מבחן דרך: סובארו פורסטר – ותיק, אמין, ורב תכליתי

צילומים: ביזנעס ויצרן

סובארו פורסטר הגיע אלינו למבחן בדיוק בזמן שהוא עולה לכותרות. סקר האמינות הגדול בארצות הברית, של Consumer Reports הכתיר אותו במקום הראשון. הישג שלא רק מפתיע אלא גם קצת משנה תפיסה, בעולם שבו כל רכב חדש עמוס במערכות שלא תמיד ברור מה הן עושות, לראות דגם כמו הפורסטר עוקף את טויוטה, לקסוס, יונדאי, קיה, מאזדה ומציב את פולקסווגן הרחק מאחור (במקום ה-16) , גורם לחשוב על המשמעות של המילה “אמינות” בשנת 2025. אז איך זה שדווקא רכב שלא ממהר להתחדש, הוא זה שגורף את המחמאות?

תעודת זהות

הפורסטר הוא רכב ותיק, ולא במובן המעליב אלא במובן של מוצר שממשיך על אותו קו כבר שנים. בסובארו לא מתביישים לשמור על מכלולים ישנים יותר, מנוע מוכר, תיבה הילוכים מוכרת, ובעצם תפיסה עולם שלא רצה קדימה רק כדי להיראות מתקדמת. בשוק שבו כל יצרן מציג עוד מסך, עוד תוכנה שצריך לעדכן, עוד פונקציה שאף אחד  לא מבין למה היה צריך אותה, יש משהו מרגיע ברכב שפשוט ממשיך להיות מה שהוא. אפשר לקרוא לו מיושן, ואולי “מיושן” פירושו שפשוט לא מתקלקל ?

דבר נוסף שמעניין בסקר, הוא לראות שמעט מאוד רכבים חשמליים או פלאג-אין נכנסו למקומות  הראשונים בסקר האמינות. דווקא המערכות הפשוטות יותר, אלה של פעם, הן אלה ששורדות בלי הפתעות במוסך. אז אולי תחסכו כמה שקלים בחשמל, אבל אם הרכב פחות אמין, אז מה שהרווחת בשקע אתה עלול להפסיד ביום עבודה במוסך או בירידת ערך. הפורסטר, מהבחינה הזו, מציע שקט.

מה בשטח?

אם יש מקום שבו הפורסטר מרגיש בבית יותר מהכול, זה השטח. לא מדובר בכלי שטח קשוח מהסוג שמטפס מצוקים, אבל הוא בהחלט אחד מרכבי הפנאי הבודדים שעדיין אפשר להכניס אותם לשביל בלי לחשוש, מרווח גחון של 22 ס”מ, מערכת X-Mode שעושה הרבה מהעבודה מאחורי הקלעים ומערכת הנעה כפולה קבועה שמבטיחה יציבות גם כשלא רואים מה קורה מתחת לגלגלים. רכב המבחן קיבל גם מיגון גחון גיר ודיפרנציאל מקורי (תוספת של 4,490 ₪ ) שחסך לנו עוגמת נפש גם כשהגזמנו קצת…

השטח שנכנסנו אליו לא היה מאתגר במיוחד, לא ממש קשור לעולם של לנד קרוזר או רכבים קשוחים אחרים. אבל הוא היה מספיק מפותל, מספיק משובש ומספיק מגוון כדי להבין שהפורסטר הרבה יותר טוב משנדמה. אחרי שעה־שעתיים על שבילים, הרכב המשיך לנסוע בנינוחות כמעט מוחלטת, בלי טלטלות, בלי רעידות ובלי תחושה שהמרכב סובל. השילוב בין נוחות המתלים לבין ההנעה הכפולה של סובארו הפך את הנסיעה לזורמת, כזו שלא מרגישה מאמץ אלא יותר כמו טיול. וזה בדיוק המקום שבו הפורסטר מצדיק את עצמו: הוא מסוגל להיות רכב עירוני לחלוטין במשך כל השבוע, ובסוף השבוע להפוך לכלי טיולים אמיתי, בלי דרמות !

