעה במוניטין, ביטול עסקאות, אי-עמידה בלוחות זמנים ועוד. מהצד השני, סכום זה אינו כולל פיצוי לעובדים בגין היעדרות מהעבודה במהלך ימי הלחימה. על פי החוק, עובד שנשאר בבית בגלל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו בשל מצב ביטחוני, לא זכאי לפיצוי כספי. כמו כן, אין חובה חוקית על מעסיק לשלם לעובד שכר עבור ימי היעדרותו מהעבודה עקב המצב הביטחוני.

870/135 ליינר ארטקל

במהלך שנת 2019 ולאחר מבצע ‘חגורה שחורה’ עבר בכנסת חוק בהוראת שעה לתשלום פיצויים לעובדים ולעסקים שנגרם להם נזק עקיף בתקופת המתיחות בעוטף עזה ובדרום. בנוסף, חתמה המדינה הסכם קיבוצי  עם נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הכללית החדשה לגבי חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם.

כעת, לאחר הפיצויים והמענקים שניתנו בגין משבר הקורונה, הממשלה לא תוכל להתעלם, ככל הנראה, מהדרישה שתעלה מהאזרחים לפיצוי בגין ימי הלחימה. השאלה הגדולה תהיה כלפי אזור המרכז כאשר שוב המסעדות, בתי הקפה ועסקי פנאי הסופגים את הנזק הגדול בגלל אזרחים המפחדים לצאת ולבלות כבימים רגילים. גם בתי מלון רבים דיווחו על ביטולים לחג.

יירוט מוזל

בשולי הדיונים הכלכליים, תמה אודי עציון ב’כלכליסט’ מדוע לא מופעל עדיין הלייזר שהיה אמור לתגבר את כיפת ברזל וליירט רקטות בזול יותר. הוא מזכיר כי כבר בינואר 2020 חשף משרד הביטחון כי הצליח להגיע לפריצת דרך בפיתוח לייזר רב-עוצמה שיוכל ליירט רקטות. הפרויקט, שמובילה מינהלת המחקר והפיתוח במשרד הביטחון (מפא”ת) ביחד עם אלביט ורפאל, הצליח להניב לייזר חשמלי בעוצמה של 100 קילו-ואט, הרף הנדרש להשמדה ממרחק קילומטרים של רקטות, פצצות מרגמה, רחפנים וטילי נ”ט, וכל זה בעלות של דולרים בודדים לכל יירוט.

ראוי להזכיר כי טווח קרן הלייזר מוגבל והיא רגישה להפרעות של עננים וערפל, אולם הלייזר יוכל לטפל בעצמו ברקטות בודדות אם התנאים מאפשרים זאת, ולהוזיל ברמה מסוימת את עלויות היירוט.

עציון כותב, כי לפני כמעט שנה וחצי גילו במשרד הביטחון אופטימיות. דובר על ניסוי משמעותי בדרום ביוני 2020 ועל אפשרות להציב מערכת ראשונית שתוכל ליירט רקטות מעזה כבר בסוף 2020. אבל זה לא קרה. מהבדיקה שערך עלה כי העיכוב נגרם מסיבות טכנולוגיות ובעיקר כלכליות. האינטגרציה של תותח הלייזר עם שאר המערכות והחיבור שלו עם שאר רכיבי המערכת אורכים יותר זמן מהצפוי, כפי שקורה לא פעם בפיתוח מערכות נשק מתקדמות.

לטענתו, אילו היו מקצים באוצר עוד כמה עשרות מיליוני שקלים למערכת הרי ששחקן חדש היה מצטרף כעת לגזרה לניסוי רטוב, בדיוק כפי שהחלה כיפת ברזל לעבוד בשנת 2011 בבאר שבע, אשקלון ואשדוד.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה ל’כלכליסט’: “מפא”ת במשרד הביטחון עוסקת בפיתוח טכנולוגיית לייזר רב-עוצמה כמענה אפקטיבי משלים לאיומים השונים. מפא”ת יחד עם החברות רפאל, אלביט ותעשיות נוספות מבצעות כל העת ניסויים במרכיבים השונים של המערכת שבמהלכן הושגו פריצות דרך רבות, חלקן בקנה מידה עולמי. בימים אלה מבוצעת אינטגרציה של רכיבי המערכת השונים, לקראת ניסוי הוכחת יכולת יירוט מלאה. הפרויקט מפותח מתקציבי המו”פ של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות השותפות בו”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה