מנכ”לית האוצר: “הנפקת אל על – עד ה-15.9”

מנכ”לית האוצר טרנר אייל: “נעמוד על כך שההנפקה של ‘אל על’ תתקיים עד ה-15 לחודש”  • אצה לו הדרך: אלי רוזנברג הנפיק חברה חדשה, פרסם את שמה המסחרי ואת הלוגו שלה וגייס נבחרת יועצים ומומחים לניהול החברה הכושלת • בינתיים גורביץ’ נחת בארץ לסדרת פגישות נוספת עם ראשי החברה, אך המטוטלת נעה בין דוד ספיר לרוזנברג

גייסון גרינבלט בסיור במנהרת טרור | צילום ארכיון): דוברות מתפ"ש

“אנחנו בתהליך עם החברה ונקבעו אבני דרך. אנחנו באבן הדרך האחרונה”, כך אמרה אתמול מנכ”לית משרד האוצר קרן טרנר אייל בישיבה שיזם יו”ר וועדת הכלכלה יעקב מרגי לבחינת הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים ובינוניים ובמענה לשאלתו על סוגיית אל על.

כשמרגי הזכיר את החקיקה שתיקנה הוועדה לסיוע לחברות התעופה בשתי ארכות, הוא הוסיף כי “לא יהיה דיון בהארכה נוספת של ההחזר הכספי לצרכנים על טיסות שבוטלו”, וביקש התייחסות למצבן של חברות התעופה. “אם המדינה חושבת שחברות התעופה צריכות סיוע שתעשה זאת שלא על חשבון כספי הצרכנים”, אמר.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

המנכ”לית טרנר אייל השיבה: “אנחנו מדברים על מתווה שכולל הזרמת כספים של 400 מיליון דולר ועומדים על כך שההנפקה תקרה ב-15 בחודש. לבעלים יש בקשות שונות והדברים נידונים”.

מרגי אמר כי הוועדה שמחה לשמוע על מתווה הסיוע לאל על, לפיו הנחת העבודה היא שתחילת השבת הכספים ללקוחות תהיה אכן ב-1 באוקטובר.

זה המקום לציין כי לפי חשיפה של מיכל רז-חיימוביץ’ ב’גלובס’, איש העסקים אלי רוזנברג המבקש לרכוש את אל על, שכידוע שכר את שירותיו של ג’ייסון גרינבלט, ששימש כשליח של נשיא ארה”ב למזרח התיכון הוסיף ושכר גם את שירותה של הפרופ’ גבריאלה שלו, מי שכיהנה כשגרירת ישראל באו”ם – השניים יכהנו כצוות ניהולי בכיר בחברה שהקים, על פי הדיווח, חברה בשם ‘כנפי נשרים תעופה’.

לצד שלו וגרינבלט, בצוות הבכיר יכהנו גם האלוף במילואים רוני נומה, רו”ח ראם עמינח, הקברניט מוטי אנגלמן והכלכלן דורון כהן שכיהן בעבר כמנכ”ל רשות החברות הממשלתיות. לפי הדיווח גם איש העסקים עמיקם בן צבי, לשעבר יו”ר מכון התקנים “מייעץ לרוזנברג באופן אישי”, כפי שצוטטו גורמים בכתבה, אך הוא אינו נמנה רשמית על הצוות.

אלוף במיל’ רוני נומה | צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

כמו כן פורסם אתמול כי איש העסקים מאיר גורביץ’ שב ארצה אתמול לסדרת פגישות מחודשת על ‘אל על’ בתקווה לשנות את המאזן שנוטה, בינתיים לא לטובתו של גורביץ’ אלא לכיוונם של רוזנברג, ושל איש העסקים היהודי-רוסי דוד ספיר. בנוסף, כפי שפורסם ב’ביזנעס’ מאיר גורביץ’ עשוי שלא להתקדם עם אל על במקרה שזו לא תתחייב על שמירת השבת.

כנפיים שמוטות

ובינתיים, הכנפיים של אל על מתקשות להמריא. דירקטוריון אל על תומך בהשקעה של 51 מיליון דולר על ידי דוד ספיר, וזאת למול דרישת האוצר, כאמור, לקיים הנפקה ציבורית עד 15 בספטמבר (לאחר שנדחה מה-31 לאוגוסט). בתמורה להשקעה יוקצה לספיר 190 מיליון מניות במחיר של 90.2 אגורות למניה, המהווה פרמיה של 20% בהשוואה למחיר הפתיחה של המניה בבורסה בתחילת השבוע.

