מיני מיני-וואן • אופציה ברוכת מושבים שאסור לוותר עליה

צילומים: יצרן. JuliusKielaitis, eans | שאטרסטוק

לא פחות מ-15 דגמי מכוניות מייבאת טויוטה בישראל – נתון יוצא דופן בעולם הרכב בישראל – ואחת מהן, שעשויה להיות מיועדת בול למשפחה ברוכת ילדים, היא ורסו. טויוטה ורסו.

במגזר החרדי אוהבים יותר את אחיותיה הגדולה, סיינה והיילנדר – אך הן מיובאות בייבוא מקביל, ובעיקר יקרות בכ-50 אלף שקלים ממכונית מיני-וואן סטנדרטית.

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

אם אתם מחפשים מיני-וואן ממוצע, במחיר של עד 160-170 אלף שקלים, ורסו בהחלט יכולה להיות התשובה עבורכם. לא, אין כמעט מקום בתא המטען וגם לא בתא הנוסעים, אבל ככה זה כשאתם רוצים להכניס לרכב אחד שבעה נוסעים במחיר כזה. אני מכנה את הסגמנט "מיני-מיני וואן" ולא "מיני וואן", שאותו יכולים לומר על קיה קרניבל, פורד אקספלורר ואפילו סקודה קודיאק.

טוב, בואו נדבר על ורסו. היא הכלה. מדובר במכונית בעלות עיצוב נאה, שנראית חיצונית האצ'בק או סטיישן ולא מיני-וואן. למרות זאת, היא מכילה שבעה מקומות ישיבה אמיתיים.

תא הנוסעים אפור, פשוט, והמושבים עטויים בבד. ליושבים מקדימה יש משענת יד משותפת. מורגש מעט מחסור בתאי אחסון. בחזרה למושבים: בשורה השנייה ישנם שלושה מושבים נפרדים, שניתנים כל אחד להזזה על מסילה וגם לקיפול בנפרד. בשורה השלישית, שני מושבים ניתנים לקיפול בפני עצמם. מאחור, אין מקום לבני נוער או מבוגרים, אלא לילדים. מעבר לזה – מי שישב בשורה השלישית לא ייהנה מהנוף, כי החלונות משני הצדדים קטנים מאוד.

זה מוביל נוסעים שמיועד לחמישה בוגרים פלוס שני ילדים או נערים רזים במיוחד. טוב, טויוטה לא המציאו את הגלגל במקרה הזה. הצפיפות במיני-וואן (ע"ע "מיני-מיני וואן") היא תופעה מוכרת בכל מוביל שבעה נוסעים במחיר כזה. לכל דבר יש מחיר.

כשכל המושבים בשימוש תא המטען קטן. טיולון וכמה שקיות, במקרה הטוב. היי, אבל אם תקפלו את כל המושבים למעט מושבי השורה הראשונה תקבלו מרחב ראוי לציון…

הדשבורד נראה איכותי, לא מעט בשל העובדה שהוא עשוי מקשה אחת – והדבר שומר על אורך חיים. לוח המחוונים נמצא במרכז, במעלה הקונסולה המרכזית, כמו בדגמים רבים של טויוטה. זה גורם למעט חושך בקדמת תא הנוסעים, בעיקר בנסיעה בכביש שאינו מואר.

לוח המחוונים – שני עיגולים עם תצוגה אנלוגית –  מכוון מידי שמאלה. זה נובע לכאורה מעיצוב שונה, אבל קצת מקשה לראות את הנתונים. מימין לעיגולים, מחשב דרך מיושן, בצבע אחד, שאפשר להעביר את נתוניו באמצעות מתגים על גלגל ההגה. על ההגה יש גם שליטה על מערכת השמע.

בורסו אין קרוז קונטרול ואין לימיט אבל יש פליפרים מאחורי ההגה להעברת הילוכים. זה די מוזר, אני חייב לציין, כי אם כבר – אז תורידו את הפליפרים ותשימו קרוז קונטרול. בקרת השיוט היא אחד הדברים הכי שימושיים, לעומת הפליפרים שנמצאו כחפץ הכי פחות שימושי, כך לפי סקר שנערך בקרב נהגים בארצות הברית ודווח לאחרונה כאן ב'ביזנעס'.

המכונית הצטיינה בנוחות הנסיעה בתוך העיר: היא פשוט לא התרסקה על הבמפרים, ובשדרות עיר מגוריי, יש המון חדשים כאלה לאחרונה. מהבחינה הזו – שהיא חשובה יותר מפיצ'ר כזו או אחר – ניצבת ורסו ברמה גבוהה מאשר יריבותיה לקטגוריה.

מערכת המולטימדיה פשוטה ולא נוחה לשימוש, ולא רק משום שהיא אינה דוברת עברית. במערכת מותקנת מצלמת רוורס. המזגן מפוצל לשני היושבים מקדימה. מאחור אין פתחי אוורור – גם לא ליושבים בשורה השנייה.

המנוע, 1.8 ליטרים ו-147 כוחות סוס, טוב. בצד הטכני יש גם תיבה אוטומטית בת שבעה הילוכים – שזה יחסית מודרני לרכב במחיר כזה. צריכת הדלק והמחיר הם נתונים חשובים, מכריעים, בקניית מכונית, וכאן יש לורסו בהחלט מה לספר: קודם כל, היא מבית טוב. טויוטה נחשבת לאחת המכוניות האהובות והאמינות בישראל, ולא לבקר במוסכים זה בהחלט שאיפה של כל בעל רכב.

צריכת הדלק בנסיעה משולבת עמדה על 12 קילומטרים לכל ליטר דלק. נתון לא רע בכלל. והמחיר, החל מ-154,900 שקלים, הוא משהו שקשה לעמוד בפניו. למרות הצפיפות, למרות המחסור באבזור ולמרות תא המטען הקטן – טויוטה ורסו היא אופציה שאסור לכם לדלג עליה אם אתם תרים אחר מכונית לשבעה נוסעים.

נתונים (לגרסה הנבחנת): מנוע: 1.8 ליטר, 147 כוחות סוס | מומנט: 18.3 קג"מ ב-3,800 סל"ד | האצה מ-0 ל-100: 11.1 שניות | בסיס גלגלים: 2,780 מ"מ | תא מטען: 155 ליטרים | צריכת דלק: 1 ל-12 | זיהום אוויר: דרגה 12 | 7 כריות אוויר

מעלות: מחיר, נוחות, בטיחות | חסרונות: צפיפות, תא מטען, אבזור