מותר לצלם את העובדים במצלמות אבטחה במקומות עבודה?

קשה למצוא מקומות עבודה בהם לא מותקנות מצלמות אבטחה. הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת הבוקר הנחיות למעסיקים שמצלמים את העובדים במקום העבודה ומבהירה מה מותר ומה אסור במסגרת פרשנות לחוק הפרטיות

מצלמת אבטחה. צילום: Vasin Lee | שאטרסטוק

הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת הבוקר (ד) הנחיה בה היא מעניקה פרשנות לחוק הגנת הפרטיות ומגדירה את החובות המוטלים על מעסיקים שעושים שימוש במצלמות מעקב במקומות עבודה.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל’ביזנעס’ בפייסבוק

sorek-box

בהודעה שפרסמה הרשות נכתב כי “בשוק העבודה הנוכחי, בו מבלים העובדים במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, מתעצמת ההשלכה של הפעלת מעקב קבוע בידי המעסיק. מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה מסוגלת לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל התנהלותו של העובד במהלך יום העבודה, ולא רק את פעילותו המקצועית. הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע רגיש ומקיף במיוחד, ולפגוע באורח חמור בפרטיות העובדים וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן”.

הרשות קובעת כי מעסיקים שעושים שימוש במצלמות מעקב אחר העובדים כפופים לחובות הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. לפי פרשנותה מותר למעסיק להשתמש במצלמות רק למטרות לגיטימיות הרלבנטיות למקום העבודה. שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לשם מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, ולחשיפה לתביעות אזרחיות.

מעסיק יוכל להשתמש במצלמות מעקב ובלבד שגיבש מדיניות ברורה בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן, ולהציגה בשקיפות בפני העובדים. אסור למעסיק להשתמש בהקלטות הצילומים למטרות החורגות מן התכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמה, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית.

שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית. כך, הקלטות ממצלמה שהותקנה לצרכי ביטחון למשל, לא יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.

התקנת מצלמות מעקב תוכל להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק או אינטרס הציבור ומתיישבת עם התכלית העסקית או הארגונית שלו. כך למשל התקנת מצלמות במקום עבודה עשויה להיות לגיטימית לשם הגנה על ביטחון הנמצאים במקום העבודה, כגון חוסים ומטופלים בגני ילדים או במוסדות סיעודיים; כדי לשמור על הרכוש הנמצא בו; מטעמים של אבטחת מידע אישי רגיש והמערכות המשמשות לניהולו; ואף ככלי למנהלים לפקח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות.

חשיבות האינטרס משפיעה על היקף ומתכונת הצילום המותר ועל האזורים בהם ניתן להתקין את המצלמות. כך שברור שבאזורים בהם קיימת לעובד הזכות למרחב פרטי, אסור לצלם את העובד ללא ידיעתו ואין להתקין מצלמות נסתרות בשירותים. גם במקומות אחרים כמו מטבחון או חדר אוכל ניתן יהיה להתקין מצלמות רק בנסיבות חריגות. עוד קובעת הרשות כי אין לקבל מהעובדים “הסכמה עקרונית” לבצע צילומי סתר במשרדיהם.

עורך הדין אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות, אומר כי “הטכנולוגיה הפכה את השימוש במצלמות מעקב לתופעה נפוצה ורווחת גם במקומות עבודה. יש בכך פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכות האדם הבסיסית לפרטיות. ההנחיה שאנו מפרסמים היום שמה גבולות ברורים, ונותנת כלים לפעילות תקינה בהפעלת מצלמות מעקב לכלל המעסיקים במשק, ודואגת לכך שזכותם של העובדים לפרטיות תישמר בקפידה”.

בקיצור, שינוי השם: הרשות להגנת הפרטיות תחליף את רמו"ט

side
inner

כתיבת תגובה