בדיווח אתמול ב-TheMarker נאמר כי מניות אלה, שהן 27.7% מהונה של אל על לאחר ההקצאה, יביאו את ספיר לאחזקה שווה במניות אל על כמו חברת כנפיים שבשליטת מוזס-בורוביץ’, ויאפשרו שליטה משותפת בחברה. במכתב שהוציא הדירקטוריון לספיר נאמר שההחלטה תצטרך לעבור עוד אישורים, דיונים וביקורות, ככל הנראה בשל העניין האישי של חברת כנפיים בהצעה. ספיר טען קודם לכן במכתב למנכ”לית האוצר טרנר-אייל כי ביכולתו להביא בנוסף העמדת הלוואה (של 400 מיליון דולר) בתנאים מיטיבים עם בנק זר.

על פי הדיווח של יורם גביזון נראה כי החלטת דירקטוריון אל על נועדה לעקוף את הדרישה של טרנר-אייל מחברת אל על לקיים הנפקה ציבורית עד 15 בספטמבר לכל המאוחר ולגייס בה 505 מיליון שקל לפחות (150 מיליון דולר), כשהאוצר התחייב לרכוש 393 מיליון מניות במחיר המינימום של ההנפקה המתוכננת – שהוא 67.1 אגורות למניה (נמוך ב-25% ממחיר המניה בהצעתו של ספיר) ובתמורה כוללת ל-264 מיליון שקל.

טרנר-אייל התחייבה במכתבה לחברה ביום שישי שעבר כי אם זו לא תגייס את הסכום המינימלי הנדרש בהנפקה לציבור – המדינה תרכוש אופציות שיוקצו לה בהנפקה נפרדת, כך שאל על תגייס 150 מיליון דולר. היא הדגישה במכתב כי המדינה תעמיד ערבות להלוואה שהחברה תקבל רק לאחר השלמת ההנפקה הציבוריות וגיוס 150 מיליון דולר במסגרתה.

סלע המחלוקת: מעמד המניות

ביום ראשון השבוע פורסם ב’גלובס’ על ידי עמירם ברקת ומיכל רז-חיימוביץ’ כי המגעים בין האוצר לבעלי השליטה בחברת אל על בנושא המתווה לחילוץ החברה נקלעו למבוי סתום. בפגישה של הנהלת ודירקטוריון אל על במשרד האוצר עם צוות המו”מ בראשות מנכ”לית האוצר קרן טרנר אייל הועלו שורת הסתייגויות למתווה שהציגה טרנר אייל במכתב שנשלח בסוף השבוע האחרון, אולם טרנר אייל סירבה לקבל את מרבית ההסתייגויות.

870/135 ליינר ארטקל

על פי הדיווח, שוררת מחלוקת בדרג המקצועי בממשלה בשאלה מה יהיה מעמדן של המניות בתקופה שבה יוחזקו בבעלות המדינה. באוצר חוששים מכך שהחברה תהפוך לממשלתית ומבקשים להפוך את המניות לרדומות, כלומר ללא זכות הצבעה. לעומת זאת, ברשות החברות הממשלתיות מתנגדים בנימוק שהרדמת המניות תאפשר לבעלי השליטה לעשות בחברה כרצונם מבלי שלמדינה תהיה יכולת למנוע זאת מהם.

עוד פורסם בראשית השבוע ב’גלובס’, כי אל על פנתה לבנק ההשקעות הבינלאומי Jefferies בכדי לעניין משקיעים זרים. ג’פריס מעריכים כי “הם עשויים לגייס סכומים משמעותיים העולים על 100 מיליון דולר”. וגם המדינה תרוויח מכך, ככל שהציבור ירכוש יותר מניות, המדינה לא תצטרך להוציא כספים היות ועל פי ההסכם המדינה התחייבה לרכוש כל מניה שלא תירכש במחיר של 67 אגורות למניה.

שלבי ההנפקה

ולמרות חילופי המכתבים והתדיינויות נראה כי מתווה ההנפקה מתקדם לקראת ה-15 לספטמבר מועד ההנפקה. בשלב קודם לכן ועד ה-10 לספטמבר חברת אל על אמורה לפרסם הצעת מניות לציבור לפני ההנפקה. על פי המתווה כאשר אל על תמשוך את ההיתר מרשות ניירות ערך לתשקיף ותפרסם את מועד ההנפקה, יעשה האוצר צעד משלו וישחרר את עודפי כספי הפיצויים (57 מיליון דולר) שנצברו בקופת העובדים ושאותם אל על קיבלה אישור למשוך באופן מדורג ולפי ההתקדמות בהנפקה. במתווה הוחלט עוד כי בשלב ראשון לאחר ההנפקה תרכוש המדינה מניות בשווי של כ-75 מיליון דולר (או החלק היחסי שהציבור לא יקנה).

