ועדת החוקה החלה להכין לקריאות השניה והשלישית את פרק חברות ממשלתיות, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית | לשאלת אחד מחברי הכנסת כמה כסף עוד לא עבר שאמור להתממש, השיבה רשות החברות- 2.1 מיליארד וכי השר האחראי על החברה צריך לחתום וזה כרגע בידיו
שי קליין 26.02.2025
אילוסטרציה | צילום: elbud, שטארסטוק ועדת החוקה החלה היום (ד') להכין לקריאות השניה והשלישית את פרק ז' (חברות ממשלתיות) מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024. בפתח הדיון קרא מ"מ היו"ר ח"כ חנוך מילביצקי פרק תהילים לזכר בני משפחת ביבס שהובאו למנוחות.
הצעת החוק הממשלתית נועדה להסיר חסמים לחלוקת דיבידנדים בחברות ממשלתיות. מוצע כי בחברות ממשלתיות שבהן, בנוסף לאישור הדירקטוריון ואישור רשות החברות הממשלתיות דרוש גם אישור האסיפה הכללית של החברה, יתקיים מסלול חלופי. במסלול זה במקום האסיפה הכללית, המורכבת מהשר האחראי על רשות החברות והשר האחראי על החברה שבה אושרה חלוקת הדיבידנד, יהיה ניתן לחלק דיבידנד באישור השר הממונה על ביצוע חוק החברות הממשלתיות בלבד. על פי החלטת ממשלה 460 השר הממונה על ביצוע החוק הוא השר לשיתוף פעולה אזורי, השר דוד אמסלם.
עו"ד גונן גומלסקי, מרשות החברות הממשלתיות: "הפעולה הראשונה היא החלטה של דירקטוריון על חלוקה, כשעליו להבטיח שמתקיימים מבחני החלוקה, כך שהחברה לא תהפוך ללא סולבנטית. ההחלטה של הדירקטוריון טעונה אישור של רשות החברות. אם הרשות אינה מאשרת – יש מנגנון הכרעה שעולה לממשלה או לשר האחראי לחברות הממשלתיות. אם הרשות מאשרת, יש שני מסלולים: מסלול אחד הוא חברות שבתקנונן אישור על החלטת חלוקה טעון גם אישור האסיפה הכללית. מסלול נוסף הוא חברות בהן לא נדרש האישור הזה, ולאחר החלטת הדירקטוריון מתבצעת החלוקה.
בחברות הדורשות את אישור האסיפה הכללית צריך ייפוי כוח מהשר האחראי על החברות הממשלתיות שכיום הוא השר לשיתוף פעולה אזורי והשר האחראי על החברה. כיום, בעיקר בחברות ביטחוניות המצב הוא שיש החלטה מאושרת ע"י הרשות ונדרש אישור האסיפה הכללית, אך בשל מחלוקת בין השרים הדיבידנד לא מחולק. הצעת החוק באה להסיר חסם ולאפשר חלוקה במצב של מחלוקת בין השרים, בכפוף לכך שהשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות מאשר את החלוקה ".
עידו מור, אגף התקציבים באוצר: "החשיבות הגדולה של התיקון היא יצירת ודאות לממשלה בתכנון תקציבי. לאורך השנים, בגלל שהיה פער בין דיווחי החברות למה שקרה בפועל, משרד האוצר נאלץ לצמצם את תחזית ההכנסות וזה פוגע במתן שירותים לאזרחים".
עו"ד אורי הס, מהתנועה לאיכות השלטון: "אנחנו מתנגדים להצעה, שאם הייתה מובאת עד 2020 כנראה שהיינו תומכים בה בשתי ידיים. הסרת חסם ויצירת ודאות לממשלה חשובים, אך מהיום שהשר הממונה על הרשות אינו שר האוצר, נשאלת השאלה מה השר הממונה על הרשות מביא לשולחן. חלוקת הדיבידנד, נועדה לאזן בין המטריה של החברה הקונקרטית לצרכי המשק כולו, ולא ברור מה היתרון שמביא לשולחן בנושא, מי שאינו שר האוצר. מדובר בהענקת כוח לשר שאין לו תרומה מיוחדת בשאלה האם למשוך דיבידנד מחברה כזו או אחרת".
מ"מ היו"ר ח"כ מילביצקי: "השר הוא נציג הממשלה, האמור לממש את מדיניות הממשלה. הממשלה תחליט ואותו שר אחראי על החברות הממשלתיות יפעל לפי החלטתה".
ח"כ לימור סון הר מלך: מכיוון שאני דואגת לאינטרס הציבורי, ומדובר על הרבה כסף ציבורי, אבקש שהאוצר יבחן להחריג את חברת החשמל ומקורות, כי מי שיספוג את השלכות הדיבידנדים הוא הציבור. כיו"ר הוועדה לקרן לאזרחי ישראל בזמנו, ראיתי את השלכות המעבר מפחם לגז טבעי, ואם הדיבידנדים הללו יילקחו, הם ישפיעו ישירות על היכולת לפעול לטובת התשתיות של התחנות והמשמעות תהיה שחברת החשמל תצטרך לקחת הלוואות ויהיו לכך משמעויות לגבי תעריפי החשמל".
אלינור דמרי, סגנית מנהל רשות החברות: "תמכנו גם בתיקון הקודם וגם בנוכחי כשמטרת הרשות היא הסרת חסמים. לעניין העובדתי – בהצעת החוק לא ניתנת לשר סמכות שאינה קיימת היום".
מ"מ היו"ר מילביצקי: "אם שר לא מוכן לחתום, הממשלה מעבירה החלטה המורה לו לחתום, ושר שלא יבצע החלטת ממשלה יצטרך לתת דין בפני רה"מ. הדבר הזה בד"כ לא מבוצע לא בגלל השרים אלא כי יש דרג מקצועי ויועמ"שים".
