משרד האנרגיה: ההצעה לתיקון חוק מקורות אנרגיה תחסוך 1.4 מיליארד שקל בעשור • התיקון יגביר תחרות יאפשר ליבואנים להסתפק בהצהרה על כך שמוצרי החשמל עומדים בתקינה ויחסוך בדיקות מעבדה • נציג מכון התקנים: ההצעה לא תחסוך כסף וחשמל; ייובאו מכשירים חסרי קשר בינם לבין התווית האנרגטית שלהם • נציג האוצר: גורמים אינטרסנטיים מדברים על בטיחות ואכיפה כי הרפורמה מזיזה להם את הגבינה • מרגי: צריך לבדוק את היעילות הצרכנית ולהגביר את הפיקוח בשווקים
שי קליין 12.10.2020
מכון התקנים הישראלי | צילום: Itzuvit, ויקיפדיה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב מרגי, החלה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק מקורות אנרגיה, שנועד לבצע הקלות רגולטוריות על יבוא מכשירי חשמל לישראל, באופן שיביא להורדת יוקר המחייה, הגברת השימוש במוצרים חסכוניים באנרגיה, הורדת יוקר המחייה וצמצום זיהום האוויר.
היו"ר מרגי אמר כי בישיבה הראשונה בכוונתו לקיים דיון כללי בהצעה, וביקש פרטים על מטרת התיקון לחוק. היו"ר מרגי ביקש לדעת מדוע לא לשלב את ההצעה ברפורמה הכללית המתוכננת בתקינה ולבצע רפורמה אחידה, וכן ביקש לוודא שהרפורמה תועיל לצרכן ולדעת האם יש הסכמה עם האוצר על תקנים לצורך הגברת הפיקוח.
ראש אגף אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, אוריאל בבצ'יק, הציג את ההצעה ואמר כי כיום יש בירוקרטיה מיותרת שחלה על יבואני מכשירי חשמל, שמונעת תחרות. הוא הוסיף כי ב-2018 יבאו לפחות 2 מיליון מכשירי חשמל לישראל ו-3 מיליון ב-2019, בשוק שמגלגל 10 מיליארד שקל בשנה במכירות. לדבריו, ההסדרה הקיימת מייצרת הוצאות עודפות ליבואנים. הוא הסביר כי התיקון נועד לאפשר יבוא מוצרי באופן שבו היבואן יצהיר שהמכשיר עומד בתקנות משרד האנרגיה, ללא צורך בבדיקת תקינה. היבואן אף יחויב לשמור מסמכים והמשרד יגביר את הפיקוח בשווקים ויפעל במסגרת אכיפה מנהלית מחמירה.
עוד ציין בבצ'יק כי שיפור נצילות מכשירי החשמל צפוי להביא, עד 2030, לחיסכון של 1.4 מיליארד שקלים בעלויות ובצמצום של 420 אלף טון פליטות גזי חממה. הדבר אף יחסוך 1,200 ג'יגה ואט חשמל בשנה – דבר המקביל לפעילות של כמחצית מתחנת הכוח רידינג.
ח"כ אנטאנס שחאדה ביקש התייחסות לנושא הבטיחות; ח"כ אימאן חטיב יאסין הצטרפה לדברים וביקשה לדעת מה תהיה רמת הפיקוח של המשרד. ח"כ בועז טופורובסקי שאל איזה בדיקות יעשו בחו"ל, מה תהיה רמת ההחמרה של הבדיקה במעבדה האירופית והאם תהיה בדיקה ואישור של מעבדה ישראלית.
ח"כ יצחק פינדרוס אמר כי הוא יתמוך בכל מה שיקל על יבואנים, יפחית בירוקרטיה ויסייע לצרכן.
ח"כ הילה שי וזאן שאלה כיצד מוודאים שתהייה הוזלה משמעותית לצרכן ומי אחראי לכך. היא הביעה חשש שהחיסכון יגולגל לכיסי היבואנים. ח"כ יבגני סובה התייחס לכך שמדובר בחקיקה על בסיס מסקנות של ועדת לנג משנת 2013, ואמר כי מדאיג שחלפו 7 שנים ואנחנו עדיין מחכים לסופרטנקר שיוריד את יוקר המחיה.
נציגת ארגון אדם טבע ודין, לי-היא גולדנברג, אמרה כי הצעת החוק, כפי שהיא מנוסחת, תפתח פתח להכנסת מכשירי חשמל לא יעילים. סמנכ"ל יבוא באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן, אמר כי חשוב לוודא שההצהרות יינתנו על בסיס מסמכים ושתהייה בדיקה שלהם. נציג מכון התקנים, עוזי אלוף, אמר כי החוק לא יביא לחיסכון בחשמל, אלא יאפשר ליבואנים להכניס מכשירי חשמל שלא יהיה קשר בינם לבין התווית האנרגטית שלהם.
עמיחי פישר ממשרד ראש הממשלה התייחס לחלק מהדברים, ואמר כי החוק יאפשר לשחקנים אחרים להיכנס לשוק והתחרות שתיווצר תאפשר הפחתת מחיר לצרכן. נציג משרד הכלכלה, אנואר חילף, התייחס לנושא התקינה ואמר כי החוק יפחית בירוקרטיה ולא יסכן את הציבור. לדבריו, הרפורמה היא תוצר של 5 שנות עבודה מקצועית מעמיקה וחשובה.
נציג אגף התקציבים באוצר, עידו סופר, אמר כי המדינה עוברת תחום אחר תחום ומשנה את העבודה בו, ממודל של רגולציה כבדה למודל של פיקוח קפדני בשווקים. הוא הוסיף כי הדבר הוביל לכך שבישראל ישנה מגמה של ירידת מחירי מוצרי הצריכה, בין השנים 2015-2019. "הקשר בין נטל רגולטורי לרמת תחרות ליוקר מחייה הוא הדוק. הדוברים האינטרסנטים מדברים על בטיחות ואכיפה כי מישהו הזיז להם את הגבינה וגם הרפורמה הזו מזיזה להם את הגבינה", אמר סופר.
