עורך מדור הרכב של 'ביזנעס' מנדי ריזל גילה כי אפשר לרכוש כרטיס טיסה גם בסכום של 80 שקל, אז הוא פשוט ניסה את זה וגם הצליח. החוויה מפאפוס בכתה שלפיניכם.
מנדי ריזל 04.01.2018
12 בלילה של יום חמישי, לפני חודש. אחרי שבוע מתיש ועמוס עבודה, נכנסתי לכמה אתרים המציעים מלונות וצימרים – כי אחרי הכול, צריכים קצת חופש. וזה עוד בלי שדיברתי על כך שאני מתגורר בשדרות והמצב הביטחוני המעיק בחודש האחרון מחייב קצת ניתוק.
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
בטבריה, מצאתי מלונות – אם אפשר לקרוא לזה כך – בני 2 או 3 כוכבים ב-1,200 מטר וצפונה ל-2 לילות: חמישי ושישי. עד מוצ"ש. באילת, המחירים היו יקרים יותר. במלונות בני 4 ו-5 כוכבים, המחירים בכלל היו גבוהים. בסוף מצאתי משהו בנהריה, על גבול הסביל, גם כן ב-1,000 שקל ויותר. אז נכנסתי ל'סקיי-סקנר', אחד האתרים החביבים עליי, ולהפתעתי מצאתי כרטיס טיסה הלוך ושוב לפאפוס בקפריסין, בחברת 'רייאן-איר', ב-10 יורו לצד. סך-הכול: 80 ₪. קניתי 2 כרטיסים, לי ולאשתי, מתוך מחשבה שגם אם בסוף לא נצליח למצוא סידור לילדים – הלכו 160 ₪. כפרה.
אבל זה דווקא כן הסתדר, הילדים מצאו את מקומם בחיק המשפחה המורחבת וביום חמישי שעבר, ב-8, כבר היינו בדיוטי-פרי בטרמינל 1 בנתב"ג. ותודה לרכבת ישראל. זו הייתה הטיסה הראשונה שהספקתי גם להגיע בזמן לדיוטי-פרי כדי לשתות כוס קפה הפוך בניחותא (ארומה כשר למהדרין, בקצה הטרמינל) וגם "להיסחב" עם מזוודת יד קטנה בלבד. שנים אני חולם על סיטואציה כזו, ואף פעם לא מצליח. תמיד איכשהו מצאתי את עצמי עם שקיות ותיקים בידיים, ומגיע כמעט בלי נשימה לדיוטי-פרי.
אפרופו מזוודות, הדבר היחיד שאתם יכולים לקחת אתכם הוא תיק יד עד 10 ק"ג (ומקפידים על זה). רוצים מזוודה? בשמחה, רק תשלמו 40 יורו לצד. רוצים לשבת זה לצד זה? אין בעיה, 3 יורו למושב, לכל כיוון, ותוכלו לבחור את המקומות הרצויים. אבל כמו כל ישראלי מצוי, פשוט ביקשתי ממישהו שישב לידי להחליף עם המושב המיועד לאשתי, איפשהו כמה שורות אחורה. לפני הטיסה המטוס היה נראה ונשמע כמו מרכז דילים למקומות ישיבה: "אחי, אכפת לך לשבת פה?", "סליחה, יש מצב שאת עוברת במקומי לשם?" וכן הלאה וכן הלאה. סופו של דבר, עד ההמראה, כולם ישבו מדושני עונג במקומות והרגישו הכי מתוחכמים בעולם.
הטיסה המריאה ב-23:00. כעבור 45 דקות נשקו צמיגי המטוס על מסלול הנחיתה בפאפוס. סוג-של עוד לא הספקנו לחגור חגורות וכבר נחתנו.
אחרי חצי שעה של הליכה לטרמינל, המתנה בתור לביקורת דרכונים ואיסוף מזוודה (לקחנו L) והיינו בחוץ. המלון שבו הזמנו מראש חדר (סוויטה מול הים במלון 4 כוכבים, במחיר של 350 ₪ ללילה; בארץ היו לוקחים לפחות פי ארבעה), היה אמור לשלוח הסעה, אבל הוא לא שלח – אז נאלצו לשכור רכב. העלות הממוצעת: בין 7 ל-28 יורו ליום. אם יש לכם שכל, ולי לא היה, תזמינו מראש באינטרנט. 7 יורו זה 28 שקל. לרכב שכור ליום. 75% הנחה פחות מלשכור רכב בארץ.
אממה, שימו לב: בקפריסין, שהייתה גם היא תחת הכיבוש הבריטי, נוהגים כמו בממלכה המאוחדת. הווי אומר: ההגה בצד ימין. מוט ההילוכים משמאל לנהג, ותפעולו כמובן ביד שמאל. זה נהדר אם אתם שמאליים או שיש לכם נטייה לשמאליות; זה מאתגר אם אתם ימניים, בטח כאשר מדובר בתיבת הילוכים ידנית. זאת ועוד: הנתיבים הפוכים וגם הכניסה לכיכרות הפוכה – משמאל לימין.
אז איך פאפוס?
פאפוס היא עיר חוף נחמדה, ובה כ-60 אלף תושבים. בחורף, היא עיר מנומנמת למדי. ברחוב הראשי – זה שלאורך הים – ולא רק שם, כמחצית מהחנויות והמסעדות היו סגורות. הן נפתחות במארס או באפריל, כשהשמש חוזרת במלוא תפארתה יחד עם מבול תיירים.
בינואר, בעלי העסקים נמצאים בבית. זה לא משהו שאמור להפריע לכם, בעיקר משום שהמסעדות ממילא אינן כשרות (קפה שחור או בירה אפשר לשתות במקומות שפתוחים), אבל מה שאותנו באופן אישי אכזב זו העובדה שכלל החנויות שבהן משכירים טרקטורונים ובאנג'ים למיניהם וסוגיהם, היו סגורים. בקפריסין, בניגוד לארץ, תשלם כ-30-40 יורו וקח טרקטורון ל-24 שעות. גם אטרקציות ימיות למיניהן, החל מצלילה ועבור דרך שיט, היו קשות להשגה.
חנות טרקטורונים מצאנו, רק אחרי חיפוש נרחב ורק שעה לפני שבת, בקצה העיר פוליס המרוחקת כחצי שעת נסיעה מפאפוס. אבל זה כבר לא היה רלוונטי. הדרך לשם נראית כמו אזור הגליל. בפוליס, אגב, תוכלו ליהנות מקפה על הים (הבאנו חלב מהארץ, ולא היה אכפת להם למזוג לנו אותו יחד עם ההפוך), ומטיילת קטנה על חוף הים. לא רחוק מפוליס, במיוחד בעונה הזו, תוכלו להעפיל לעבר רכס הרי הטרודוס שכמו אחיהם הישראלי, החרמון, מכוסים שכבת שלג. לא הספקנו להגיע לשם.
ובחזרה לפאפוס. בלב העיר תמצאו טיילת נחמדה, מנומנמת כאמור, על שפת הים. יש שם גם מצודה עתיקה בת מאות שנים. במרחק של כחצי קילומטר מהטיילת נמצא קניון נחמד, עם מחירים פלוס מינוס כמו בארץ וסניף ענק של ענקית הצעצועים היוונית 'ג'מבו', שהשפה השנייה שתשמעו שם היא עברית. נדמה שאין ישראלי שמגיע לקפריסין ולא חוזר כשבאמתחתו כמה שקיות של 'ג'מבו' – מתנות לילדים שנשארו בבית. המחירים שם – כמחצית מהארץ.
את תפילות השבת והסעודות העברנו בבית חב"ד, בהנהלת הרב איציק אייזנבך (בכתובתPefkiou Georgiadi 10, 8015 Paphos. לפרטים: http://www.chabadcyprus.com/templates/articlecco_cdo/aid/3655036).
הרב היה בשמחה משפחתית בארץ הקודש, אז את מקומו מילאו 2 'תמימים' אדיבים ומלאי אנרגיה שעשו עבודת קודש בהתנדבות סביב השעון. בית חב"ד בעיר ממוקם בבניין חדש ויפה, במרחק של 150 מטר מהכביש הראשי, לא רחוק מהמלונות האהובים על הישראלים בעיר.
כשני מניינים, מעטים מהם מקומיים והיתר תיירים – חרדים, דתיים וכאלו שאינם שומרי תורה ומצוות – התפללו, סעדו את ליבם ונהנו מדברי תורה שנשאו ה'תמימים' מנדי (איך לא) נאבול ויוסף פודורובסקי. הארוחות בבית חב"ד בתשלום (26 יורו לאדם לסעודה בליל שבת, 18 יורו לילד; 15 יורו למבוגר בסעודת יום השבת, 12 יורו לילד) ובהרשמה מראש עד צהריי יום חמישי.
המקום מפעיל בימי חול גם מסעדה בשרית ברמה גבוהה מאוד. נקודת אור קולינרית-יהודית בפאפוס. אגב, הבית חב"ד בעיר הוא אחד מ-5 בתי חב"ד הפזורים בערים הגדולות של קפריסין, בראשות הרב אריה זאב רסקין.
אגב, אי אפשר בלי לדבר על תחבורה, כעורך המדור הזה כאן, ב'ביזנעס': המוניות יקרות (כ-20 יורו לצד בתוך העיר), התמרורים ישנים – סטייל שנות ה-90 בישראל והכבישים מעט משובשים. מחיר ליטר דלק מקביל, בערך, למחירו של הזהב השחור בארץ הקודש.
אז מה העצות שלי לסיכום? אם אתה כמהים לקצת חו"ל, זה שווה – בטח במחיר כזה. רק תוודאו מראש שהאטרקציות שבניתם עליהן פתוחות. אה, ואל תתאכזבו אם זה יזכיר לכם את נהריה, טבריה או אילת. פאפוס אינה פריז, לרנקה אינה בודפשט. תהנו.