ממשלת מעבר: החשב הכללי ‘שר האוצר’ בפועל

היערכות החשב הכללי באוצר לאפשרות של פתיחת שנת 2020 ללא תקציב מאושר • דורש מהחשבים לא לאשר התחייבויות העלולות לא להיות מוסכמות על ממשלה שונה • בהיעדר תקציב, כל חודש יקבל 1/12 מתקציב השנה הנוכחית

החשכ"ל רוני חזקיה | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

“כפי הנראה כעת, צפויה שנת 2020 להיפתח ללא תקציב מדינה מאושר, כך שהממשלה תידרש לפעול תחת סעיף 3ב לחוק יסוד משק המדינה. כלומר המדינה תוכל להוציא בכל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם”. את הדברים הללו כותב רוני חזקיהו, החשכ”ל – החשב הכללי במשרד האוצר.

חשוב לדעת כי בתקופת ממשלת המעבר, החשב הכללי של משרד האוצר, הוא הסמכות המשמעותית ביותר בכל הנוגע לתקציב המדינה, כאשר כל שינוי ותוספת מחייבים את אישורו.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

המכתב מופנה לחשבי משרדי הממשלה השונים והוא מספר על הכאוס הכלכלי-תקציבי העומד לבוא על מדינת ישראל. אחד הניזוקים הקשים מהיעדר תקציב מדינה מסודר הינו המגזר החרדי מה שמבטיח חורף סוער לנציגים החרדיים בכנסת.

“לפי החוק, כספים אלה ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות, וביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם”. מילים אלו מחביאים גשם של גזירות וצמצום תקציבים המתעתד לרדת, כל עוד לא מתבררת עניינה של הממשלה הבאה. תקציבי הישיבות, החינוך, ופעילויות אחרות כמו גם תקציבים אחרים המיועדים למגזר החרדי, אינם יושבים כולם בבסיס התקציב וניתנים אך ורק מכוח ‘הסכמים קואליציוניים’ ו’תמיכה תקציבית’.

בזמנים כאלה, בהם אין ממשלה שמתפקדת בירושלים, כל פקיד זוטר הופך למלך וכל שקל חרדי ייחצב בסלע לפני שיגיע אל מקומו. “בשלב זה, לא ניתן להעריך באיזה שלב של השנה יאושר תקציב המדינה, ובהתאם, כמה זמן תידרש המדינה לפעול תחת תקציב המשכי זה”, כך מצייר החשכ”ל את העתיד הקרוב והרחוק בתקציב המדינה.

לאור הגירעון העצום בתקציב המדינה, ועל מנת שלא “לקבוע עובדות בשטח”, דורש החשכ”ל ליישם את ההוראות של תקציב 2020 כבר בחודשים הקרובים עד לסוף 2019. לשם כך הוא משגר במכתב שנשלח תחת הכותרת “הימנעות מביצוע התקשרויות חדשות בעלות השפעה על ההוצאה בשנת 2020”, ארבע הוראות חשובות:

ההוראה הראשונה עוסקת בהימנעות מאישור התקשרויות חדשות הצפויות לגרום להוצאה במזומן בשנת 2020. הוראה זו מסויגת, “למעט במקרים בהם מדובר בהתקשרות דחופה וחיונית, אשר אי אישורה כעת צפוי לגרום לנזק של ממש”.

בנוסף, התקשרות חדשה בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל תועלה להתייעצות גבוהה. ההוראה השלישית מוציאה מתוך הכלל התקשרויות בתחומי התחזוקה, השמירה, הניקיון וההסעדה. ואילו ההוראה הרביעית מגלה שבמשרד האוצר תחל לפעול בשנת 2020 ועדת חריגים והחשכ”ל מצווה כי “בכל מכרז יש לכלול סעיף לפיו ההצעות שיתקבלו במכרז, יפתחו רק לאחר אישור ועדת החריגים”.