אלי רוזנברג | צילום: בן חורין אלכסנדרוביץ

מצבה של אל על כרגע הוא על הקרשים. בתוך שלושה שבועות אמורה אל על להחזיר ללקוחותיה כמיליארד שקל, כספים שהם שילמו על טיסות שבוטלו, כלומר הזרמת הון של 400 מיליון דולר, לא יעיפו את אל על אל-על לאל על. בשלב זה מרבית עובדי החברה עדיין בחל”ת ולוח הטיסות בנתב”ג כמעט שכח כיצד נראה הסמל של אל על. השואו סביב הטיסה ההיסטורית וההיסטרית לאבו דאבי אולי הוסיף לחברה נקודות מבחינת לאומיות החברה, אך בכל הקשור לפעילות הכלכלית, תמוה שהחברה דואגת לתת למשקיעים ולמתעניינים מצג של חברה פעילה.

הכי בחובות בעולם

לפי הפרשנות של יורם גביזון שפורסמה ב- TheMarkerהטיסה ההיסטורית לאבו-דאבי החזירה את אל על למעמדה ההיסטורי כחברת התעופה הלאומית, החברה שמתגייסת למבצעים מיוחדים, מחלצת ישראלים מקצוות ארץ ומתפקדת עבורם כחברה שהיא הכי בבית בעולם. עכשיו נותר רק לראות אם ההשקעה בצביעת המטוס ובקישוטו תשתלם לאל על בעתיד הקרוב ביותר, כשתבוא לבקש סיוע מהמדינה.

גביזון כותב כי כאשר תיעלם תרועת פסטיבל אבו-דאבי, אף לא אחת מבעיותיה של חברת התעופה תיעלם איתה. כאשר הרגע יגיע, ייתכן שהטיסה לאבו־דאבי תיתפש לא רק כאירוע מדיני פורץ דרך, אלא גם, ואולי בעיקר, כמהלך של יחסי ציבור שנועד להכשיר את אחת ההלוואות הישירות הגדולות שהמדינה סיפקה בשנים האחרונות לחברה בבעלות פרטית.

הוא מזכיר את הידוע זה מכבר, אל על היא חברה במצב של חדלות פירעון. הגירעון בהונה העצמי תפח ל–134 מיליון דולר בסוף הרבעון השני. רואי החשבון של החברה סבורים שמצבה מעורר ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי.

בין החובות של אל על מונה גביזון את ההחזר לרוכשי הטיסות על טיסתם המבוטלת; דחיית תשלומים לחברות החכרת מטוסים ב–29 מיליון דולר נכון לסוף יוני, בנוסף ל-125 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השני; 18מיליון דולר חוב לרשות שדות התעופה וסכום לא ידוע לבתי המלון שבהם נהגו ללון הטייסים והדיילים בלוס אנג’לס ובניו יורק. על כל אלה מתווספים החובות לבנקים, שעד כה סירבו לדחות תשלומים שלהם נדרשה אל על, על פי מתווה הסיוע.

השלום יביא את התחרות

בהמשך מאמרו כותב גביזון, כי השלום עם איחוד האמירויות יכול בקלות להביא לארץ שתיים מחברות התעופה המובילות בעולם – אמירייטס (Emirates) ואיתיחאד (Etihad) כמתחרות. פרטי הסכם התעופה שייחתם בין ישראל לאיחוד האמירויות ישפיעו ישירות על קווי התעופה של אל על למזרח, ואולי על הקווים לצפון אמריקה ועל רמת התחרות.

דגלי ישראל ואיחוד האמירויות בכבישי נתניה לאחר ההכרזה על הסכם השלום | צילום: פלאש 90

הפיכת אבו-דאבי למרכז תעופה ליעדים כמו תאילנד והונג קונג עלולה לנגוס בנתח השוק של אל על, בהתחשב ברמת השירות הגבוהה משמעותית בחברות אלה, ועשויה לפגוע גם בפעילות המטענים של אל על. העובדה שכל החברות יורשו לטוס מעל שמי ערב הסעודית, כולל אל על, עלולה להפוך את איתיחאד ואמירייטס לשתיים מהחברות הדומיננטיות בנתב”ג.

אל על תוכל אמנם לקצר את זמן הטיסה ליעדים במזרח, כמו הודו, אבל תיתקל בתחרות שעד כה התפללה שתימנע ממנה. כניסתן של אמירייטס ואיתיחאד לפעילות בנתב”ג עלולה לפגוע גם בנתח השוק של טורקיש איירליינס (Turkish Airlines) ולהפוך אותה למתחרה אגרסיבית של אל על בקווים לצפון אמריקה.

יש להניח שהבנקים ששוקלים מתן הלוואה לאל על ישקלו גם את השפעת ההסכמים עם האמירויות על המודל הפיננסי של החברה ועל יכולתה לשרת את חובה, שמסתכם כבר עתה ב–2 מיליארד דולר, מסכם גביזון את הפרשנות.

 

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה