מלחמת הסחר סין-ארה"ב: קצת סדר בטלטלה הכלכלית העולמית

הבורסות הגיבו בירידות חדות לאחר החתימה על הצו הנשיאותי האמריקני, סין הגיבה בתוכנית משלה, וההסדר מתקרב. סיקור מעמיק על המשבר, גנבות הקניין הרוחני שביצעה סין, ההשתלטות על חברות וטכנולוגיות אמריקניות – והפתרון המסתמן

מלחמת הסחר לאן? דגלי סין וארה"ב | צילום: shutterstock

על פניו, ביקורו ה'לא רשמי' של מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און בבייג'ינג ופגישתו בשבוע החולף עם הנשיא הסיני, שי ג'ינפינג, אינו קשור בשום צורה למלחמת הסחר שארה"ב כמעט נגררת אליה. אבל מתחת לפני השטח, הנשיא האמריקני דונאלד טראמפ זקוק לסין – חברתה הקרובה של צפון קוריאה, יותר משהוא זקוק לפגישתו האפשרית עם קים ג'ונג און בעצמו.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

Box

ההבטחה של קים ג'ונג און (שזו היתה לו הנסיעה הראשונה מחוץ לארצו מאז עלה על כס הנשיאות ב-2011) שיוותר על נשק גרעיני בחצי האי הקוריאני – שנמסרה לנשיא הסיני, שי ג'ינפינג, לא באה בחלל ריק. התמורה הסינית, שתממש את החברות בין שתי המדינות – היא הערובה של סין לתלותה של ארה"ב במעצמה הסינית, גם אם הדבר ידרוש מהנשיא להתקפל מדרישותיו להטיל מכסים על סחורה מייצור סינית הפוגעת בכיסי האמריקנים.

טראמפ זקוק לג'ינפינג, והביקור בסין של קים ג'ונג און מכין את הקרקע לסדרה של מפגשים שצפויים להתקיים החל מהקיץ הקרוב בין צפון קוריאה לארצות הברית. בתווך, מתייצבת גם דרום קוריאה, בת בריתה של ארצות הברית, שיחד עם יפן, עומדת "בקשר הדוק עם ארה"ב" כפי שהגדירה זאת שרה האקבי, דוברת הבית הלבן בהודעה רשמית שפורסמה ביום שלישי השבוע. "אנו רואים בהתפתחויות עוד עדות לכך שהקמפיין שלנו ללחץ מירבי יוצר את האווירה הראויה לשיחות עם צפון קוריאה", אמרה דוברת הבית הלבן והוסיפה כי סין עדכנה את ארה"ב על הביקור כבר בראשיתו.

מנהיג צפון קוריאה אכן קיבל החלטה להוריד את המתח הבינלאומי השורר סביב חצי האי שבשליטתו, וההצעה שלו לקיים שיחות שלום, תועיל לארצו יותר מאשר לביטחונה של ארה"ב. הנעלם הגדול שנותר הוא יחסיהן של סין וארה"ב. השתיים עומדות סביב השאלה האלמותית, מי תהיה המעצמה הכלכלית העולמית בעוד שלשה עשורים. על פניו, ואלמלי צעדיו של הנשיא טראמפ – ארה"ב תאבד את בכורתה לטובת ממלכת החיקויים וכוח העבודה הזול.

היריבים המרים, טראמפ וקים ג'ונג און, יזדקקו לשירותי התיווך הסיניים. אם בשנת 1972 נעשה הצעד הראשון ביחסים הרשמיים בין ארצות הברית והרפובליקה העממית של סין, כשנשיא ארצות הברית ביקר ברפובליקה העממית הסינית בפעם הראשונה בהיסטוריה, והמיתה את המחלוקת ששררה בין סין לארה"ב – הרי שעתה, טראמפ, שפתח את תקופת נשיאותו בביקור בסין, יעשה בדיוק את שעשה ניקסון בשנות השבעים המוקדמות.

הנשיא ניקסון רצה לשפר את מעמדה של ארה"ב במלחמה הקרה עם ברית המועצות וכדי ללחוץ על צפון וייטנאם להיכנס למשא ומתן אודות סיום מלחמת וייטנאם – וטראמפ מעוניין להשיג תוצאות ביטחוניות לתועלת אזרחיו. סין שבשעתו, ביקשה לפתוח את השוק האמריקני ליצוא מסין – רוצה כיום את אותו הדבר. בתמורה, הסינים יעשו הכל כדי שארצות הברית תהיה מרוצה. נשיא נינוח ולא מאוים ביטחונית, הוא שאיפתה הוורודה של המעצמה הסינית שמעוניינת להמשיך לצמוח.

Inner

יחסי ארצות הברית-סין התהדקו מאז הביקור בן שתי היממות של טראמפ בסין. טראמפ הצהיר מול קבלת פנים חגיגית שחרגה בהמשך הביקור מכל כללי הטקס הסיניים הנוקשים, כי בכוונתו להקים חזית אחת נגד מה שכינה "הדיקטטורה האכזרית" של צפון קוריאה. שכנועה של סין, בעלת בריתה, להגביר את הלחץ על צפון קוריאה כדי שתעצור את תוכנית הגרעין והטילים שלה, הציב את בייג'ינג כמפתח הבלעדי שיאפשר לממשל טראמפ לשלוט איכשהו בנעשה בצפון קוריאה.

היריבים המרים, טראמפ וקים ג'ונג און, יזדקקו לשירותי התיווך הסיניים shutterstock

הכל מתחיל בכלכלה

וכמו תמיד, הכסף יענה את הכל. ההישרדות הכלכלית של צפון קוריאה תלויה בסין. קוריאה הצפונית וחיי 90% מהסחר שלה – נתונים לחסדי הסינים.

מהצד האמריקני, הסחר בין שתי המדינות הראה מאזן אימים לרעת טראמפ. הנשיא האמריקני לא הסתיר את טענותיו על שיטות סחר בלתי הוגנות שבהן נוקטת סין, לדעתו, וזאת, בעקבות עודף סחר גדול עם ארה"ב. הייצוא של סין לארה"ב עלה בשנת 2016 ב-8.3%, והיבוא מארה"ב עלה רק ב-4.3%. במספרים, הפער עצום. עודפים של למעלה מ-30 מיליארד דולרים כיום הנחשבים כעודף סחר, ומשמעותם היא שהאמריקנים מפרנסים את הסינים ללא הדדיות אמיתית בקשר הכלכלי ביניהן.

אי הסדרים בסחר בין שתי המדינות הביאו את טראמפ לחתום, כחלק מביקורו בסין, על הסכמים מסחריים בין ארה"ב לסין בשווי 9 מיליארד דולר. אבל לא חלפה שנה, וכבר מיהר דונאלד טראמפ לחתום ביום חמישי האחרון על צו נשיאותי – "ראשון מבין רבים" כהצהרתו – המטיל מכסים על יבוא סחורות סיניות בסך כולל של עד 60 מיליארד דולר בשנה. הסכום שנחשף באופן רשמי עמד על 50 מיליארד, אך הצו לא הגביל את המכסים, אלא עד 60 מיליארד דולרים. המכסים, הכוללים מסי יבוא של עד 25% על מוצרים סיניים שהיקף היבוא שלהם הוא 60 מיליארד דולר בשנה ואשר תכנם אמור להתגבש בתוך 15 יום מאז החתימה – כוללים מיסוי על ענפי הטכנולוגיה הסיניים השונים, כמו: מכוניות חשמליות, ציוד רכבות מהירות, ומוצרים ביו-רפואיים, רובוטיקה, חלל וספנות.

התגובה הסינית לא איחרה לבוא. סין מצדה הודיעה על תכנית נגדית שתטיל מכסים בסך של 3 מיליארד דולר על יבוא מארה"ב. בהודעת משרד המסחר הסיני נאמר, כי בין היתר יחולו המכסים על אלומיניום ממוחזר, צינורות פלדה, פירות ויין – כשבמקביל, סין הודיעה כי תבקש לנקוט צעדים משפטיים נגד ארה"ב בארגון הסחר העולמי, בתגובה למכס שהטיל טראמפ על יבוא מוצרי פלדה ואלומיניום.

השווקים, כצפוי, הגיבו בזעזוע לחשש ממלחמת סחר הצפויה לקום בין ארה"ב לסין, וירידות חדות נרשמו בשווקים ברחבי העולם. שלושת המדדים ב'וול סטריט': דאו ג'ונס, S&P 500 ונאסד"ק השלימו נפילה שבועית שהיתה החדה ביותר מאז ינואר 2016. אל וול סטריט שחזרה לנפילות שלא הכירה כבר שנתיים, הצטרפו השווקים באירופה ובאסיה שצנחו בעקבות הכרזת טראמפ.