870/135 ליינר ארטקל

 

לפני ארבע שנים, בשנת 2015, הופעל תקציב המשכי, כאשר התקציב לאותה שנה אושר רק לקראת סוף השנה. גם בשנת 2013 הופעלה האפשרות של תקציב המשכי, אולם צריך לזכור כי בשני המקרים היה ברקע תקציב שכבר אושר בממשלה ונדון בכנסת. גם הגירעון היה תחת שליטה. ב’גלובס’ נכתב כנבואת זעם, כי אם המדינה תלך פעם נוספת לבחירות ואם תתנהל ללא תקציב יותר משלושה חודשים, האפשרות של Shut-down (השבתת הממשל) בסגנון הממשל האמריקאי, לא תהיה עוד בבחינת מדע בדיוני.

רשימת הבעיות שהמצב בכנסת יוצר היא ארוכה מאוד, והנציגים החרדיים יצטרכו לעמול קשה כדי לשמר את שורת ההישגים של הקדנציה האחרונה. זאת, עוד לפני הקמת ממשלה שעלולה להיות לעומתית, בכל הקשור לתקציבים לחרדים.

אדריאן פילוט סוקר ב’כלכליסט’ בפרויקט מיוחד, שורת תוכניות שביצוען מתעכב, לרוב אחרי שכבר אושרו (בחלק מהמקרים נמנע גם אישורן). תוכניות הממחישות כיצד השיתוק הפוליטי המתמשך ותקופת הביניים שנעדרת ממשלה קבועה ובחלק גדול מהזמן גם כנסת פעילה – מתחילים לחלחל ל”חיים עצמם”.

בתחום הביטחון, הודיע הרמטכ”ל אביב כוכבי בסוף השבוע כי המצב הביטחוני והגיאו־פוליטי לא אפשר לו להמתין עוד, וללא התייעצות או הודעה מוקדמת לאוצר, הוא החל ליישם את התוכנית הרב־שנתית (תר”ש תנופה) שגיבש לאחר כניסתו לתפקיד עם צמרת צה”ל.

בתחום הבריאות, יתעכב תקציב של 100 מיליון שקל לחיזוק חדרי המיון ולצמצום זמני ההמתנה. גם תוכנית לשיפור השירות בטיפות החלב נקטעה באמצע. גם סל התרופות נמצא באפלה וחברי ועדת סל התרופות בראשות פרופ’ זאב רוטשטיין שהתכנסו שלשום לפגישתם הראשונה לא יודעים מה תהיה היקף התוספת.

בתחום תחבורה ציבורית, אנחנו ניתקל שוב ושוב בתקצוב הסובסידיות כאשר היקף הסובסידיות למפעילות גדול כמעט מדי חודש ביחס לתקצוב המקורי. המדינה משלמת כבר כיום כ־9 מיליארד שקל בשנה עבור תחבורה ציבורית, פי שניים ממה ששולם רק לפני כחמש שנים.

בעיה נוספת שתצוף בתקופה הקרובה תעסוק באשכולות תחבורה ציבורית באזורים שונים בארץ האמורים לצאת למכרז חדש. בהיעדרו, מגיע פיצוי למפעיל הקיים על המשך העבודה, והתשלום הזה ייגרע מסעיפים אחרים.

עוד בתחבורה: הקו הכחול בירושלים, קו הרכבת השלישי של אזור ירושלים שאורכו כ־20 ק”מ ועלותו כמה מיליארדי שקלים. אמור להיתקע ולא לצאת למכרז. המשך פריסת עמדות טעינה לרכב חשמלי תיעצר. שורת המכרזים החדשים המיועדים להגיע ליעד של 10,000 עמדות טעינה עד 2022 יאלצו להיגנז.

עוד ברשימה בעיות תקצוב בחינוך מיוחד; ההסכם עם הנכים – ההפגנות בדרך; הרפורמה בהכשרת מבוגרים תתעכב; עיכובים בחיבור הגז הטבעי למפעלים וטיפול במשק המים. את הרשימה המושקעת הביא כאמור אדריאן פילוט ב’כלכליסט’ והיא ממחישה יותר מכל את הפלונטר אליו נקלעה מדינת ישראל.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה