מה בדיוק הוגן ב”חוק אשראי הוגן”?

החוק קובע ריבית מקסימלית אחידה לכל נותני האשראי כולל חוץ הבנקאיים, החוק דורש מהבנק לתת העתק של פירוט תנאי ההלוואה ללקוח, החוק דורש מהבנק לתת ללקוחות אפשרות לפרוע חובותיהם ולא לבצע פירעון מוקדם יזום ללא מתן האפשרות לפתור בכוחות עצמם • אז מה מציק לקובי טורנהיים?!

אשראי | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשבוע האחרון הבנקים השלימו את היערכותם לקראת כניסתו לתוקף של החלק האחרון ב”חוק אשראי הוגן” והתחילו ליישם בפועל את ההנחיות החדשות של החוק.

תודו שזה נשמע נפלא “חוק אשראי הוגן”, כאילו עד היום האשראי לא היה הוגן, אבל מהיום והלאה הוא יהיה הוגן!

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

ואני תוהה מה בדיוק הוגן בחוק “אשראי הוגן”?

ראשית כל, אתן לכם רקע קצר. “חוק אשראי הוגן” במתכונתו הנוכחית חוקק בשנת 2017, אולם יכנס לתוקפו באופן מלא בתחילת חודש ספטמבר.

עד למועד כניסת החוק לתוקף

  • הריבית המקסימלית המותרת על הלוואות הניתנות ע”י גופים חוץ בנקאיים עמדה על מקסימום של פי 2.5  מהריבית הממוצעת באשראי לא צמוד שניתן בבנקים (זה יוצא ריבית של כ-8% לשנה).
  • הריבית המקסימלית המותרת על הלוואות הניתנות על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא הייתה כפופה לשום מגבלה בקשר לגובה הריבית ויכלה להגיע גם ל-20% לשנה.
  • לקוח שלא עמד בתשלומי ההלוואות לבנקים – היה מועבר לטיפול “משפטי” ומאותו רגע הבנק היה מונע ממנו גישה לחשבונותיו ולקבלת מידע וכך בעצם הלקוח היה “מנוטרל” מניהול חשבונו דבר שהיה מחריף את מצבו הכלכלי הבעייתי ממילא.
  • לקוח שלא עמד בתשלומי ההלוואות לבנקים – הבנקים יכלו להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם תוך זמן קצר, ללא מיצוי כל הפעולות האפשריות ע”י הלקוח לשיפור מצבו וכן הבנקים העמיסו עליו הוצאות משפטיות גבוהות.
  • ריבית פיגורים – לקוח שחרג ממסגרת האשראי או מתשלום ההלוואה, נדרש לשלם ריבית פיגורים שנקבעה ע”י הבנק ויכלה להגיע לאחוזים גבוהים ביותר.

הבעייתיות במצב הקודם

  • הפלייה לטובת הבנקים שיכולים לגבות ריביות גבוהות יותר מאשר הגופים החוץ בנקאיים
  • הגופים החוץ בנקאיים, לא יישמו את החוק וגבו ריביות גבוהות, אולם הפיקוח על הבנקים לא אכף את החוק.
  • לכל בנק הייתה ריבית מקסימלית משלו, דבר שיצר בלבול רב בקרב הציבור. למשל לקוחות שרכשו דירה מקבלן  ואיחרו בתשלום לקבלן – בחוזים רבים כתוב שהלקוח יחויב בגין החריגה בריבית ב”גובה ריבית פיגורים מקסימלית של בנק X”  וללקוח לא באמת היה מושג מה גובה הריבית הזו.
  • לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים, הפסידו כספים ומצבם הורע עקב ההוצאות המשפטיות הגבוהות שהבנק השית עליהם, אי קבלת מידע על מצב החשבון מהבנקים ומימוש נכסים אגרסיבי.
  • היו מקרים שלקוחות לא קיבלו העתק ממסמכי ההלוואה במועד לקיחתה או לאחר מכן.

עיקרי הנחיות החוק החדש

  • קביעת גובה ריבית מקסימלית אחידה, לבנקים ולגופים חוץ בנקאיים ובעצם לכל מי שנותן הלוואות ברישיון, או מתווך למתן הלוואות כדוגמת כל הפלטפורמות למימון המון (P2P).
  • הריבית המקסימלית החדשה היא בגובה ריבית בנק ישראל + 15% נכון להיום זה: 15.25% לשנה.
  • ריבית פיגורים המקסימלית היא תוספת של 3% (במידה והריבית על ההלוואה עמדה על 15%), כלומר ריבית מקסימלית של 18%.
  • על הבנק לתת ללקוח הסכם הלוואה כתוב – המפרט את כל פרטי ההלוואה, ההצמדות השונות, מועדי התשלום וגובהם, גובה הריבית וגובה ריבית הפיגורים.
  • כמעט כל ההוצאות הכרוכות במתן ההלוואה ו/או בגבייתה, מתווספות לשיעור הריבית. כך שהם בעצם מחייבות את הבנק להפחית את הריבית על ההלוואה, כדי לא לעבור את הריבית המקסימלית.
  • לקוח שלא עמד בהתחייבויותיו – על הבנק לתת לו ארכה נאותה לסגור את החוב ולא לבצע הליך של “פירעון מוקדם” חד צדדי מטעם הבנק.
  • על הבנק לתת ללקוח גישה לכל המידע על חשבונותיו, גם לאחר שהחל נגדו הליך משפטי.
  • אכיפה – נקבעו סנקציות על המפרים חלק מהוראות החוק החדש – מאסר של עד 3 שנים וקנס כספי משמעותי!

הטוב בחוק החדש

  • לקוח שלא עמד בהתחייבויותיו ממשיך לקבל מידע בנקאי – זו תקנה מעולה!
  • הגבלת גובה הוצאות המשפטיות שניתן להטיל על הלקוח – זו תקנה מעולה!
  • מתן ארכה לסגירת החוב ללקוח שלא עמד בהתחייבויותיו – זו תקנה מעולה!

Inner article
  • מתן הסכם הלוואה בכתב המפרט את כל פרטי ההלוואה – זו תקנה מעולה!
  • החוק ייצור בהירות בקשר לריבית המקסימלית המותרת לגביה ע”י הבנקים – זו תקנה מעולה!

הבעייתיות בחוק החדש

  • על כל הדברים הטובים בחוק – לא נקבעו סנקציות אם המלווה יפר אותם!! (למעט מתן הסכם הלוואה בכתב). כך שעדיין יש מצב שהבנקים ימנעו גישה למידע בקשר לחשבון הבנק של לקוח שלא עמד בהתחייבויותיו.
  • על הדברים הבעייתיים בחוק (יפורטו בשורות הבאות) – כן נקבעו סנקציות של עד 3 שנות מאסר וקנס כספי.
  • הריביות יעלו – הריבית המקסימלית המותרת לגופים החוץ בנקאיים כמעט והוכפלה! דבר שיעודד אותם להעלות את הריביות על פי חוק.
  • גם הבנקים ירגישו בנח לגבות מלקוחות חלשים את הריבית המקסימלית בניגוד למצב כיום שהבנקים בדר”כ לא גבו יותר מ – 12% ריבית לשנה אלא רק במקרים ממש נדירים.
  • החוק חל רק על אנשים פרטיים כלומר בהלוואות לעסקים אין מגבלה בגובה הריבית.
  • הקבלנים יעלו את גובה ריבית הפיגורים – עד היום, ריבית הפיגורים הייתה נתונה למו”מ, עקב חוסר הבהירות השורה סביב גובה הריבית, ובפועל הקבלנים היו גובים ריבית פיגורים שלא עולה על כ 12% לשנה. מכאן ואילך, הם ירגישו בנח לגבות ריבית מקסימלית של 18% לשנה שהרי ברור לכולם שזה בגובה הריבית המקסימלית המותרת.

בשורה התחתונה, אני מעריך שגובה הריבית שתיגבה בפועל מהלקוחות תעלה. אפילו מחוקקי החוק לא בטוחים בכך שהמהלך יביא לפתיחת תחרות והורדת גובה הריבית. כחלק מהחוק נכתב כי בנק ישראל יבחן את גובה הריבית הממוצעת שניתנה ע”י הגופים המלווים ואם יימצא כי היא עלתה ללא הצדקה,  יש ביד שר האוצר להוריד את גובה הריבית המקסימלית אך הוא לא חייב לעשות זאת!

לסיכום, הלקוח מן השורה וכן לקוחות “חלשים” כלכלית ישלמו ריבית גבוהה יותר, ימלאו יותר ניירת, כי הם יידרשו לחתום על כך שקיבלו לידיהם דפי הסבר על כל מאפייני ההלוואה, אך סביר להניח שהם לא יעצרו אפילו לרגע כדי לעבור על תנאי ההלוואה.

קמצוץ הלקוחות שהגיעו למצב שהם לא עומדים בנטל החובות ויכנסו להליך “משפטי” מול הבנק, יקבלו הזדמנות לסגור את החוב בצורה טובה יותר מבעבר. הם בעצם המרוויחים היחידים מהחוק הזה.

עכשיו אתם מבינים למה אני מאוכזב מ”חוק אשראי הוגן”?

 

הכותב הוא יועץ משכנתאות ומגייס אשראי לעסקים

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "מה בדיוק הוגן ב”חוק אשראי הוגן”?"

  1. אם החוק כל כך גרוע למה אתה מכניס שאחד החסרונות זה, שלא עושים את זה גם לעסקים לפחות אותם מצילים.
    ועכשיו לעצם החוק שזה מעולה נכון שיש זכות לבנקים לתת ריבית של שמונה עשרה אחוז עדיין זה כמו כל מעשה ומתן שזה התפקיד של היועץ לעשות ועל תשכח שהרבה הוצאות שהבנק לא סיפר עכשיו יהיה חיב לספר. מה שברור ההפקרות שהבנק עשה לכל אחד שאיחר מיד שלח מכתב מעו”ד עכשיו לא יהיה

כתיבת תגובה