מדאיג: עלייה במספר דורשי העבודה בערים החרדיות

בשירות התעסוקה טוענים: הורדת התקופה המינימלית של החל”ת מ-30 ל-14 ימים תעודד הוצאה לחל”ת, בעוד שחלק גדול מאלו שהוצאו לחל”ת עד כה טרם חזרו לעבודה • אך מנגד נשמעות טענות כי האפשרות של יציאה לחל”ת למשך שבועיים מתאימה לזמן הסגר ותאפשר למאות ואלפי משפחות להישאר עם הראש מעל המים למרות אי עבודה בתקופת החגים • נתוני האבטלה, ערב הסגר

הפגנות על רקע המשבר הכלכלי בימי הקורונה | צילום: פלאש 90

שיעור האוכלוסייה החרדית מבין כלל דורשי העבודה טיפס, מ-9.5% בסוף יולי ל-9.9% בסוף אוגוסט. בהתאם, חלקה של שאר האוכלוסייה מבין הרשומים ירד בתקופה זו, כך עולה מדוח של שירות התעסוקה המנתח את מגמות הקיץ בשוק העבודה וממשש את הדופק הכללי של העבודה במשק.

הסגר שיחל ביום שישי הקרוב יפגע שנית ובעוצמה רבה בשוק העבודה ובעסקים. הירידה שחוו העסקים בפסח האחרון ולאורך כל הקיץ תהיה הקדימון לפגיעה הקולוסלית במכירות של תקופת החגים.

במגזר החרדי סובלים פעמיים. ההגבלות פוגעות בתנועה של הקונים מעיר לעיר כפי שמקובלת מאוד במגזר החרדי ומאידך למרבית העסקים החרדיים אין את האפשרות להציע רכישה ברשת. מה גם שלחלק מהאוכלוסייה אין גישה מתאימה לרכישה שכזאת. לסגר שיחל בסוף השבוע מצטרף הסגר הלילי שהוטל באופן דרקוני על ערים ושכונות חרדיות ברחבי הארץ.

דוח שירות התעסוקה מצביע בבירור על הקושי שחווה המגזר החרדי. כך למשל במספר קטן של ערים חלה עלייה במספר דורשי העבודה, ובמיוחד ברהט ובמודיעין עילית שם חלה עלייה של 1.4 ו-0.5 (בהתאמה) נקודות האחוז. לכך מצטרפות הערים בני ברק, קרית גת ובני ברק, שבניגוד למגמה הכוללת כמעט ולא חוו ירידה בשיעור דורשי העבודה במהלך החודש.

מרבית הערים שבהם חלה עלייה בשיעור דורשי העבודה במהלך חודש אוגוסט, מראות ייצוג נרחב לחרדים וגם לערבים, לטענת שירות התעסוקה, אין ספק כי מקבלי ההחלטות צריכים לתת תשומת לב מיוחדת בקרב לעצירת הירידה באותן ערים. בנוסף הם מדגישים כי ירידה מצומצמת יחסית של דורשי עבודה אפיינה גם ערים הנמצאות בדרום: קרית גת, באר שבע, בית שמש (אוכלוסייה חרדית) אשקלון, אשדוד ורחובות.

אילת בירידה

בסוף אוגוסט 2020 היו רשומים בשירות התעסוקה 766.5 אלף דורשי עבודה פעילים. נתון זה מהווה ירידה של 34.2 אלף דורשי עבודה פעילים במהלך החודש (רבים מהם כתוצאה מתהליך עדכון הנתונים). טבלת הערים מצביעה על כך שערים עם רוב חרדי וערבי עדיין עומדות בראש רשימת הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר. הערים ביתר עלית, מודיעין עלית, ואום אל פאחם עדיין עומדות בראש הרשימה.

לעומת זאת, העיר אילת שעמדה בראש הרשימה ממשיכה לרדת, בעקבות תיירות פנים חזקה במהלך החודש (ירידה של 2 נקודות האחוז). במספר ערים נוספות חלה ירידה משמעותית בשיעור דורשי עבודה, לעומת רהט ומודיעין עילית שהיו הערים היחידות בהן חלה עלייה בשיעור דורשי עבודה.

