גרטלר נ' גרטנר: סאגת הענק הסתיימה בפסק בוררות דרמטי

השופט בדימוס איתן בורנשטיין | צילום: אריק סולטן, פול, פלאש 90

השופט בדימוס איתן אורנשטיין פרסם אתמול (ה) את פסק הבוררות שלו בין המיליארדר החרדי דן גרטלר לאחים מנדי ומשה גרטנר מאנגליה בסכסוך שבו החל לטפל בשנת 2021.

הרקע לסכסוך נעוץ אי שם בשנת 2005 אז לקח דן גרטלר הלוואות מהאחים גרטנר כדי לייצב את עסקיו, ומכיוון שלא היה לו כסף לפרוע את ההלוואות הכניס אותם כשותפים בעסקיו – בין היתר גם בעסקי המכרות בקונגו.

אלא שהשותפות לא עלתה יפה ככל הנראה ובשנת 2010 הגישו הצדדים בקשת בוררות אצל השופט אורי גורן, בעקבות מחלוקת על הסכומים שמגיעים לכל אחד. האחים גרטנר תבעו 1.6 מיליארד דולר, ומנגד דן גרטלר תבע מהם 235 מיליון דולר.

בשנת 2020 פרש השופט אורי גורן מהתיק לאחר שגילה כי גרטנר שכר חוקר פרטי לאסוף עליו מידע, ואת מקומו מילא השופט איתן אורנשטיין.

לפני פרסום פסק הבוררות הגיש דן גרטלר בקשה לאורנשטיין שיתפטר מהתיק, בעקבות פרשת אפי נווה לשעבר יו"ר לשכת עוה"ד בישראל, כאשר לטענת גרטלר, השופט אורנשטיין חשד בו שהוא הביא לפרסום הפרשה במסגרתה פורסמו בשבועות האחרונים הקלטות של שיחות מהן עלה כי ייתכן והיו יחסי 'תן וקח' בין השופט ליו"ר הלשכה. השופט אורנשטיין, אושיית בוררות (ופירוקים) ידועה, שכבר כתב את פסיקתו, סירב להתפטר, דחה את הבקשה שהוגשה השבוע על ידי גרטלר.

אתמול, כאמור, פרסם את פסק הבוררות, בו נקבע כי דן גרטלר ישלם לאחים גרטנר שכר טרחת עורך דין בגובה 25 מיליון שקל ו-75% מהוצאות הבוררות. בסך הכל פסק אורנשטיין שגרטלר ישלם לאחים גרטנר כ-85 מיליון דולר מתוך תביעה של 1.6 מיליארד דולר. לפי הפסיקה, גרטלר יפצה את האחים גרטנר ב-85 מיליון דולר כאמור, אך לתשלום זה יתווספו ריביות ומעט זכויות אחזקה נוספות.

גרטלר יצא מהבוררות כשידו, באופן יחסי, על העליונה, וסביר שלא יערער על הפסיקה.

עסקים מסועפים ומשפטים סבוכים

הנגיד החרדי דן גרטלר נחשב ממחזיקי התורה הגדולים בישראל. באפריל 2021 העריך 'פורבס' את הונו ב-1.2 מיליארד דולר. מאז 2017 נמצא גרטלר תחת סנקציות של ממשלת ארצות הברית משום שלדבריה עשה את הונו באמצעות עסקאות מושחתות.

גרטלר נולד למשפחת יהלומנים ישראלים וחזר בתשובה החל מאז בר המצווה שלו והמשיך להתקרב עד להשלמת התהליך לאחר שירותו הצבאי. בגיל 22, לאחר שקיבל הון ראשוני ממשפחתו, ייסד את חברת “דן גרטלר אינטרנשיונל” (DGI), והחל לסחור ביהלומי גלם ולבצע עסקים שהורחבו עם השנים למדינות רבות, כולל רוסיה, אנגולה, ואנגליה.

במחצית השנייה של שנות התשעים ניסה ללא הצלחה ליזום קניית מכרות בכמה ארצות באפריקה. עיקר עסקיו של גרטלר מתמקדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם החלה הפריצה העסקית שלו בתחילת שנת 2000, לאחר שיצר קשרים עם השליט החדש לורן דזירה קבילה, שהעניק לגרטלר זיכיון בלעדי ליצוא יהלומים מקונגו תמורת 20 מיליון דולר.

גרטלר הוא בעל השליטה בחברות הבנייה הקנדיות "Green Park" ו-"Green Mount".

באפריל 2001, לאחר הירצחו של קבילה, שלל בנו ויורשו ז'וזף קבילה מגרטלר את הזיכיון. עם זאת, בהמשך שיקם גרטלר את קשריו עם קבילה ועם הנהגת המדינה, העשירה במרבצי קובלט, נחושת, יהלומים, בדיל והמתכת טנטלום, המשמשת לייצור מכשירים אלקטרוניים. נכון ל-2012, החברה שבבעלותו, Fleurette Properties החזיקה במספר רב של מכרות בקונגו, באמצעות כ-60 חברות-החזקות, הפועלות במקלטי מס. כמו כן משתף גרטלר פעולה עם חברת גלנקור (Gelncore International), שלה מכרות ענק בקונגו המפיקים נחושת מהטהורות בעולם. לפי המגזין "בלומברג מרקטס", לגרטלר החזקות בחברות השולטות ב-9.6% מהפקת הקובלט בעולם.

ב-2013 מכר לממשלת קונגו תמורת 150 מיליון דולר את אחת מחברות הנפט שלו במדינה, נסרג'י, אותה רכש ב-2006 מהמדינה תמורת חצי מיליון דולר.

גרטלר הואשם על ידי עמותות וארגונים בקונגו בשוד אוצרות הטבע של המדינה תוך ניצול קשריו עם הנשיא קבילה. דו"ח מאת ועדת הקידמה של אפריקה (APP) טען כי החוזים המוזלים שהשיג גרמו לממשלת קונגו הפסד הכנסות בסך 725 מיליון דולר. בעקבות עסקיו של גרטלר החליטה קרן המטבע הבינלאומית להפסיק את התמיכה הכספית למדינה, המוערכת במיליארדי יורו. גרטלר השיב לטענות כי הרכישות התבצעו בתקופה של חוסר יציבות פוליטית בקונגו, כאשר לא היו כמעט משקיעים שהיו מוכנים להיכנס למדינה.

ב-2014 עורך הדין אבי לביא החל להעיד בפני ה-FBI על שוחד שנתן במדינות שונות בהוראת גרטלר, בהן גם שוחד לשוטרים ישראלים ואף למפכ"ל בתמורה למידע על הדלפת מידע מחקירות.

ב-2017 הודיעה גלנקור כי הסכימה לשלם לגרטלר 960 מיליון דולר כדי להגדיל את הנתח שלה בשני מכרות ענק של קובלט ונחושת בקונגו. בפברואר 2017 מכר גרטלר לגלנקור את חברות הכרייה מוטאנדה וקטאנגה, ב-534 מיליון דולר.

במקביל, בדצמבר 2017 הטילה ארצות הברית סנקציות על 52 גופים ואנשים שלדבריה, פגעו בזכויות אדם ונגועים בשחיתות, בהם גם דן גרטלר. במסגרת ההחלטה הוקפאו נכסיו הנמצאים בתחום השיפוט של ארצות הברית, ונאסר על אמריקאים לקיים עמו יחסי מסחר. לפי ההצהרה שפרסם הבית הלבן, גרטלר עשה את הונו באמצעות עסקאות מושחתות בתחום הכרייה והנפט במדינה, בזכות יחסיו עם נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ז'וזף קבילה.

ביולי 2017 פורסם כי הרשויות בקנדה חוקרות את התאגיד השווייצרי גלנקור בשל תשלומים של מעל 100 מיליון דולר שהעבירה חברה בתאגיד לחברה שבבעלות גרטלר. על פי החשד, תשלומים אלה שימשו כשוחד לפקידים בקונגו, אך לא הוגש כתב אישום.

בינואר 2018 פורסם כי ממשלת ארצות הברית פנתה לשווייץ בבקשה לקבל רישומי פעולות בנקאיות של גרטלר. הבקשה נדונה בבית משפט שווייצרי, שהחליט להעביר את הרישומים הפיננסיים לממשלת ארצות הברית. בפסיקת בית המשפט צוין כי בקשת שיתוף הפעולה של האמריקאים עוסקת ב"פשעים חמורים", וכי מחובתה של שווייץ לסייע לחקירה ככל שניתן. לפי הודעת מחלקת האוצר של ארצות הברית, העסקאות למתן רישיונות כרייה שבהן היה מעורב גרטלר הסבו לממשלת קונגו נזק מצטבר של 1.36 מיליארד דולר, בין 2010 ל-2012. חברת "רנדגולד ריסורסס", אחת השותפות העיקריות של גרטלר, קטעה באחת את השותפות העסקית.

בעקבות הסנקציות התקשה גרטלר להמשיך בעסקיו באפריקה ומחוצה לה. רק בינואר 2021, חמישה ימים לפני סיום כהונתו, הפשיר ממשל טראמפ את חשבונותיו של גרטלר. סוכנות בלומברג דיווחה כי ראש המוסד, יוסי כהן, ושגריר ישראל בארצות הברית לשעבר, רון דרמר, השתדלו אצל הממשל בנושא. במרץ 2021 הוחזרו הסנקציות על ידי ממשל ביידן.

בפברואר 2022 הכריזה ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו כי היא קרובה לחתום על הסכם עם קבוצת פלורט של דן גרטלר, שבמסגרתו יחזיר מיליארדי דולרים למדינה.