מה בדיוק הוגן ב"חוק אשראי הוגן"?

אשראי | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

בשבוע האחרון הבנקים השלימו את היערכותם לקראת כניסתו לתוקף של החלק האחרון ב"חוק אשראי הוגן" והתחילו ליישם בפועל את ההנחיות החדשות של החוק.

תודו שזה נשמע נפלא "חוק אשראי הוגן", כאילו עד היום האשראי לא היה הוגן, אבל מהיום והלאה הוא יהיה הוגן!

ואני תוהה מה בדיוק הוגן בחוק "אשראי הוגן"?

ראשית כל, אתן לכם רקע קצר. "חוק אשראי הוגן" במתכונתו הנוכחית חוקק בשנת 2017, אולם יכנס לתוקפו באופן מלא בתחילת חודש ספטמבר.

עד למועד כניסת החוק לתוקף

• הריבית המקסימלית המותרת על הלוואות הניתנות ע"י גופים חוץ בנקאיים עמדה על מקסימום של פי 2.5  מהריבית הממוצעת באשראי לא צמוד שניתן בבנקים (זה יוצא ריבית של כ-8% לשנה).
• הריבית המקסימלית המותרת על הלוואות הניתנות על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לא הייתה כפופה לשום מגבלה בקשר לגובה הריבית ויכלה להגיע גם ל-20% לשנה.
• לקוח שלא עמד בתשלומי ההלוואות לבנקים – היה מועבר לטיפול "משפטי" ומאותו רגע הבנק היה מונע ממנו גישה לחשבונותיו ולקבלת מידע וכך בעצם הלקוח היה "מנוטרל" מניהול חשבונו דבר שהיה מחריף את מצבו הכלכלי הבעייתי ממילא.
• לקוח שלא עמד בתשלומי ההלוואות לבנקים – הבנקים יכלו להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם תוך זמן קצר, ללא מיצוי כל הפעולות האפשריות ע"י הלקוח לשיפור מצבו וכן הבנקים העמיסו עליו הוצאות משפטיות גבוהות.
• ריבית פיגורים – לקוח שחרג ממסגרת האשראי או מתשלום ההלוואה, נדרש לשלם ריבית פיגורים שנקבעה ע"י הבנק ויכלה להגיע לאחוזים גבוהים ביותר.

הבעייתיות במצב הקודם

• הפלייה לטובת הבנקים שיכולים לגבות ריביות גבוהות יותר מאשר הגופים החוץ בנקאיים
• הגופים החוץ בנקאיים, לא יישמו את החוק וגבו ריביות גבוהות, אולם הפיקוח על הבנקים לא אכף את החוק.
• לכל בנק הייתה ריבית מקסימלית משלו, דבר שיצר בלבול רב בקרב הציבור. למשל לקוחות שרכשו דירה מקבלן  ואיחרו בתשלום לקבלן – בחוזים רבים כתוב שהלקוח יחויב בגין החריגה בריבית ב"גובה ריבית פיגורים מקסימלית של בנק X"  וללקוח לא באמת היה מושג מה גובה הריבית הזו.
• לקוחות שנקלעו לקשיים כלכליים, הפסידו כספים ומצבם הורע עקב ההוצאות המשפטיות הגבוהות שהבנק השית עליהם, אי קבלת מידע על מצב החשבון מהבנקים ומימוש נכסים אגרסיבי.
• היו מקרים שלקוחות לא קיבלו העתק ממסמכי ההלוואה במועד לקיחתה או לאחר מכן.

עיקרי הנחיות החוק החדש

• קביעת גובה ריבית מקסימלית אחידה, לבנקים ולגופים חוץ בנקאיים ובעצם לכל מי שנותן הלוואות ברישיון, או מתווך למתן הלוואות כדוגמת כל הפלטפורמות למימון המון (P2P).
• הריבית המקסימלית החדשה היא בגובה ריבית בנק ישראל + 15% נכון להיום זה: 15.25% לשנה.
• ריבית פיגורים המקסימלית היא תוספת של 3% (במידה והריבית על ההלוואה עמדה על 15%), כלומר ריבית מקסימלית של 18%.
• על הבנק לתת ללקוח הסכם הלוואה כתוב – המפרט את כל פרטי ההלוואה, ההצמדות השונות, מועדי התשלום וגובהם, גובה הריבית וגובה ריבית הפיגורים.
• כמעט כל ההוצאות הכרוכות במתן ההלוואה ו/או בגבייתה, מתווספות לשיעור הריבית. כך שהם בעצם מחייבות את הבנק להפחית את הריבית על ההלוואה, כדי לא לעבור את הריבית המקסימלית.
• לקוח שלא עמד בהתחייבויותיו – על הבנק לתת לו ארכה נאותה לסגור את החוב ולא לבצע הליך של "פירעון מוקדם" חד צדדי מטעם הבנק.
• על הבנק לתת ללקוח גישה לכל המידע על חשבונותיו, גם לאחר שהחל נגדו הליך משפטי.
• אכיפה – נקבעו סנקציות על המפרים חלק מהוראות החוק החדש – מאסר של עד 3 שנים וקנס כספי משמעותי!

הטוב בחוק החדש

• לקוח שלא עמד בהתחייבויותיו ממשיך לקבל מידע בנקאי – זו תקנה מעולה!
• הגבלת גובה הוצאות המשפטיות שניתן להטיל על הלקוח – זו תקנה מעולה!
• מתן ארכה לסגירת החוב ללקוח שלא עמד בהתחייבויותיו – זו תקנה מעולה!