הארנונה העסקית בבני ברק מזנקת, השיווקים בסכנה?

בונים ללא הרף, האם השיווקים ייפגעו. עבודות הקמת מגדל צ'מפיון. ארכיון | צילום: יעקב נחומי, פלאש 90

האם שיווקים של מגדלים עתידיים באזור בני ברק עתידים לחוות עצירה קרובה? עד כה נהרו משרדים וחברות רבות לבני ברק בגלל הפרשי הארנונה שבין בני ברק לערים השכנות.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

ההפרש היה הן במחיר למ"ר, שהינו נמוך מהנהוג ברמת גן, תל אביב ופתח תקווה, והן בכך שבמשך שנים ארוכות לא חישבה עיריית בני ברק שטחי ממ"ד, מקלטים שלא בשימוש מסחרי, חדרי שירות, פיקוד מעליות וכיוצ"ב כחייבים בארנונה.

אלא שבמכתב של העירייה לעסקים היושבים בשטחי המסחר באזור צפון בני ברק נאמר כי עד כה לא בוצעה הגבייה משטחי השירות – בטעות, ומעתה, יש לגבות את הסכומים כחוק. צו הארנונה מחייב את העירייה, נאמר במכתב, ועל כן הגבייה תתבצע בחיובים הקרובים. המשמעות, הינה, העלאה של כ-25-35% (תלוי בגדלי שטחי השירות) לחלק נכבד מן המשרדים והחנויות.

אלא שההפרשים משמעותיים. "אני שוכר 303 מטר, ושילמתי עד עכשיו כ-1,400 שקל", אומר ל'ביזנעס' – שוכר, המפעיל במקום עסק פעיל. עכשיו חויבתי על 322 מ"ר, כשהחיוב זינק ליותר מ-2,000 שקלים". מתברר כי גם הנחות שהיו למרבית העסקים, שנהנו מכך שאזורים שלמים סווגו כחברות 'הייטק' בוטלו, ועתה כל עסק לגופו יזדקק להגיש בקשת הנחת סיווג כחברת הייטק.

"זה חוקי. הכל חוקי. אבל השוכרים יברחו. מי יקנה כאן מגדלים להשקעה אם כבר אין פה מה שימשוך שוכרים?", הוא תוהה. הכבישים צפופים, אין חניה ללקוחות אפילו לא לרגע, התכנון מלכתחילה לקוי, וכמובן – הפקחים שורצים ומבריחים לקוחות שחונים רק לכמה רגעים באדום לבן כי אין – פשוט אין כחול לבן פנוי בכל האזור. יש רק חניונים יקרים מאוד שלא שווה להיכנס אליהם לפגישה של פחות משעה".

"בעליית מחיר שכזו הרווחיות של ההגעה לבני ברק אינה כדאית", אומר מתווך הפועל במקום. "החלופות בתל אביב ובפתח תקווה עדיפות יותר".

אברהם טננבוים דובר העיריה אישר חלק מהעובדות, ומבהיר כיצד הדברים התגלגלו. "מבדיקה משפטית של הפניה מתברר חד-משמעית, כי אין כל שינוי מבחינה עניינית בצו הארנונה, לעומת שנים עברו.

"במסגרת צו הארנונה, הפתוח לעיון לכל פונה, נכללים בחיוב הארנונה, לא רק שטחי המשרדים עצמם, אלא גם השטחים המשותפים של העסקים, כשטחי שירות וכדומה, וכך נעשה הדבר גם בערים אחרות.

"בפועל, הדבר לא בוצע בשנים קודמות, אך מבדיקה חוזרת של הנושא הוברר שהעירייה חייבת בכך במסגרת צו הארנונה, ומשום כך, ביצעה זאת.

"העניין נדון גם במסגרת ערעור שהוגש לועדת ערר לארנונה, שהינה ועדה המורכבת עפ"י החוק משלושה עו"ד, וגם בה נתקבלה החלטה שיפוטית שאין מנוס מכך, ויש לפעול רק במסגרת הצו.

"יחד עם זאת, מועצת העירייה קיבלה החלטה על דרך להפחתה בתוספת, ובהתאם לחוק, העבירה אותה לאישור משרד הפנים, שסירב לאשרה. בעקבות זאת, הנושא נמצא, כעת, בעתירה לבג"צ של אנשי עסקים על אי אישור החלטת מועצת העירייה".