מדד הרגולציה של המדינות המפותחות: שיפור קל לישראל

משרדי ה-OECD בברלין | צילום: 360b, שאטרסטוק

ארגון ה-OECD פרסם היום (ד') את תוצאות מדד הרגולציה Product Market Regulation (PMR) המעודכנות לשנת 2023 – תוצר של מחקר השוואתי נרחב הבודק את הכללים והאיכות של המשטר הרגולטורי הקשור לפעילות שווקים של מוצרים ושירותים. רגולציה נאותה בתחומים אלה תומכת בעידוד תחרות והתייעלות של חברות, אשר מצידם תורמים לשיפור הפריון, לתעסוקה, להשקעות ולהעלאת רמת החיים.

בעוד האינדקס המצרפי עבור מדדי הרגולציה בישראל נותר גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD, באופן המעיד על נטל רגולטורי עודף, התוצאות – המתפרסמות אחת לחמש שנים – מצביעות על שיפור ניכר (7 מקומות) בדירוגה של ישראל באשכול המדדים הראשי הראשון: עיוותים הנובעים בשל מעורבות ממשלתית. באשכול המדדים הראשי השני: חסמי כניסה לשוק המוצרים המיקום לא השתנה ביחס למדד הקודם שפורסם ב-2018.

בפרט, נרשם שיפור משמעותי במדדים הבאים:

"הערכת השפעת הרגולציה על התחרות" בו התקדמה ישראל למקום 26 בהשוואה למקום 36 ב-2018. הדבר התאפשר הודות לשימוש הרחב בתהליך הערכת השפעות הרגולציה (Regulatory Impact Assessment RIA), עבור כל רגולציה חדשה.
"דרישות מנהליות עבור חברות בע"מ וחברות בבעלות פרטית" – התקדמות למקום 23 ב-2023 בהשוואה למקום 29 ב-2019 הודות להקמת עמוד אינטרנט בו ניתן לקבל מידע על כל ההליכים לצורך רישום חברה בע"מ.

"ממשל תאגידי של חברות ממשלתיות" – ישראל קפצה ב-7 מקומות למקום 19 מעל ממוצע ה-OECD הודות לאימוץ הקווים המנחים של ה-OECD בנושא ממשל תאגידי של חברות ממשלתיות הבאים להבטיח שחברות ממשלתיות תפעלנה באופן יעיל, בשקיפות ותוך מתן דין וחשבון.

דו"ח ה-OECD ישמש כבסיס לגיבוש המלצות מדיניות מרכזיות שיאפשרו את שיפור המשטר הרגולטורי בישראל בתחום שווקי המוצרים והשירותים. בפרט, קידום רפורמות לעידוד תחרות, כגון רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", יביא לשיפור בממדי הרגולציה עבור ישראל, ולהגברת ההלימה לסטנדרט העולמי במונחי נטל רגולטורי.