מי מיזג את ביתו של הרב חיים קניבסקי?

עסקים | מקור צילום: Pexels.com

יום אחד, בקרוב, יהיה משבר הקורונה מאחורינו, לפחות באופן חלקי, אך השלכותיו על העסקים במגזר החרדי יתנו את אותותיהם עוד שנים רבות. העסקים הקטנים בחברה החרדית מאוד נפגעו מהמשבר, אולם באופן שונה מאשר אלה שבחברה הכללית. זאת מאחר שהעסקים הקטנים בחברה החרדית מאופיינים בעיקר במוצרי צריכה הנדרשים בתוך הקהילה, שחייבים לרכשם בכל מקרה, ופחות במוצרי מותרות הנפוצים בחברה הכללית. ברור שיש פגיעה בעסקים הקטנים בחברה החרדית, אך ההתאוששות שלהם תהיה מהירה באופן יחסי.

דווקא העסקים הגדולים יספגו פגיעה קשה וממושכת יותר. אסביר: משבר הקורונה חשף לעין השמש כמה דברים על המגזר החרדי כחברה. הוא הראה את חוסנה כקהילה עצמאית, אך גם את בדלנותה, את התפצלותה ואת הכפפתה למספר מנהיגים המדברים בקולות שונים. עובדות אלה עלולות להרחיק עסקים מכניסה לחברה החרדית, משום שבכניסה לחברה צרכנית יש תמיד שיקול של יחס עלות מול תועלת, ואילו הסבך הגלוי עכשיו, שאותו נדרשת חברה עסקית חילונית לעבור כדי לפעול בהצלחה בתוך בחברה החרדית, ירחיק עסקים מלפעול בה.

תופעה זו תפגע בראש ובראשונה בהיבט הצרכני. יהיה פחות מאמץ להחדיר לשוק החרדי סחורות טובות – דבר אשר ישליך על התחרות במגזר על כל המשתמע מכך באשר למחירי המוצרים ולגיוונם. בנוסף, המגזר החרדי נתפס עכשיו בעיני רבים בחברה הכללית כבדלני, וכמי שלא סר לחוקים המקובלים על כלל החברה – עובדה המעצימה את מעטה החשדנות לעשיית עסקים אשר קיים ממילא בכל הקשור בעשיית עסקים עם קבוצה חברתית שונה. אך דווקא תופעות אלו יוצרות הזדמנות חדשות.

בעסקים כמו בעסקים, מה שקובע בסופו של דבר הוא האינטרס הכלכלי. חברות שיפקחו את עיניהן יראו שיש הזדמנות פז דווקא עכשיו – כאשר החברה החרדית חשה שמתרחקים ממנה – לפעול בחברה צרכנית טובה וליצור בה "החתמה"; כלומר, נאמנות למותג המגלה אמפתיה. כניסתן של אותן חברות לחברה החרדית תהיה מושכלת יותר מבעבר. בחברה הכללית קיים מושג של "משפיענים", כלומר אנשים מפורסמים או בעלי השפעה, הרותמים את תדמיתם לקידום מוצרים. לכן יש הסבורים בטעות שבחברה החרדית הכול, כולל ההיבטים העסקיים והצרכניים, נקבע רק על ידי הרבנים, הממלאים לכאורה את הפונקציה של "המשפיענים" שבחברה הכללית. בנוסף לכך, יש הסוברים שהחברה החרדית הנה כה היררכית, עד כדי כך שהרב הוא המכתיב בה כל פרט ופרט. כמובן, אין טעות מרה מזו. הרבנים, כמנהיגים רוחניים, אינם קובעים איזו פיצה יאכלו הילדים בארוחת ערב, ואינם מכריעים בשאלה איזה בושם לרכוש בעבור האישה. מרחב המחיה החרדי הוא אדיר, לפני הקורונה ולאחריה, ועתה הוא נחשף לאטו גם לחברה הכללית.

לדוגמה, חברת המזגנים שמוצרה ממזג את ביתו של הרב קניבסקי, אחרי שנים ארוכות שבהן הוא הסתפק במאוורר בלבד, לא העלתה את מכירותיה כמצופה, חרף העובדה שמהלך זה לווה במסע יחסי ציבור. המאמץ הרב שמשקיעות חברות רבות בכניסה לביתו של הרב קניבסקי, בתקווה שהוא יסלול את דרכן לחברה הצרכנית החרדית, שגוי ומסתיים במפח נפש. בדומה, אין משמעות למותג הרכב שבו נוסע האדמו"ר מבעלזא, למשל, או לשמה של חברת הביטוח שמבטחת את רכבו. הדרך לליבה של החברה החרדית מתחיל מהשטח – אך פעילות שטח דורשת מאמץ רב. מאוד. תובנה זו מתחילה עתה לחלחל גם לחברה הכללית.