מה זה הלוואות בערבות מדינה, בתכל’ס

הלוואות בערבות מדינה ממלאות “חור שחור” שנמצא במערכת הבנקאית בישראל, הבנקים מסרבים לתת הלוואות בנקאיות לעסקים שזקוקים להלוואות לפיתוח העסק, הון חוזר לעסק או לפתיחת עסק חדש.

תמונה:freepik

אז איך הכול התחיל?

מדינת ישראל ראתה שהבנקים בישראל אינם ששים לקדם עסקים שנמצאים בתהליכי צמיחה או יזמים מוכשרים שרוצים לפתוח עסק. וזאת מאחר ורמת הסיכון שלהם היא גבוהה יחסית לעסקים שפועלים במשך שנים בצורה יציבה ומסודרת ועם צמיחה טובה של עשרה אחוז שנתית. ולכן מדינת ישראל החליטה לקדם את העסקים בישראל על ידי פתיחת מסלולים שונים של הלוואות בערבות מדינה  של פיתוח והגדלת עסקים בצורה של השקעות שהעסק נדרש להן לצורך הגידול שלו, מימון הון חוזר שדרוש לבעל העסק בכדי להצליח לקיים את העסק שלו, או יזמים שמעוניינים לפתוח ולהקים עסק חדש בישראל. המדינה פתחה מכרז תחרותי בין הבנקים השונים בישראל, ובסופו של מהלך היא החליטה על חמישה בנקים מרכזיים שהם יהיו אלה שיהיו בעלי הזיכיון למתן הלוואות בערבות מדינה לבעלי עסקים פעילים או עסקים שפותחים עסק חדש ורוצים לקבל הלוואות לפתיחת עסק חדש, הלוואות בערבות מדינה נותנות לבנקים הזכיינים בטחון והם רגועים ויודעים שהם יכולים לתת הלוואות בערבות מדינה בשקט ולקבל את כספם בחזרה מהלקוחות עם ריבית נאותה, או במקרה הגרוע לקבל את כספם מהמדינה במקרה בו בעל העסק שקיבל הלוואות בערבות מדינה נכשל, שהרי הבנק אומר, מדוע אני צריך להסתכן?

250

הלוואות בערבות מדינה – הבדיקות שהמדינה עושה

המדינה יצרה מנגנון בדיקה משוכלל  של בדיקות זכאות לקבל הלוואות בערבות מדינה, מדובר במנגנון שמעביר בדיקה של כל בקשה שש ידיים שבודקות את העסקים שמעוניינים לקבל הלוואות בערבות מדינה, הבדיקות כוללות הסתכלות במאגרי המידע של בנק ישראל על נתוני האשראי של כל יזם שהוא בעל עסק או שהוא רוצה לפתוח עסק, וכך כל יזם שמעוניין לקבל הלוואות בערבות מדינה נחשף לכל הגופים שבודקים אותו לכל תקלה פיננסית שקרתה לו במהלך חייו, בנוסף קיימות בדיקות נאותות לכל עסק שבהן הוא נבדק בהרבה פרמטרים עסקיים:

  1. רווחיותו של העסק – בחינת הרווחיות של עסק היא נעשית מתוך מטרה להבין האם מדובר כאן בעסק טוב, או שהמדינה משקיעה הלוואות בערבות מדינה שיהויו כסף רע שיישפך על היזם, יתנו לעסק אוויר לתקופה נוספת, אבל בסופו של דבר העסק ייסגר, ואת זה המדינה מעוניינת למנוע. הבדיקה היא פשוטה ובוחנת את העסק בשלושת השנים האחרונות, בוחנת האם המחזור של העסק ירד בצורה משמעותית באחת השנים. ואז נשאלת השאלה מדוע? אם עסק ירד בצורה משמעותית במחזור שלו, הוא נדרש לספק הסבר משכנע שיסביר למי שבודק את הלוואות בערבות מדינה שהמעידה הזו הייתה חד פעמית. בנוסף מתקיימת בדיקת רווח כל העסק, ואם העסק לא עומד ברווח מינימלי מספק הבקשה תיפסל. המדינה מעוניינת לדעת שיש לבעל העסק יכולת לחיות מהרווחים של העסק + החזרי הלוואות כוללים, שיטת החישוב של המדינה כאן היא כזו: לוקחים את הרווח השנתי של העסק, לקוחים את הרווח בשנה הקודמת לפעילות העסק אבל בודקים את זה רק בדוחות שהוגשו למס הכנסה ונחשבים “מבוקרים”, שהרי רואי חשבון יכולים “לשחק בדוחות” שהם עדיין לא סגורים ואז המדינה עלולה לתת הלוואות לפי דוחות שהם לא נכונים.
  2. מינוף פיננסי של העסק – מינוף פיננסי סביר של עסק נע בין 30-40 אחוז מהמחזור, ניתן דוגמא לעסק שמגלגל 100 אלף שקלים בחודש, כלומר מחזור של 2 מיליון שקלים בשנה , לאחר הכפלה ב 30 – 40 אחוז אנחנו מקבלים 480 אלף שקלים, כלומר זה סכום ההלוואות המקסימלי שבעל העסק יוכל לבקש מהלוואות בערבות מדינה, יש לשים לב שצריך לקזז הלוואות קודמות, כלומר אם בדוגמא שלנו יש לבעל העסק הלוואות קודמות של 200 אלף שקלים, המדינה תהיה מוכנה לתת לו את “מקסימום ההפרש” מ – 480אלף שקלים שזה 280 אלף שקלים הלוואה, אחלנו רואים שבסך הכול זה פשוט מאוד לדעת היכן הגבולות של כל הלוואה לכל בעל עסק.
  3. יכולת ההחזר של העסק – יכול ההחזר של בעל העסק היא בדיקה שונה מהבדיקה של מינוף פיננסי, כאן יכול להיות שיש לבעל עסק הלוואות קטנות שיש לו בהן החזרים חודשיים גבוהים, ואז למרות שיש לבעל העסק מינוף פיננסי טוב מה שיחסום לו את קבלת ההלוואה זה יכולת ההחזר שבה לא יישאר לו כסף לחיות. צריך כאן לא להתבלבל עם הסעיף של מינוף פיננסי שאינו קשור ליכולת ההחזר.
  4. התרשמות מהעסק – צריך להבין שכל מי שבודק את הלוואות בערבות מדינה פוגש אלפי עסקים במהלך הבדיקות שלו והמיומנות שלהם היא מאוד גבוהה, זה לטוב ולרע עבור היזם, בוחנים את העסק במגוון פרמטרים, אם מדובר בחנות, אז מיקום העסק הוא חשוב מאוד, האם מדובר בקהל לרוחות “שבוי” ? ליד מי נמצא העסק, האם יש ליד העסק שלנו מוקדי משיכה שמושכים קהל והם יגיעו לסביבת העסק בכל מקרה, ואז מטעמי נוחות הקהל מבצע את הקניות שלו באזור אחד ולא מחליף אזורים, האם יש לעסק לקוחות קבועים, האם הלקוחות של העסק הם חזקים? לדוגמא יכול להיות לעסק חברה את גדולה, ואז אם מדובר בחברה גדולה וחזקה אז העסק ייחשב עסק חזק וההתרשמות מהעסק תהיה מצוינת ותגרום להעברה של הבקשה של הלוואות בערבות מדינה בקלות יחסית
  5. בחינת המתחרים – מי המתחרים שנמצאים בסביבה, האם המתחרים שלו רווחיים, כי אם הם לא ריווחים אז סביר להניח שגם הוא לא ירוויח טוב, ואם המתחרים שלו מרוויחם טוב אז כנראה גם ההיזם שלנו ירוויח טוב, אם קיימים מתחרים זה מראה לנו שיש ביקוש טוב למוצרים שלנו, וזה דבר טוב משום שהלקוחות תמיד אוהבים שיהיו להם מספר אפשרויות
  6. התרשמות מהלקוחות ומהשוק בו העסק פועל – השוק של בעל העסק הוא התחום בו העסק פועל, יש לשים לב שאם השוק שבעל העסק פועל בו מסוכן, אזי הפתיחות לתת לו הלוואות בערבות מדינה תרד, והוא יאלץ להוכיח הרבה יותר טוב שהעסק שלו יכול להצליח בשוק הספציפי, נזכיר כאן שני שווקים שבאופן מסורתי אינם מקבלים יחס טוב והם קבלני בניין שבונים בניינים שהמערכת הבנקאית והכללית אינם אוהבים לתת להם הלוואות בערבות מדינה: מסעדות ובתי קפה, קבלני בניין. בנוסף נבחנים לקוחותיו של העסק, ומה רמת הסיכון של הלקוחות של העסק, האם מדובר בלקוח שיש לו רמת סיכון גבוהה וישנה אפשרות שהוא לא ישרוד, אז בעצם בעל העסק שלנו יכול להשקיע עבודה א ו מוצרים ולא לקבל תמורה עבור עבודתו אות תמורת המוצרים שהוא סיפק ללקוח. שהרי אם הם הוא לא ישלם ליזם את התמורה עבור עבודתו הוא יימצא בסיכון.
  7. התרשמות מיכולותיו המקצועיות והאישיות של היזם – היזם נבחן באופיו ובאישיותו ובמקצועיותו, הלוואת בערבות מדינה ניתנות ליזמים שהם אנשים טובים ונמרצים, שיודעים לנהל את עצמם ואת הסביבה שלהם, יזמים שיודעים להתנהל פיננסית, שהם יודעים לספק ללקוח שלהם את המוצר שהבטיחו לו, שהיזמים יודעים לעמוד בלוחות הזמנים שהם נקבו מול הלקוחות שלהם, שהרי שביעות רצון של לקוחות מביאה לקוחות נוספים וחדשים. יכולות טכניות גבוהות, ידע נרחב בתחום , יכולת וידע ייעוצי שבעל העסק ניחן בהן תורמות למכירות של עסקים, שהרי אם מדובר במוצר טכנולוגי שיש לו אפשרויות רבות, ובעל העסק יודע למנות אותן מול הלקוח שלו וגם ללמד את הלקוח בפיצ’רים של המוצר אז התמורה ללקוח נחשבת גבוהה יותר, כי הלקוח מקבל יותר ואז שביעות הרצון מהשירות או המוצר הנרכש הם גבוהים יותר ושווים יותר ללקוח
  8. הספקים של העסק – הספק של העסק נבדק ואם מתגלה שהספק נמצא ברמת סיכון גבוהה מאחר ויש לו בעיות פיננסיות, או שהספק מתגלה כעסק מסוכן שגורם לזכיינים שלו להיות בסיכון, אז הבקשה של בעל העסק שלנו תקבל סירוב, שהרי אם מדובר בעסק שמשווק מוצר בבלעדיות והמוצר מהווה את רוב המכירות של העסק, או שמדובר בזיכיון של רשת שהיא נחשבת מסוכנת אזי הסבירות היא שבעל העסק שלנו ייפגע “כתגובת שרשרת” לנפילה של הספק שלו.
  9. רמת הסיכון של בעל העסק

הכותב הוא יעקב אלון מנכ”ל סל יועצים, המשמש כיועץ הלוואות בערבות מדינה לפיתוח העסק או לפתיחת עסק חדש.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה