הגירעון הגבוה והעלייה ביחס החוב לתוצר תימשך גם השנה האתגר הגדול לממשלה יגיע בשנים 2023-2022 • עומדים בציפיות – לאחר זמן רב, הציפיות לאינפלציה תואמות את התחזית שלנו • תשואות המק"מ והאג"ח הממשלתיות הקצרות (עד לשנה) ירדו לטריטוריה שלילית – אנחנו לא צופים שינוי בקרוב • ובעולם: ביידן עושה Undo לטראמפ – מחר החלטת הריבית של ה-FED
עפר קליין 26.01.2021
בארץ
החשב הכללי פרסם את האומדן הראשוני ליחס החוב-לתוצר לשנת 2020 שעמד על 73 אחוזים, עלייה של 13 נקודות אחוז בהשוואה ל-2019. אמנם זו העלייה החדה ביותר מאז שנות השמונים, אך בהשוואה בינלאומית היא לא שונה ממרבית המדינות המפותחות. אם בעבר היינו מוטרדים אפילו מחריגות קטנות בגירעון, כיום על רקע משבר הקורונה ובעקבות רכישות בנק ישראל ובשל העובדה שפחות מ-10 אחוזים מהחוב הישראלי הוא חוב חיצוני, הדבר איננו מהווה איום על דירוג האשראי של ישראל השנה, או על עלויות הגיוס הממשלתיות. העלייה ביחס החוב לתוצר תימשך גם השנה ואנו צופים שבסופה נעמוד על יחס של כ-80 אחוזים מהתוצר. האתגר הגדול לממשלה יגיע בשנים 2023-2022 להפוך מגמה זו.
ציפיות ותחזיות
הציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות גם בשבוע האחרון, בתמיכת הפיחות בשקל, בטווחים הקצר והבינוני הן כבר תואמות לתחזית שלנו.
תשואות והערכות
רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל גרמו לחוסר בנזילות דולרית, מצב שמשך משקיעים זרים לספק את היצע הדולרים. אחת מהתוצאות של העסקאות המגודרות שלהם היא רכישה בסכומים גדולים של מק"מ ואג"ח ממשלתי קצר. להערכתנו, הדבר צפוי להתמיד כל עוד יימשכו רכישות המט"ח האגרסיביות של בנק ישראל או אם יחליטו להשית על הזרים מיסוי בגין החזקת מק"מ (צעד שנשקל בעבר).
בעולם
עם כניסתו לתפקיד, ג'ו ביידן, ביטל חלק גדול מהצווים המיוחדים שהוציא טראמפ במהלך כהונתו (17 במספר). בין השינויים הבולטים היו ביטולן של הגבלות על הגירה, בניית החומה עם מקסיקו, הגבלות על איגודי עובדים, וקו הנפט בין קנדה לארה"ב. אך חשוב להדגיש שהמכסים המיוחדים שטראמפ העלה על יבוא מסין לא בוטלו. במקביל הנשיא חתם על עוד מספר צווים שכצפוי נועדו להילחם בתחלואה ולהגביר את ההגבלות כולל מימון להגברת ייצור החיסונים ורכישת ציוד מיגון, חובת חבישת מסיכות בכל המוסדות הפדראליים ובתחבורה ציבורית לצד הצגת בדיקה שלילית לנגיף לפני טיסות הנכנסות לארה"ב.
בנוסף, המועמדים של ביידן לקבינט ממשיכים לעבור אישור בוועדות השונות בסנאט כאשר הבולט היה אישורה של ג'נט יילן לשרת האוצר. בנאומה היא הדגישה את הנחיצות בהרחבה הנוספת על סך 1.9 טריליון דולר וציינה את העובדה שכדאי לנצל את הריביות הנמוכות כדי לממשה, זאת לנוכח התנגדות חלק מרפובליקאים בסנאט להרחבה נוספת רק חודש לאחר שאושרה תוכנית של 900 מיליארד דולר. כאשר נשאלה לגבי סין היא הדגישה את ההיסטוריה הקלוקלת של סין לגבי שמירה על קניין רוחני, והתמיכה של הממשלה בחלק מהענפים שגורמת למחירי היצף. איתות לכך שהמאבקים בין המעצמות עוד יימשכו.
להערכתנו מחר (רביעי) בהחלטת הריבית נגיד הבנק המרכזי ימשיך להדגיש את התחייבותו להותיר את הריבית ללא שינוי לפחות עד סוף 2023.
ובצד השני של הגלובוס…
סנטימנט החברות באוסטרליה נותר חיובי, אך התמתן ל-56 נקודות, עקב הביקוש המוגבר למוצרים (במיוחד בסין) והשליטה היחסית על התחלואה. בעקבות זאת חברות המשיכו להגדיל (בצניעות) את מצבת העובדים. יחד עם זאת, העלייה במחירי חומרי הגלם וזעזועי היצע גרמו לחברות לדווח על עליית מחירים מהירה מזה כ-4 שנים שלוחצת כלפי מטה את מרווחי החברות.
ועוד בנושא סין, ארגון הסחר של האו"ם פרסם שסין הפכה ליעד העיקרי להשקעות ישירות זרות (FDI) ב-2020 עם 163 מיליארד דולר, ובכך עקפה את ארה"ב עם 134 מיליארד דולר. זה קרה בשל הירידה החדה בהשקעות בארה"ב (251 מיליארד ב-2019 ) בעקבות המשבר. באירופה ההידרדרות הייתה משמעותית עוד יותר – ירידה של 71 אחוזים ב-2020 בהשוואה לשנה שלפני, עם ירידות בולטות בבריטניה, ספרד ורוסיה.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים