ממחשב תביא לחמה | אתגרי תעסוקת חרדיות בהיי טק

אם יהיה מי שיחשוב שהכל מגיע על חשבון מקצועיות, הוא טועה. "אנחנו לא מתפשרים על מקצועיות. העובדות אצלנו מוכשרות וחרוצות. רבות מהן מתקדמות לעמדות הובלה ב'תלפיות' ואף יוצאות לאחר מכן להשתלב בעמדות מפתח והובלה בחברות במשק. הגאווה הגדולה היא, שלא מעט מהן גם חוזרות לעבוד אצלנו. זה מבחינתנו אומר הכל".

התחשבות וגדרים רוחניים

אחרי הכל, עדיין לא קיבלנו תשובה לשאלה אחת: למה דווקא הייטק. מדוע 92% מהחרדיות שלמדו תכנות עוסקות בהייטק, לעומת הרבה פחות שהתמחו במקצועות אחרים העובדות בהם? חדוה עובדיה ממלם תים, משרטטת עבורנו מענה מקיף: "ענף ההייטק מצוי בצמיחה מתמדת וכובש תחומים ופעילויות במגוון תחומי החיים. הדרישה לעובדים בהייטק גוברת מעת לעת וכפי שניתן לראות בדו"ח ההון האנושי לשנת 2018, של עמותת Start-Up Nation Central ורשות החדשנות: נכון ליולי 2018, מספר המשרות הפנויות בסקטור החדשנות עומד על כ-15,000.

"במקביל, הנשים החרדיות, שלקחו על עצמן את פרנסת ביתן – בית של תורה, נדרשות למצוא מקורות תעסוקה על מנת לפרנס את ביתן בכבוד. בעבר, רוב הנשים עסקו במקצועות החינוך וההוראה, אולם בשני העשורים האחרונים, נשים רבות לא הצליחו לבסס את עצמן בתחומים אלו והחלו לחפש אפיקי הכנסה וענין נוספים. כך נפגשו שני הצרכים שיכולים לתת מענה אחד לשני".

כשניסינו לתהות על צרכי האישה החרדית, האם העדיפות היא לעבודה במקומות עבודה נפרדים לחלוטין, או אזורי עבודה ייעודיים ומותאמים בתוך החברה הכללית, היא משרטטת תמונה מורכבת: "מניסיוני הרב בהעסקת נשים חרדיות, יש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן. באזורי עבודה ייעודיים בתוך החברות, יש יתרון בכך, שהפיתוח נעשה בתוך החברות וניתן לערוך פגישות עבודה באופן רצוף עם הלקוחות וכדומה. כאן נדרשת מהנשים השתתפות פעילה בפגישות ועבודה ישירה עם צוותי הפיתוח בחברות, מה שלעיתים יכול להוביל לבעיות הלכתיות, במידה והדבר לא נעשה בתיאום מקדים ועם נכונות מצד החברות להתאמה.

"בישיבה במקום עבודה נפרד, ישנם אתגרים טכנולוגיים בעבודה מרחוק, אולם ניתן להתגבר עליהם עם ניהול מקצועי ונכון. הסביבה היא של נשים בלבד, יש התחשבות בשעות העבודה, ובאופן כללי סביבה כזו מותאמת בדיוק לצרכי האישה החרדית, מה שמאפשר עבודה המותאמת לאורח החיים, ללא התמודדות יומיומית עם גדרי ההלכה".

כמנהלת פיתוח עסקי במלם תים, מכירה חדוה את האתגרים מקרוב. בחברה משקיעים רבות במגזר החרדי ומקימים מרכזים ייעודיים עבור העובדות החרדיות. "מלם תים, הינה קבוצת שירותי ה–IT המובילה בישראל, מספקת מגוון פתרונות מחשוב מקצה לקצה בתחום טכנולוגיות המידע, תוך עמידה בתקני איכות, שירות ומקצועיות בינלאומיים. הקבוצה משלבת חדשנות וניסיון מוכח של עשרות שנים בפיתוח, הקמה, יישום ואינטגרציה של מערכות מידע, עם מעל 3,400 מומחים, הפרוסים באתרי החברה והלקוחות ברחבי הארץ.

"כחברה המאמינה בגיוון (Diversity) ובהכלה, אנו במלם תים, מעסיקים מזה שנים רבות עובדים ועובדות רבים מהקהילה החרדית ודואגים לספק להם סביבה המותאמת לאורח חייהם. לפני כשנה, מלם תים רכשה את חברת הדיגיטל Webit ממודיעין עילית, שנוסדה ומנוהלת על ידי נסים חזן, ומעסיקה כ-50 עובדים, רובם ככולם מהמגזר החרדי".

בימים אלו עובדת החברה, על הקמת מרכז פיתוח נוסף בירושלים, שגם הוא יכלול מתחם ייעודי עבור העובדות החרדיות. "מרכז הפיתוח יכלול שני תחומי פעילות עיקריים: האחד, שירותי Nearshore בפיתוח פרויקטים מקצה לקצה, ברמת ביצועים גבוהה ביותר, שיאפשר לשמר את הפיתוח בארץ – קרוב לחברות, ללא פערי שפה ומנטליות ובמחירים מתחרים לעלויות Offshore ברחבי העולם. והשני, ישלב צוותי פיתוח איכותיים באתרי החברות, במגוון תחומים ובמודלים שונים. במרכז הפיתוח החדשני, מלם תים תעסיק, בין היתר, נשים מצטיינות מהמגזר החרדי, ותפתח בפניהן הזדמנויות שוות לעשייה איכותית ומתגמלת, תוך ליווי צמוד, הן בצד הטכנולוגי והן בצד ההלכתי".

מחסור ביזמיות

לצד ההצלחה הרבה של נשים חרדיות כשכירות בתחום ההייטק, קשה שלא לשים לב להעדרן של נשים חרדיות מעולם היזמות בתחום. האם זו בעיה כלל עולמית או שזה מקרה ייחודי למגזר. ניסינו לשרטט פתרון מקיף לשאלה, באמצעות חדוה: "בתשובתי לא אתייחס לנשים בעולם היזמות בכלל. יש על כך מחקרים רבים שמהם עולים מסקנות מגוונות, אם כי ניתן לראות באופן מובהק, נוכחות רבה יותר של נשים יזמיות בשנים האחרונות".

ולעניין הנשים החרדיות ויזמות: "צריך להפריד בין יזמות, קרי קידום ופיתוח רעיון חדשני – לבין עבודה כעצמאית (פרילנסרית). עולם היזמות מטבעו, הנו תובעני, דורש התמסרות וזמינות מוחלטת ולרוב, הוא נטול הכנסה בשלבים מוקדמים.

"אורח החיים של האישה החרדית, נסוב סביב הבית והמשפחה, כאשר הילדים הם בראש סדרי העדפותיה, ודורשים את תשומת ליבה באופן רצוף ומתמיד. על פניו, אורח חיים כזה, פחות עולה בקנה אחד עם עולם היזמות. אני מסייגת זאת בייחס לנשים בשנות ה-40+ כאשר הילדים כבר גדלו ויש להן יותר זמן פנוי".

חשוב להזכיר כאן גם את ההיבט הפיננסי. בדרך כלל ליזמים בתחילת הדרך אין הכנסה ואף יש הוצאות רבות של שכירות, שכר עובדים וכדומה. משום כך, אישה חרדית, שברבים מהמקרים הנה מפרנסת עיקרית, תתקשה לעמוד בכך.

לעומת זאת, עבודה כעצמאית, בכל תחומי העניין, יכולה להתאים לאישה החרדית ולאפשר לה גמישות בניהול הזמן ובהלימה לצרכיה.

לסיום, אין ספק שהנתונים של הנשים החרדיות בתחום וההירתמות של החברות למען העובדות החרדיות מרנינה. אבל עדיין קיימים פערים רבים, שהעובדות החרדיות צריכות לגשר מעליהן. בין היתר: רמת הלימודים – הלימודים בסמינרים מכשירים את הבנות למקצוע, אך הידע אינו מספק את צרכי השוק.

"מסלולי הלימוד בסמינרים הם נושא מדובר מאוד בתקופה האחרונה", אומרת לנו חדוה "באופן כללי, רמת הלימודים בסמינרים עולה משנה לשנה, אך עדיין יש פער בין רמת הידע לרמה הנדרשת בתעשייה. אני יודעת שעובדים על כך ללא הרף וניתן לראות הרבה בוטקאמפים לחיזוק הידע והכישורים וזה מבורך".

הפערים בידע מצריכים גישה נכונה מצד המעסיקים, על מנת לגשר על הפערים בתחילת העבודה. "אנחנו במלם תים", מסכמת חדוה, "מכשירים בתחילת ההעסקה את הנשים, בהכשרה מקצועית חדשנית, מחזקים את הכישורים הרכים, מקנים מיומנויות עבודה ואוריינטציה בסביבת פיתוח, על מנת לגשר על הפערים.

"תכני ההכשרה נבחרים, מתוך היכרות עמוקה ויומיומית בהעסקה של נשים חרדיות, ומותאמים באופן מדויק למשתתפות התכנית. כאן המקום לציין, שהנשים החרדיות הינן בעלות פוטנציאל גבוה, איכותיות, מסורות וחרוצות! הן משכימות לעבודתן ומסורות לביתן, ללא התפשרות רוחנית או מקצועית. מיותר לומר שחיזוק הידע והכישורים, מעלה את הסיכויים לקידום בעבודה ויש להם השפעה ישירה על רמת השכר".

השורה התחתונה: צמד המילים 'חרדיות בהייטק' מצדיק את ההייפ סביבו והחברות עושות כל מאמץ על מנת לקלוט את העובדות החרדיות. יש בהחלט מקצה שיפורים הכרחי, אבל הכיוון חיובי והעתיד נראה ורוד.

הכתבה נכתבה ופורסמה לראשונה בגיליון הראשון של מגזין BizTech היו"ל על ידי Bizmax