מיוחד: כך הגיעו כחלון ופלוג להסכמות בתיווך היו"ר החרדי

כחלון עם גפני | צילום: יעקב כהן, פלאש 90

עם פרישתה הצפויה של הנגידה קרנית פלוג מבנק ישראל נחשף בשולי 'ועידת קרן המטבע הבינלאומית' באינדונזיה, כי לקראת פרישתה הותירה הנגידה 'דיל' עם שר האוצר משה כחלון. ל'ביזנעס' נודע, כי השושבין הראשי הוא ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים.

ראשית חשיפת הדברים, היה באישור חקיקה אתמול (א) בוועדת השרים לענייני חקיקה. לפי ההצעה, בנק ישראל יאפשר לגופי אשראי חוץ בנקאיים לגייס עד 20 מיליארד שקלים, למרות התנגדותו הגורפת עד כה לאפשר להם לגייס מעל חמישה מיליארד שקלים. אלא שהחלק השני של הדיל הינו, כאשר בתמורה לנגידה ולבנק ישראל, יקים שר האוצר ועדת יציבות פיננסית ויחיל כללים רגולטוריים על גופי האשראי החוץ בנקאיים.

לפני שניגע בצלע השלישית של הדיל, ובשושבין שתיווך בין הצדדים – ח"כ גפני – רק נבהיר כי כתוצאה מכך, בשנים הקרובות נוכל לראות יותר גופי אשראי שיעניקו הלוואות בהיקפים משמעותיים מחוץ למערכת הבנקאית, כשהצפי הוא כי ההלוואות לא ינותבו אך ורק למגזר העסקי. כך, משקי הבית צפויים אף הם ליהנות מהאישור לגיוס כפסים בהיקפי ענק שייועדו להלוואות, וסביר כי גם הריביות יוקטנו משמעותית מהנהוג כיום הן בחברות האשראי החוץ בנקאיות והן בבנקים עצמם שימצאו עצמם בתחרות עזה מול גופים שגייסו כספים וחייבים 'למכור' אותם כדי להניב תשואה למשקיעים.

ללא ספק, גופי האשראי העיקריים שייהנו מכך, הן חברות האשראי 'לאומי קארד' ו'ישראכרט' העתידות להיפרד מהבנקים שהן בבעלותן, כמו גם קבוצות וותיקות בתחום האשראי החוץ בנקאי, כמו חב' 'האחים נאווי', 'מימון ישיר' ועוד.

וכאן אנו מגיעים אל הצלע השלישית בדיל המלא.

לשם הקמת ועדה ליציבות פיננסית יש להשלים הליך חקיקתי שהחל מכבר. את כללי הרגולציה יוכלו להרחיב ולהחיל על גופי האשראי מיד לאחר חקיקתו. אלא שהחקיקה בנושא הוועדה ליציבות פיננסית 'קבורה' מזה שנים ארוכות בוועדת הכספים. וכאן חל השינוי המהותי: מסתבר, כי כבר מחר, יום שלישי, עתידה הוועדה בראשות ח"כ משה גפני לדון בנושא לראשונה. ולא זו בלבד, אלא כפי שגפני יודע, האישור יינתן והחוק 'יעוף'. ההערכות הן כי במהלך כנס החורף של הכנסת, החקיקה תסתיים והוועדה תוקם.

אלא שהעיכוב עד כה בהעברת החוק בוועדת הכספים לא היה גזירת שמים. הוא נבע מדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, לסעיף שיחייב את שר האוצר לדווח ליו"ר ועדת הכספים במידה שיתעורר חשש להתערערות היציבות הפיננסית. האוצר, בנק ישראל ואפילו משרד המשפטים – בשם עיקרון הפרדת הרשויות – התנגדו לנושא.

לאחר מו"מ עיקש ומתמשך, הביא גפני לכך שהנגידה תצא וצי תאוותה בידה, כמו גם שר האוצר שהתקפל לבסוף, במטרה להעביר את ההסכמה לגופי האשראי לגייס סכומי עתק להלוואות. כאמור, את המו"מ מול בנק ישראל והנגידה, שהתקשורת בינה לבין כחלון לא הייתה, כידוע, מהמשופרות, ניהל ח"כ גפני. משרד המשפטים אמנם לא הסיר את התנגדותו לסעיף הבעייתי, אך התנגדות זו לא צפויה לעצור את ועדת הכספים מאישור החוק להקמת הוועדה ליציבות פיננסית, כולל הסעיף השנוי במחלוקת.

במקביל, כבר אתמול (א) בוצע ההליך הראשון בחקיקה שיאפשר הגדלת עצמאותן של חברות האשראי, כשוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן שמטרתה, מתן אפשרות גיוס עצמי של חברות האשראי החוץ בנקאיות בסך של עד 20 מיליארד שקלים במקום חמישה מיליארד, כפי שהתיר להן החוק עד כה.

"האפשרות העומדת היום בפני חברות האשראי לגייס מימון מהציבור היא מוגבלת מאוד. מטרת הצעת החוק היא להביא למצב בו החברות יוכלו להיות גורם תחרותי משמעותי מול הבנקים ולממש את פוטנציאל התחרות שלהם כאשר מימון הפעילות על ידי ניירות ערך יהיה התחלופה למסגרות האשראי הבנקאיות", אמר פולקמן לאחר אישור החוק בוועדת השרים לחקיקה.

וכך, גפני רושם שוב הצלחה באחת הפינות הכלכליות החשובות של מדינת ישראל.