מול עו"ש מרוקן: כך מתכוננים הבנקים לפיגוע סייבר

המהפכה הטכנולוגית עשויה להוביל לאירוע רחב שבמסגרתו יקומו אזרחי ישראל בוקר אחד ויגלו שכל חשבונות העו"ש והחיסכון התרוקנו לטובת פושעי סייבר עלומים • בבנקים לא מניחים לתרחיש המטריד הזה לקרות • כך מאבטחים את חשבונות הבנק שלנו

מתקפת סייבר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

האם הבנקים מוכנים להתמודדות עם אירועי סייבר עוצמתיים? מסתבר שבשנים האחרונות פחתו אמנם הסיכונים הפיננסיים בפעילות הבנקאית, ובראשם סיכוני האשראי וסיכוני הנזילות, אולם מאידך, עלו באופן יחסי סיכונים תפעוליים ובראשם סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים, שנובעים מ'המהפכה הטכנולוגית' שעוברת על כלל תחומי חיינו.

בסקר שערך בנק ישראל בקרב נושאי משרות בכירות נמצא, כי סיכון הסייבר הוא הסיכון המטריד ביותר את המערכת הבנקאית. מספר שיא של 90% מנושאי המשרות היו מוטרדים מסיכון זה – שיעור גבוה לאין ערוך בהשוואה לכל הסיכונים האחרים שציינו נושאי המשרות. זהו גם הסיכון המטריד ביותר את הפיקוח על הבנקים כיום, והם פועלים לוודא שניהול הסיכון אכן יהיה הולם.

כדי לנהל את הסיכון שלא נמצא את עצמינו עם חשבונות בנק ריקים, ועל רקע דרישות של הפיקוח על הבנקים, מינו הבנקים מומחים לניהול סיכוני סייבר, יצרו תוכניות להתמודדות עם אירוע סייבר, הגדילו מאוד את המשאבים המושקעים בתחומי אבטחת המידע והטמיעו טכנולוגיות ניטור והגנה.

על רקע הערכות הפיקוח על הבנקים כי סיכון הסייבר הוא סיכון גבוה ועולה, פעל הפיקוח לחיזוק והבניה של ממשקי העבודה מול מרכז הסייבר הלאומי, כדי ליצור מעין 'כיפת ברזל לאומית' שתהווה שכבת הגנה נוספת בתחום הגנת הסייבר על המערכת הבנקאית.

מטרת הפיקוח היא לוודא כי בהתרחש אירוע גדול בבנקאות בתחום הסייבר, הבנקים והפיקוח – בסיוע מערך הסייבר – ינהלו אותו בדרך שתצמצם את הפגיעה בלקוחות, באמון במערכת הבנקאית וביציבות הבנקים, וכי ההתאוששות מהאירוע תהיה מהירה. נקווה שאכן כך יהיה.

כתיבת תגובה