ממחשב תביא לחמה | חלוצות ההיי טק החרדיות

המספרים האמתיים מאחורי צמד המילים הכי מדובר בעשור האחרון: חרדיות בהייטק • על עבר, הווה ועתיד, על חזון שהפך למציאות ועל רמת הלימודים בתחום בסמינרים • איך הכל התחיל וכמה נשים חרדיות עוסקות היום בהיי טק • יריעה 1 לביזנעסופ"ש

חלוצת החרדיות בהייטק מודיעין עילית | צילום: יעקב נחומי, פלאש 90

נדמה שלאן שלא נלך, ניתקל בצירוף המילים: חרדיות בהייטק. ארגונים וולונטריים או מסחריים, הכניסו את צמד המילים לחיינו וכבר אי אפשר להימלט מהן. שדכניות מנוסות הפכו את ההתמחות בתחום, לתג מחיר גבוה במיוחד, קורסי הכשרה צצים בסמינרים כפטריות אחרי הגשם והרבנים נותנים את ברכתם. גם קברניטי המדינה מגלגלים את צירוף המילים על לשונם, כשהם נשאלים על המחסור העצום של עובדים בתחום הייטק.

אבל, בניגוד לתדמית, אם צוללים למספרים, מגלים שהמציאות הרבה יותר אפרורית מהחלומות והתקוות. כ-320 אלף איש ואישה, עובדים בישראל בתחום ההייטק. מתוכם רק 9,100 עובדים, משתייכים למגזר החרדי, כאשר 5,200 מתוכם הן נשים. בסך הכל 1.6% מכלל העובדים, הן נשים חרדיות העובדות בתחומי ההייטק.

מצד שני, ניתוח מעמיק יותר של המספרים, מעלה תמונה אופטימית שמצדיקה את הבָּאז: בתוך עשור, שיעור הנשים החרדיות בהייטק, גדל ביותר מפי 2.5. אם בשנת תש"ע, שיעור הנשים החרדיות בתחומי ההייטק, עמד על 2.5% מכלל הנשים החרדיות העובדות, שיעורן הגיע מעט אחרי מחצית העשור, ל-6.3% וכמעט השתווה לשיעור הנשים הלא חרדיות בתחום, העומד על 7.1%. יתרה מכך, שיעור החרדיות העובדות בתחום, גָּדֵל ככל שהן צעירות יותר, ומגיע לכעשרה אחוזים בגילאי 19 עד 24. כך עולה מנתונים שפרסמה המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ניצה קסיר.

כתיבת קוד תכנה | צילום: kikujungboy, שאטרסטוק

הנתונים מעלים, כי ההשתלבות האיטית והדרגתית, הפכה בשנים האחרונות לשטף של ממש. כך למשל, בקרב נשים בגילאי 35 עד 44, רק 3% עובדות בתחום ההיי-טק, לעומת עשרה אחוזים בקרב לא חרדיות. בשכבת הגיל 30-34, מספר העובדות בתחום כבר מזנק ל-8% ובגילאים 25 עד 29 9%, כשבשכבות הגיל המקבילות בקרב נשים לא חרדיות, שיעור המועסקות בתחום, עומד על 11%. בשכבת הגיל היותר צעירה – 19 עד 24 – שיעור החרדיות המועסקות כבר עומד על עשרה אחוזים, בעוד בנות גילן הלא חרדיות, כלל לא עובדות בתחום, אלא בלימודים או בטיולים אחרי צבא וכדומה. כלומר, בשנים האחרונות, העובדות החרדיות יוצאות יותר ויותר לתחום, מתמחות בו בעודן צעירות וצוברות פערי ניסיון משמעותיים על בנות גילן שלא מהמגזר.

מחזון למציאות

עוד עולה מהנתונים, שכיום יותר ויותר תלמידות סמינרים, לומדות במסלולי הכשרה מתאימים לתחום והן לא מתחרטות על כך, בניגוד לחברותיהן. סקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות העלה, כי שיעור השביעות הרצון הגבוה ביותר (79%), נרשם בקרב בנות שבחרו ללמוד בסמינר במסלול הנדסאות תוכנה. יותר מהוראה או הנהלת חשבונות (51%) או מגרפיקה (40%). הסקר גם מצא ש-92% מבוגרות מסלולי הלימוד בתחום, עובדות בתחום הכשרתן, הכי הרבה לעומת מסלולי הלימוד האחרים: הנהלת חשבונות, יעוץ מס או חשבות שכר (70%); הוראה (68%); ראיית חשבון (67%) וגרפיקה (17%).

אלו נתונים עדכניים להיום, אבל לפני עשור וחצי, מספר החרדיות בתחום היה קטן ומצומצם. מי שללא ספק יש לה חלק משמעותי בהגדלת נתח בוגרות הסמינרים בשוק, היא חברת מטריקס. בשנת 2004 הקימה החברה את 'תלפיות', המספקת שירותי פיתוח ובדיקות תוכנה איכותיים ומתקדמים, במודל מיקור חוץ, למאות ארגונים. החל מגופי ממשלה, ארגונים עסקיים במגוון ענפים ועד חברות היי-טק וסטארט אפים. כיום מועסקות בחברה, מאות נשים חרדיות, במרכזי החברה בבית שמש, מודיעין והסביבה, באר שבע, ירושלים והסביבה, חיפה ותל אביב, אבל לפני 15 שנים, בימי הבראשית של תלפיות, החזון היה נראה דמיוני.

כיתת לימוד מחשבים לנשים | צילום : מכללת גן יבנה

באותה תקופה הקיצוצים הנרחבים של משרד האוצר, הכריחו נשים חרדיות רבות לצאת למעגל התעסוקה. איש עסקים חרדי, חבר לרב וולף והעלה בפניו את הפוטנציאל של בוגרות הסמינרים בתחום. מצד אחד, הן למדו והוכשרו בתחום ההייטק, אך מצד שני לא הצליחו לפרוץ לשוק הכללי. השניים העלו את הרעיון בפני מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. גוטמן אימץ את הרעיון בחום ויחד עם ליבי אפין, עובדת חרדית אשר הועסקה במטריקס משנות ה90, הקימו את פרויקט הדגל של מטריקס – 'תלפיות'. אפין, אשר מנצחת על פרויקט 'תלפיות' בנאמנות, חוללה מהפכה משמעותית בעולם התעסוקה לציבור החרדי בארץ, ופתחה לראשונה את הדלת לשילוב אלפי נשים חרדיות בהייטק.

תחילה, לאחר קבלת ברכת הדרך מהרבנים, גובשה קבוצה של 29 נשים. למרות הידע שהן רכשו בסמינרים, הוא נחשב דל לצרכי השוק, ומטריקס ארגנה עבורן קורס הכשרה מרוכז בן חצי שנה. למרות שעוד לא היו לפרויקט לקוחות, מטריקס בחרה לקחת את ההזדמנות העסקית ולזהות את הפוטנציאל, במקום שאחרים טרם זיהו.

אט אט החלו להגיע לקוחות, גויסו עוד בוגרות סמינרים והחזון קרם עור וגידים והיה למציאות. כיום עובדות בחברה למעלה מ-900 עובדות מהמגזר, ביניהן גם חלק מ-29 הנשים שהחלו את המחזור הראשון.

ומה קורה כיום

מעל ל-900 המפתחות ובודקות התוכנה החרדיות, נותנות שירותים למגוון לקוחות מובילים במשק. ביניהם: חברות ביטוח, בנקים, הייטק, סטארטאפ ומשרדי ממשלה. בנוסף להן יש עוד מאות נשים חרדיות שהועסקו במהלך השנים בתלפיות והשתלבו בעקבות כך בתפקידי מפתח, במגוון רחב של חברות מובילות בשוק.  בעזרתה של ליבי, המפתחות והבודקות החרדיות הפכו לשם נרדף לאיכות, מקצועיות, התמדה ושיפור רמת ואיכות החיים של משפחות חרדיות.

כיום, רמת הלימודים בסמינרים עלתה משמעותית ואינה דומה לאותם ימים, כך שכבר אין צורך בהכשרות המרוכזות. במקרה שיש צורך בהשלמת פערי ידע לצורך פרויקט מסוים, מטריקס גלובל – תלפיות עורכת הכשרה ספציפית ומותאמת. לצד זאת, בחברה מתגאים בשבוע Talpi Tech שנערך מידי שנה לעובדות החרדיות וכולל קורסים וסדנאות מקצועיות לטכנולוגיות מתקדמות. במהלך שבוע ההעשרה, מתקיימים למעלה מ-30 הרצאות בנושאים מתקדמים כגון: Java8, פיצ'רים חדשים בעולם ה-JavaScript, Analytic Fontions, Data Virtualization, C#6, NPM, WordPress, זיהוי נוזקות, HTML5, אוטומציה, Big Data ועוד. בין המרצים נמצאים אנשי מקצוע מובילים, מנהלים בכירים, CTO מטריקס, רוני קרן, CTO ג'ון ברייס, CTO מטריקס בדיקות ואוטומציה, ליאור כץ, וגם בוגרות המיזם עצמן, שהפכו עם השנים למומחיות בתחומן.

הצלחת פרויקט 'תלפיות' של מטריקס, שהיה החלוץ בתחומו, הפך עם השנים למודל ללא מעט חברות, אבל אף אחת מהן, עדיין לא מגיעה לכמות העובדות שמטריקס גלובל – תלפיות מעסיקה. החברה לא זנחה לרגע את העובדות החרדיות, התמקצעה בהעסקתן ועדיין ממוקמת במקום הראשון. הסיבות לכך הן רבות ומגוונות: סביבת עבודה מותאמת, שעות גמישות, קרבה לבית, איזון בין צרכי הבית לעבודה, יציבות תעסוקתית, פיקוח רבני ועוד שלל סיבות מגוונות.

אלו לא רק סיסמאות. כך למשל, בעוד ניתן לראות חברות בתחום שנסגרות ואתן עשרות עובדים שנפלטים לשוק, מטריקס נחשבת לחברה יציבה שמשמרת את עובדיה, בין מגוון הפרויקטים של החברה. לשם המחשה, בתלפיות יש מעל 80 פרויקטים, כאשר במקרה שעובדת אינה שבעת רצון מהתחום אליו שובצה, ניתן לנייד אותה לפרויקט אחר. המגוון והגמישות משאירים את העובדות בחברה. לכן לא פלא, שניתן עדיין למצוא את בוגרות 'תלפיות' מהמחזור הראשון, עובדות בחברה.

העבודה בחברה מתגמלת בהתאם לתחום, אך גם מעניקה ניסיון רב, שקשה לכמת אותו במחיר. עובדות רבות שהחלו כג'וניוריות, התקדמו עם השנים והפכו למנהלות צוותים. כך למשל, 90 אחוזים מהמנהלות בפורום 'מובילות', של הדרג ניהול בינוני בחברה, החלו כעובדות זוטרות ועם ההתמקצעות והניסיון קודמו לעמדות ניהול.

בפרק הבא ננסה להבין מה הם האתגרים של שילוב החרדיות בהיי טק, וההבדל בין שימור עובדות חרדיות לשוק הכללי.

הכתבה נכתבה ופורסמה לראשונה בגיליון 1 של מגזין BizTech היו"ל על ידי Bizmax

כתיבת תגובה