האם בסופו של יום הכל נגמר בכסף? shutterstock

השתלטות מרחוק

סין שולטת בכלכלת ארה"ב בעקביות ובשיטתיות. אם תרצו, זהו סוג של סיפוח זוחל. החל מהיותה הקניינית האדירה בעולם של פולי הסויה מארה"ב, תחום שתוכל להכות בו חזק אם היתה מחליטה להגיב (וככל הנראה ההסדר כבר יוצא לדרך בקרוב. ראו להלן) ובנוסף, סין היא המחזיקה הגדולה ביותר של אג"ח שמנפיקה ממשלת ארה"ב במטרה להיפטר מגירעונה התופח.

סין מחזיקה את ארה"ב באג"חיה, כשבידה כיום (נכון לינואר 2018) אג"חים בשווי 1.17 טריליון דולר. סך זה הוא כ-19% מכלל אג"ח ממשלת ארה"ב שמוחזק על ידי זרים. לא פלא אפוא שכחלק מהתגובה הסינית הודיע שגריר סין בארה"ב כבר ביום שישי, למחרת החתימה על הצו הנשיאותי האמריקני,  כי סין לא תפסול אפשרות של צמצום רכישות האג"ח מממשלת ארה"ב.

כאמור, סין מיהרה – בתגובה לצו הנשיאותי – לפרסם רשימה בת כ-128 מוצרים שעליהם היא צפויה להטיל מכס בן כ-15%, ביניהם, פלדה ואלומיניום ממוחזר, שקדים, דובדבנים, יין, אתנול ורשימה ארוכה של ירקות ופירות שמקורן בארה"ב.

ומה הוביל את טראמפ לחתום על הצו? לפי דבריו של הנשיא עצמו במעמד החתימה על הצו הנשיאותי, אמר טראמפ כי "יש לנו מצב יוצא דופן של גניבת קניין רוחני". ההסבר פשוט: סין לא רק רוכשת פולי סויה מארה"ב ומחזיקה את כלכלתה, או נוטלת חלק מסייע במאמץ האמריקני לשרוד מעל בועת החוב המתנפחת שלה, באמצעות אג"חים של ארה"ב. סין עושה שימוש רחב היקף בקניינים רוחניים אמריקניים, דבר המשפיע על סחר בהיקף של מאות מיליארדי דולרים מדי שנה.

כבר בשנה שעברה הורה הנשיא טראמפ למשרד נציגות הסחר האמריקני לחקור טענות ולפיהן סין הפרה את הקניין הרוחני של ארה"ב, בכך שהשתמשה בהגבלות על בעלות זרה הקיימות בארה"ב, וניצלה אותן דווקא כדי לגרום לחברות אמריקניות למכור טכנולוגיות שפותחו בארה"ב – לידיים סיניות.

החשד התברר בתום שבעת חודשי חקירה, ויתרה מכך: סין, כך העלו ראיות חזקות שהתגלו, הורתה לחברות בבעלות סינית להשקיע בחברות אמריקניות, כך שטכנולוגיות שממשלת סין רואה בהן אסטרטגיות, יעברו לידיים ה'נכונות'. לצד זאת, התגלה, כי המתנגדות להעברת בעלות על טכנולוגיות אסטרטגיות לסין, או חברות אמריקניות שכלל לא מעוניינות במשקיעים זרים – זוכות במפתיע למתקפות סייבר שחושפות סודות מסחר חשובים.

הנשיא האמריקני נקרע אפוא בין הרצון לשמור על בטחון ארה"ב ותושביה, לצד הצורך בהידוק הביטחון הכלכלי ומגמת ההתאוששות הכלכלה העולמית, שעלולה להיפגע במידה והמגבלות החדשות שיגובשו על השקעות של חברות סיניות בארה"ב ייכנסו לתוקף. המטרה של הנשיא בהודעתו על חתימה על הצו, לצד הוראות להכין מגבלות ומכסים על הסינים – ברורה: להגן על הכלכלה האמריקנית ולהגן על טכנולוגיות שנחשבות בעלות חשיבות אסטרטגית לארה"ב.

התכנית שגיבש טראמפ היתה מאוחדת, ונועדה להילחם בשתי החזיתות, ההיחלשות הכלכלית ואיבוד העליונות הטכנולוגית, במכה אחת: חמישים מיליארד הדולר שמאבדות חברות אמריקאיות בסין כתוצאה ממיזמים משותפים שאולצו להיכנס אליהם או העברות טכנולוגיה שחויבו בהן, אולי לא יחזרו לכיסים של מי שאיבדו אותן, אך יחזירו את הכספים הללו לקופה הציבורית של ארה"ב ממכסים.

על פניה, התכנית טובה לארה"ב, ורעה לסין. התגובה הסינית לא איחרה לבוא, בהוצאת תכניות מגירה והצהרות על תגובה הולמת. אבל היה זה רק עניין של זמן עד שהנושא יתקרר, ומלחמת סחר שתפגע בהמשך מגמת ההתאוששות הכלכלית העולמית – לא תפרוץ באמת בין סין לארה"ב.

טראמפ, שזקוק יותר מכל לנשיא שי, קיבל ממנו מסר פרטי שלא פורסם לציבור – יחד עם ההודעה על ביקורו של נשיא קוריאה הצפונית שהועברה לטראמפ בחשאי. לא קשה להניח שהכלכלה והביטחון הלאומי של אזרחי ארה"ב נכרכו שוב זה בזו, כשהמרוויחה העיקרית היא כמו תמיד, המתווכת, סין.

האם הסיני הוא שיביא את הפתרון? שי ג'ינפינג וברק אובמה shutterstock

חותרים להסדר

כבר ביום שלישי השבוע, חמישה ימים בלבד לאחר החתימה על הצו הנשיאותי האמריקני, מיהר ראש ממשלת סין, קקיאנג, להצהיר כי סין סבורה שעל ארה"ב וסין לחדש ביניהן את השיחות ולמנוע את מלחמת הסחר הצפויה.

ראש הממשלה הסיני הצהיר בנאומו, שנישא בכנס בנוכחות מנכ"לי חברות עולמיות, כי סין תתייחס מעתה בצורה שווה לחברות מקומיות ולזרות וכי לא תדרוש מחברות זרות – אמריקניות, אם לא היה ברור מאליו – לחשוף את הטכנולוגיה שמאחורי פיתוחיהן, ואפילו תדאג לשמירה על קניינן הרוחני.

בתוך כך, הודיע שר האוצר האמריקני, סטיבן מנושין, כי ארה"ב וסין יכולות, אם רק יתרצו הצדדים, להשיג ביניהן הסכם שימנע את הצורך במכסים שמטיל הצו הנשיאותי, ולהערכתו, הדבר עשוי לקרות בקרוב מאוד.

לפי דיווחים שונים, כבר לקראת חודש מאי (ולא בסוף יוני, כמתוכנן מראש) מתכננת ממשלת סין להכניס לתוקף שורה של הקלות רגולטוריות שתאפשר למשקיעים זרים להחזיק בנתחי שליטה בחברות פיננסים סיניות, עד 51% מול מגבלה של 49% כיום – ובמקביל, תגדיל סין את היקף רכישת השבבים מחברות אמריקאיות.

הגדלת רכישות השבבים תאפשר את הפחתת עודפי הסחר של סין עם ארה"ב, אך במקביל, עשויה להוות בעיה מול דרום קוריאה וטאיוואן, בעלות הברית של ארה"ב שמהן רוכשת עד כה סין את השבבים.

כמו כן, מגבלת האחזקות של עד 51% בחברות סיניות, תוסר כליל בתוך שלש שנים, כך על פי הצהרת הכוונות של בכיר סיני בשיחות שנחשף כי קיים לאחרונה עם שר האוצר האמריקני.

אם אכן פניה של סין לטובת הכלכלה האמריקנית – גם אם למראית עין ולצרכי מו"מ שיסיר את הצו והמכסים האמריקניים – הדבר יקל על הנשיא טראמפ לשמר את סין כבת ברית תועלתית בכל הנוגע למעמדה כמתווכת בינו לבין נשיא צפון קוריאה.

נדמה, כי מאז ביקורו של ניקסון בסין, לא היו עיניהם של אזרחי ארה"ב נשואות להסדר הסחר בין ארצות הברית לסין, כמו בימים אלה.

Inner – Nadlan

כתיבת תגובה