איך הוא נראה

הפורסטר לא מחפש לעשות רושם. מי שמחפש עיצוב נוצץ או קווים שחושבים את עצמם מחדש לא ימצא את זה כאן. הצבע של רכב המבחן (ברונזה) היה יפה ומיוחד, אבל מלבד זה מדובר ברכב שנראה כמעט אותו דבר כמו שבחנתי לפני חמש שנים. לא מרשים, לא מפיל לסת, ולא כזה שמעורר אנטגוניזם. למי שלא מחפש תשומת לב, זה יתרון

נכנסים פנימה

פנים הרכב, לעומת זאת, הוא מקום שקל להסתדר בו. הפורסטר מרווח בצורה חריגה והכניסה אליו נוחה מאוד, בלי טיפוס מיותר כמו בג’יפים גבוהים יותר. החומרים שחורים ופשוטים, אבל מרגישים בנויים היטב. המסך המרכזי האנכי מזכיר במבט ראשון מסך של וולוו, בפועל הוא דווקא פשוט, לטובה. הוא אחד המסכים הכי קלים לתפעול שפגשתי  ישר, אינטואיטיבי, וברור. אפילו בקרת האקלים, שהועברה למסך כמו ברכבים אחרים, נשארת תמיד נגישה בזכות תכנון נכון.

מערכת השמע של הרמן קרדון חזקה מאוד, אם כי לקח זמן עד שהצלחתי לכוון אותה כמו שצריך. במושב האחורי מרווח הרגליים מצוין, יש פתחי מיזוג, מספיק תאורה ונוחות אמיתית גם לנסיעות ארוכות. תא המטען הוא כבר סיפור בפני עצמו, כמעט 800 ליטר שמאפשרים להעמיס כמעט כל מה שעולה על הדעת.

המנוע המוכר של סובארו, בנפח שני ליטרים ובתפוקה של כ־180 כ”ס, לא מציע זינוקים מרשימים או ביצועים דרמטיים. הוא חלק, נעים, ועושה את העבודה שלו בלי להתבלט. כדי להוציא ממנו כוח אמיתי צריך ללחוץ חזק, אבל זה לא רכב שמיועד לנהיגה אגרסיבית. התיבה הרציפה מספקת פעולה אחידה, גם אם לא כולם אוהבים את התחושה שלה. מי שמחפש חוויית נהיגה ספורטיבית לא ימצא אותה כאן, אבל מי שמחפש רכב שמתפקד באופן עקבי ושקט — יקבל בדיוק את זה. צריכת הדלק תלויה מאוד בסגנון הנהיגה, בנסיעה רגועה אפשר להגיע ל־12–13 ק״מ לליטר, נתון יפה לרכב בעל הנעה כפולה קבועה. בממוצע המבחן, סביב 10 ק״מ לליטר.

חסרונות

כמו בכל רכב, יש גם חסרונות. לוח המחוונים אנלוגי כמו פעם, מצלמת הרוורס פשוט לא טובה מספיק, ובשעות הערב כמעט שלא רואים דרכה דבר. קשה להבין איך מצלמה כזו עדיין מותקנת ברכב מודל 2025. העובדה שרק חלון אחד מגיע עם פונקציה של פתיחה וסגירה בנגיעה מרגיש מיושן מדי. והתיבה הרציפה מרעישה מידי, העיצוב הפנימי נעים אבל שמרני מאוד. גם המחיר, שנע בין 212 ל־258 אלף שקלים, כבר לא נחשב מציאה בשוק המקומי.

בואו נסכם ש… 

בעולם מלא גימיקים ומסכים שמחליפים כפתורים, יש משהו מרענן ברכב שעדיין משתמש במכלולים מוכרים, ועדיין מצליח להרגיש רלוונטי ויעיל.

הפורסטר הוא אחד הרכבים היחידים שמצליחים לשלב בצורה טבעית בין עיר לכביש לשטח. הוא אמין, הוא נוח, הוא מרווח בצורה שקשה למצוא, והוא נותן תחושה של מוצר בשל ובטוח, כזה שלא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד.