מנכ"ל הרלב"ד בוועדת הכלכלה: 2025 נפתחה בעלייה של עוד 20% בהרוגים – צריך להכפיל פי 10 את מספר האמצעים האלקטרוניים לאכיפה | מ"מ היו"ר ח"כ שלי טל מירון ביקשה מהמשטרה והמשרד לביטחון לאומי תכנית עבודה עם יעדים, לו"ז ותקציב לקידום אכיפה באמצעים טכנולוגיים
אבי יוסף 03.02.2025ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר להמשך סדרת הישיבות העוסקות במאבק בקטל בדרכים, ועסקה הפעם בהגברת אכיפה בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים. במהלך הדיון עלה כי בישראל יש כ-200 מצלמות ואמצעי אכיפה דיגיטליים אחרים פעילים. מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים התייחס לכך ואמר כי צריך להכפיל את זה פי 10, שכן בעולם היחס הוא 200 אמצעים למיליון תושבים. ח"כ שלי טל מירון, שמילאה את מקומו של היו"ר, אמרה כי צריך להתייחס לקטל בדרכים כיעד לאומי ולנהל מלחמה בעניין, וציינה כי השרים צריכים לתעדף זאת בעבודת המשרדים.
ח"כ טל מירון פתחה את הדיון והזכירה כי ביום ה-486 למלחמה יש עדיין 79 חטופות וחטופים בזה וצריך לעשות הכל להחזירם. היא התייחסה גם לתאונה הקשה אתמול בדרום, וציינה כי אחרי שבשנה שעברה זינק מספר ההרוגים בכבישים ב-20%, גם ינואר נפתח בצורה קשה עם למעלה מ-40 הרוגים עד אתמול, וביקשה דיווח באשר לאמצעי האכיפה האלקטרוניים שמפעילה המשטרה.
ראש מדור אכיפה דיגיטלית באגף התכנון במשטרה, סנ"צ סטפן ספר, ציין כי במערכת המצלמות א3 יש כ-100 מצלמות בשטח, והמשטרה מפעילה מערכות נוספות. "מערכת נוספת שאנחנו עובדים עליה היא שובר שוויון – מהירות ממוצעת. אם יהיה תקציב אז תוך חודש המקטע עובד, אבל אנחנו בתקציב קיום ומנסים למצוא לזה את הכסף. יש תכנון ל50 מקטעים בשנה הראשונה", אמר.
ח"כ יואב סגלוביץ שאל האם יש תכנית חירום כרגע נוכח המצב, כמה ניידות פועלות היום במרחב הבין עירוני וכמה מצלמות עובדות. ספר השיב כי יש לאגף התנועה תכנית חירום, ויש 210 ניידות במשטרת התנועה ועוד 175 ניידות במחזות. באשר למצלמות אמר כי 70-80 ממצלמות א3 פעילות לצד עוד 58 מצלמות טקטיות. הוא ציין כי בסוף 2024 היו מספר דיונים בנושא הקטל בדרכים, חלקם עסקו באכיפה דיגיטלית.
נציגת המשרד לביטחון לאומי, עו"ד ליאת אליהו סבן, ציינה כי כבר שנים מנסים לקדם תיקוני חקיקה לאכיפה דיגיטלית, והוסיפה כי הדבר נמצא באחריות משרד המשפטים. ח"כ טל מירון שאלה למה זה לא מגיע לכנסת ואליהו סבן השיבה כי מדובר בתהליכים מורכבים. היא אף ציינה כי לאחרונה התחלף שר במשרד וצריך לקבל את עמדתו.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, אמר כי מאז תחילת השנה נהרגו 40 בני אדם וזה משקף עוד עלייה של 20%, אחרי שאשתקד הייתה הגרועה ביותר מזה 18 שנים. הוא הוסיף כי עדיין לא אושר תקציב ולכן הוא לא צופה שהמשטרה תוציא מכרזים עוד לפני אישור התקציב, ואמר: "בישראל יש כ-200 אמצעים אלקטרוניים ובעולם מדברים על כ-200 לכל מיליון תושבים. צריך להכפיל את האמצעים האלקטרונים פי 10".
נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, ציין כי ב-2024 היו למשטרה ולמשרד לביטחון פנים 162 מיליון שקל לטכנולוגיות, והיא יכלה הייתה לתעדף ולקנות מצלמות. הוא הוסיף כי התקציב ל-2025 עדיין לא אושר ולכן יש בבסיסו 85 מיליון שקל לטכנולוגיות ולא ידוע עדיין מה תהייה התוספת. ח"כ טל מירון העירה כי אם לא יהיו תוספות תקציביות זה לא יקרה, ושוורץ השיב, כי "המשטרה לא סבלה מקיצוצים בשנים האחרונות, בלשון המעטה. אם המשטרה תעדפה את זה ברמה אחרת אנחנו לא יכולים לטפל בזה".
ח"כ אלי דלל אמר כי כל הגורמים שנוגעים בדבר צריכים להירתם למאמץ משותף, והאוצר צריך לגבות את המאמצים בתקציב כי מניעת נפגעים משמעולה גם חיסכון למדינה. הוא הוסיף כי צריך לפעול לחינוך מגיל הגן. ח"כ ולדימיר בליאק ציין כי 436 הרוגים ב-2024 ועלייה של 20% אלה מספרים בלתי נתפסים, וצריך להגדיר זאת כיעד לאומי אחרת לא נצליח להתמודד עם המצב.
ח"כ טל מירון סיכמה את הדיון ואמרה כי צריך להתייחס לקטל בדרכים כאל מלחמה והשרים צריכים לתת לכך עדיפות בעבודה המשרדים, יכתבו תכנית חירום בין משרדים ויקיימו תקשורת בין השרים ואנשי המקצוע במשרדים. "הוועדה מבקשת לתקצב תקצוב יעודי את מיזם שומרי הדרך ומצפה לקבל תכניות עבודה של המשרד לביטחון לאומי והמשטרה, עם יעדים, לוחות זמנים ותקצוב של אכיפה באמצעים טכנולוגיים בתוך כחודש. לא נרפה ונמשיך לדון בנושא", אמרה.