מכת הקורונה: המגיפה שפגעה במשרות הפיננסיות

בדיקת חום בכניסה לבנק | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

לקוחות הבנקים מהמגזר החרדי, עלולים לעבור סבל רב כתוצאה ממשבר הקורונה. בשיא תקופת הסגר פעלו רק 15% מסניפי הבנקים ומתאריך 23.4 המספר הוכפל ל-30%. הבנקים המשיכו להמליץ ללקוחותיהם להשתמש בשירותים האוטומטיים ובדיגיטל. השימוש בכלים הדיגיטליים בבנקים גדל מאוד בשנים האחרונות ובעקבות כך הניעו הבנקים תהליכי התייעלות כגון קיצוץ של כ-9,000 משרות לאורך מספר שנים במקביל לסגירת 100-150 סניפים במקומות לא מרכזיים.

בסקירת הנושא ב'כלכליסט' דווח כי למרות ש-85% מסניפי הבנקים "כמעט לא נרשמו תקלות בפעילות ובשירות שקיבלו הלקוחות. המשבר דחף אוכלוסיות רבות למעבר לדיגיטל, כמו האוכלוסייה החרדית והציבור המבוגר".

מתוך העיתונות החרדית בתקופה האחרונה, עולה מצב שונה לגמרי. בכתבות רבות ובמכתבים למערכות העיתונים, גוללו רבים מהגזר החרדי מסעות ארוכים ובלתי אפשריים, בדרך לפעולות במערכת הבנקאית. מכשירים רבים הניצבים מחוץ לסניפי הבנקים לא פועלים, זמני ההמתנה בשירות הטלפוני ארוכים מאוד מהרגיל ואנשים רבים עשו מאמצים עילאיים להגיע למחשב כלשהו על מנת לבצע פעולות בנקאיות פשוטות, לעיתים תוך מחיר גבוה בפן הרוחני והגשמי גם יחד.

התייעלות כואבת, קשה ומייגעת

המחשב שאינו יודע כיצד הדברים מתנהלים בשטח, מצביע לתומו על עלייה דרמטית בפעולות בדיגיטל במגזר החרדי, אך האמת רחוקה מאוד. מדובר בתקופה זמנית ביותר בה נאלצו במגזר החרדי לוותר על בתי כנסת, מקוואות ותלמודי תורה לצד ויתור כואב בכל הנוגע לעולם הדיגיטלי.

התוצאות הצפויות של הבנקים לשנת 2020 בשל המיתון והמשבר הכולל, לצד נתוני הדיגיטל שנסקו משמעותית, יהוו תמריץ לבנקים להמשיך ולהאיץ את המעבר לדיגיטל תוך סגירת סניפים. מי שיינזק מכך באופן ישיר יהיו הלקוחות מהמגזר החרדי שימתינו שעות לשירות הטלפוני. בדיווח ב'כלכליסט' נטען כי בסופו של דבר, הבנקים אף צפויים לצאת מחוזקים מהמשבר. את הפסדי האשראי, גבוהים ככל שיהיו, הם יצליחו לספוג. בינתיים הם יבצעו תהליכי התייעלות כואבים (בעיקר במגזר החרדי. ד"ש), ואז כאשר המשק יחזור לתפקד כרגיל לקראת שנת 2022, הם יהיו רזים ורווחיים יותר.

קיפאון עמוק בביטוחים

על פי הדיווח, משבר הקורונה חלחל עמוק לענף הפיננסי. דוחות הרבעון הראשון של השנה מצביעים על צניחה ברווחים ובחלק מהחברות, כמו מגדל, בנק לאומי, בנק אגוד וביטוח ישיר, אף נרשם מעבר להפסד.

מבדיקת 'כלכליסט' עולה כי עד כה פוטרו קרוב ל־600 עובדים מחברות שונות בתחום הפיננסים — חברת הביטוח הראל פיטרה 200 מעובדיה, החברות איילון והכשרה ביטוח נפרדו מעשרות עובדים כל אחת, בבנק לאומי האיצו תהליכים ופיטרו כ־150 עובדים זמניים, מימון ישיר פיטרה 100 עובדים, ובמקס פיטרו 50 עובדים. לא מן הנמנע כי מתוך 80 אלף העובדים בענף, עוד אלפי עובדים יקוצצו בשנתיים הקרובות במסגרת תהליכי ההתייעלות, עם או בלי קשר לנגיף הקורונה.

משבר הקורונה גבה גם הפסדים מחברות הביטוח. לטענת הדיווח, המשבר השפיע על פעילות חברות הביטוח. ביטוח ברוב המקרים לא נחשב למוצר צריכה בסיסי, ולכן בתקופות של מיתון, אנשים מנסים לחסוך בהוצאה זו. המיתון במשק יקשה על מכירת ביטוחים חדשים במגוון תחומים כמו בריאות וביטוח עסק. תחום ביטוח נסיעות לחו"ל נמצא כמעט בקיפאון מלא. בענף מציינים כי בחודשיים האחרונים נרשמו לא מעט ביטולים של ביטוחים קיימים, וכי ישנה עלייה בפיגור בתשלומים ובבקשות לפריסת תשלומים. התוצאה הצפויה תהיה בדמות תהליכי התייעלות ופיטורי עובדים.

אשראי ללא אשראי

גם חברות האשראי חווים פגיעה קשה בתקופה זו. לאחר מגמת צמיחה של שנים, כמות הרכישות בכרטיסי אשראי המגלמת את פעילות החברות, ירדה באופן משמעותי. מתחקיר של בנק ישראל עולה כי הרכישות בכרטיסי אשראי חוו ירידה של 30% בתקופת משבר הקורונה. ענפים רבים ספגו ירידה משמעותית הרבה יותר: מוצרי חשמל, ביגוד וריהוט (כ-50%), ענפי הדלק והתחבורה (כ-60%) ובענפי הפנאי, חינוך, מסעדות ותיירות (כ-70%).

לטענת הדיווח ב'כלכליסט' המכה המרכזית עמה יצטרכו החברות בענף להתמודד היא הפגיעה בפעילות ההלוואות המהווה כ-25% בממוצע מההכנסות של החברות. בעקבות המשבר יתמודדו חברות כרטיסי האשראי לראשונה עם כשלי אשראי.

לא עובדים ולא מעשנים

חברה נוספת שמנצלת את משבר הקורונה למטרת התייעלות, היא יצרנית הסיגריות האלקטרוניות ג'ול. ב'כלכליסט' דווח כי החברה האמריקנית סוגרת את הפעילות בישראל לאחר שנתיים של פעילות. 60 העובדים פוטרו והחברה תעשה צעדים דומים במדינות נוספות שבהם היא חווה התנגשות עם הרגולטור: בלגיה, צרפת, ספרד, פורטוגל ואוסטריה.

לטענת הדיווח, צמצום הפעילות בא גם על רקע העובדה שהחברה טרם קיבלה אישור FDA לשיווק המוצר. האישור היה אמור להתקבל באפריל 2020 אך נדחה בשל אירועי הקורונה.

כיום, אוסר החוק בישראל פרסום וקידום של סיגריות אלקטרוניות. במקביל, פתח משרד הבריאות בקמפיין נגד הסיגריות האלקטרוניות וטען כי כמות הניקוטין בקפסולות של ג'ול מסוכנת לבריאות. בעקבות הפרסומים נאלצה החברה להפחית את כמות הניקוטין בקפסולות שלה.

הנחות בארנונה בחוץ

בדיון שהיה אתמול (ב') בוועדת הכספים נידונה העזרה לעסקים ולמשק בעקבות משבר הקורונה. במסגרת הדיון, אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את הרחבת תכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה ב־14 מיליארד שקל. התוכנית כוללת תוספת של כ-15.5 מיליארד שקל לתקציבי הנושאים השונים שנכללו בהוראת השעה כאשר במקביל תהיה הפחתה של 1.5 מיליארד שקל בתקציב להחזר חובות למוסד לביטוח לאומי.

מניתוח של מכון המחקר והמידע של הכנסת למסמך התקציב, עולה כי על פי השינוי המוצע תינתן תוספת תקציב כמעט לכל הנושאים למעט סעיף 'הנחות בארנונה'. הסעיף בגינו מבוקשת תוספת התקציב הגדולה ביותר הוא סעיף 'מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים', תוספת של 7 מיליארד שקל, וסעיף 'עלות תקציבית של פתרונות אשראי' הוא הסעיף בו אחוז התוספת המתבקשת הוא הגדול ביותר, תוספת של 138%.

במסגרת התוספת הנוכחית לחוק, נקבעו התוספות הבאות לתוכנית הסיוע: בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענק מידי למשרדי הממשלה – 3 מיליארד שקל, שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 700 מיליון שקל, מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 7 מיליארד שקל, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 550 מיליון שקל, עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 3.1 מיליארד שקל, תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – הפחתה של 100 מיליון שקל, מטרות אחרות – 1.25 מיליארד שקל.

העיר נהריה כמשל

בנוסף עלה במהלך הדיון נושא המעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם ולא זוכים לפיצויים בשל כך במסגרת המנגנון המתוכנן לעידוד מעסיקים להחזיר את עובדיהם למעגל העבודה. במהלך הדברים עלה כי יוקצו לעניין מצד האוצר חצי מיליארד שקלים.

חברי הוועדה והעומד בראשה, דרשו לפקח על ההעברה ראויה לבעלי עסקים אלה, וכך נקבע לדרישת הוועדה במסגרת החוק, כי הקריטריונים לצורך חלוקת חצי מיליארד שקלים למעסיקים שלא פיטרו את עובדיהם, שיאושרו במסגרת החוק לעידוד החזרת עובדים לעבודה, יובאו לאישור ועדת הכספים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפני חברי הוועדה והאורחים ממשרדי הממשלה כי "ועדת הכספים לא תהייה כספומט. שהממשלה תביא לכאן בקשות ונעביר להם את הכסף, מה שהם רוצים ואיך שהם רוצים. נדרוש שיסבירו את החוק, את לוחות הזמנים ואת הפירוט".

במהלך הדיון העלתה ח"כ מיכל שיר מהליכוד, את מצוקת העיר נהריה שחוותה 2 שיטפונות לפני עידן הקורונה, "בעלי עסקים בעיר לא עובדים מתחילת השנה, הם במשבר חמור מאוד. יש שם אנשים שאין להם אוכל על השולחן. ב-22 לינואר, אושרו בוועדה 11 מיליון שקלים לטובת העיר, למה הכסף לא הגיע לתושבים?"