חרדים עובדים | צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90

נזכיר כי בעבר כשסקרנו את נושא התעסוקה והפערים שבין שירות התעסוקה והלמ”ס, כתבנו כי בעוד הרישום ליציאה לחל”ת היה תהליך פשוט שהצריך אך שליחת פקס, החזרה לעבודה מצריכה מילוי טופס שלם וארוך באתר שירות התעסוקה. אין ספק שהמצב קשה במגזר החרדי ואולי גם במגזר הערבי, אולם מאידך, אם ישכילו לפרסם בשירות התעסוקה מספר פקס וטופס אחד בהם ניתן לדווח לשירות על החזרה לעבודה, המספרים יקבלו איזון כלשהו ביחס לנעשה בשאר חלקי הארץ וגם ביחס לנתוני הלמ”ס.

קיץ של עלייה באבטלה

בשירות התעסוקה מתארים את שלהי קיץ 2020 – כאשר ישראל עדיין עמוק במשבר הקורונה, והנתונים מהקיץ אינם מספקים סיבות לאופטימיות. הכניסה לסגר בימים הקרובים תפגוש את שוק העבודה במצב רגיש ומורכב יותר מאשר בגל הראשון. שירות התעסוקה שב ומתריע כי על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר ולאפשר למשק לחזור לפעילות כלכלית כמעט מלאה לאחריו, ישנם צעדי מדיניות הכרחיים שצריכים להתבצע, ובראשם הגבלת תקופת החל”ת, עידוד תעסוקה ושימור עובדים.

החודשים מאי ויוני, שבהם הוסרו המגבלות על המשק, התאפיינו בירידה ברישום אחרי שיא המשבר, עם 44,143 בסה”כ במאי, ורק 33,571 נרשמים ביוני – החודש הטוב ביותר בחצי השנה האחרונה. אולם הציפייה להתאוששות מהירה התחלפה מהר לנוכח העלייה בתחלואה והחזרת חלק מהמגבלות על המשק; בחודש יולי, זינק מספר הנרשמים בשירות התעסוקה ב-94.2% לעומת יוני, ל-65,183  דורשי עבודה חדשים – חודש השיא (השלילי) של הגל השני עד כה. במהלך אוגוסט נרשמו 52,082 דורשי עבודה – ירידה של 20.1% לעומת יולי. השירות מדגישים כי ייתכן והמספרים הושפעו במידה מסוימת מתופעת ‘פיטורי הקיץ’ הנצפית מדי שנה בייחוד ביולי (עלייה בפיטורים זמניים בתחומים מסוימים כמו חינוך), אולם הנתון הגבוה באוגוסט מחזק את המסקנה שהפער נובע בעיקר מהמשבר הכלכלי המתמשך.

האטה בחזרה לעבודה

מרבית החוזרים לעבודה, חזרו במהלך חודש מאי (282.2 אלף) ויוני (179.5 אלף). בחודשיים שלאחר מכן, חלה ירידה משמעותית – ביולי רק 42 אלף דיווחו חזרה לעבודה, ובאוגוסט 20.5 אלף. כפי ששירות התעסוקה הצביע בתחילת המשבר, עובדים שלא חוזרים מחל”ת בשלבים הראשונים, יתקשו לחזור בשלבים מאוחרים יותר, והחל”ת עלול לקבע אבטלה. עובדים נוספים עתידים לדווח על חזרה לעבודה במסגרת מענק עידוד תעסוקה.

שינוי המגמה ביולי ואוגוסט בא לידי ביטוי בכך שמספר הנרשמים כדורשי עבודה, היה גבוה ממספר החוזרים לעבודה, פי 1.55% ביולי ופי 2.5% באוגוסט. כלומר, על כל אדם שחזר לעבודה באוגוסט, 2.5 עובדים לשעבר נרשמו כמובטלים.

מספר הנרשמים בשירות התעסוקה, החוזרים לעבודה והיחס ביניהם, מאי-אוגוסט 2020

על פי הדו”ח, החל”ת, שכמעט לא היה בשימוש לפני משבר הקורונה, ממשיך להוות כלי מרכזי לאבטלה: הגם שבאופן כללי חלה ירידה בשיעור היוצאים לחל”ת, בשניים מארבעת החודשים האחרונים (ולא ברציפות) הייתה זו סיבת הרישום המובילה – בחודש מאי שהושפע מהסגר הראשון (53.2% חל”ת – לעומת פיטורים 25.7%, התפטרות 8.1%, הבטחת הכנסה 6.1%), אך גם ביולי (38.3% חל”ת – לעומת פיטורים 37.3%, התפטרות 9.1%, הבטחת הכנסה 6.6%). בשני החודשים האחרים, הסיבה המובילה הייתה פיטורים ושיעוריה היו יציבים יותר – כך ביוני (42.4% פיטורים – לעומת 26.6% חל”ת, התפטרות 11%, הבטחת הכנסה 9.1%), ובאוגוסט (37.6% – לעומת 31% חל”ת, התפטרות 9.7%, הבטחת הכנסה 6.7%).

בכל החודשים מאי עד אוגוסט, רובם המוחלט של החוזרים לעבודה, היו כאלה שנרשמו עקב חל”ת – אולם יש לציין כי ככל שהחודשים התקדמו, חלה ירידה בשיעורם של אלה, אל מול עלייה עקבית בחזרה לעבודה של מפוטרים.

Inner article

בשירות התעסוקה טוענים כי הורדת התקופה המינימלית של האפשרות להישאר בחל”ת מ-30 ימים ל-14 ימים עלולה לעודד הוצאה של אנשים רבים יותר לחל”ת, וכפועל יוצא להגדיל את מספר העובדים שישתמשו במסלול זה, שעה שחלק גדול מאלו שהוצאו לחל”ת עד כה טרם חזרו לעבודה.

מאידך עובדים אחדים אומרים היום ל’ביזנעס’ כי האפשרות של יציאה לחל”ת למשך שבועיים מתאימה לזמן הסגר ותאפשר למאות ואלפי משפחות להישאר עם הראש מעל המים למרות אי עבודה בתקופת החגים.

התאוששות נמוכה

כלפי החלוקה של דורשי העבודה אומרים בשירות כי הצעירים והמבוגרים חווים את המשבר באופן שונה: בקרב הנרשמים ניתן לראות עלייה עקבית בשיעור הצעירים שנרשמים, לעומת ירידה בקרב המבוגרים (גיל 55 ומעלה). השיעור הגדל של דורשי עבודה פעילים בקבוצת הגיל הצעירות יכול להעיד על תנודתיות בסטטוס האבטלה של דורשי עבודה צעירים, אך גם על הקושי המתגבר של הצעירים בשוק העבודה או על השימוש המוגבר בזכאות לאבטלה שהוארכה עד לחודש יוני 2021.

חשוב לציין כי בניגוד לתנודתיות בקרב הצעירים, מבוגרים רבים יתקשו לחזור לשוק העבודה ועלולים להתנתק גם הם משוק העבודה לתקופה ארוכה. בשירות מאמינים כי הן הצעירים והן המבוגרים חייבים לקבל מענה מותאם שימנע את ניתוקם משוק העבודה, שעלול להוביל לצמצום שוק העבודה ולהחזיר את ישראל שנים רבות אחורה.

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר בתגובה לדו”ח, כי “אנו נכנסים לגל השני במצב קשה הרבה יותר מבחינת תעסוקה ביחס למשבר הראשון. התוצאות יהיו קשות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אנו חייבים לעבור לחל”ת גמיש על בסיס המודל הגרמני.

“אם נמשיך להסתמך רק על יציאה לחל”ת, אנו נקבע תרבות אבטלה שתישאר איתנו שנים ארוכות. מוכרחים לעבוד בשת”פ, ולכן בסגר הקרוב, צריך להרחיב את הסיוע לשימור עובדים. המאבק הכלכלי האישי, והזכות להתקיים בכבוד אינה עניין סקטוריאלי, דתי או עדתי. זוהי משימה של כולנו להיאבק על הזכות להתפרנס בכבוד”.

רמי גראור, מנכ”ל שירות התעסוקה, אמר כי “מסיכום חודשי הקיץ שערכנו, ברור כי התאוששות שוק העבודה נחלשה, שיעור החוזרים לעבודה נמוך מדי, והמשבר הכלכלי-תעסוקתי עדיין בשיאו עוד טרם החלת הסגר השני.

“כפי שהתרענו מתחילת המשבר, גם אם לבעיה הבריאותית יימצא פתרון בעוד מספר חודשים, המשבר התעסוקתי עתיד ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, והשלכותיו יימשכו לאורך שנים. יש להפנות תשומת לב מיוחדת לקבוצות הנפגעות במיוחד, בהן נשים, צעירים ומיעוטים. כמו כן, יש לשים לב לדורשי עבודה שטרם חזרו לעבודה מאז חודש מרס ויתקשו עוד יותר לחזור אחרי סגר השני, עקב אי הוודאות מצד המעסיקים וכתוצאה מהשפעות ארוכות טווח של ניתוק משוק העבודה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה