מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית חשף: "זו ההצעה שנגנזה"

עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אמר בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף ההתחדשות העירונית על התוכנית הממשלתית שקורמת עור וגידים: "37,000 דירות חדשות מקודמות בימים אלה בפרויקטי התחדשות עירונית בצפון ובדרום ישראל" | ואיזו הצעה נגנזה במהלך דיוני התקציב?

עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל החברה להתחדשות עירונית | צילום: ניב קנטור עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית | צילום: ניב קנטור

דן אנד ברדסטריט קיימה את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף ההתחדשות העירונית בהשתתפות בכירים רבים מהענף. במסגרת הפורום דנו המשתתפים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי ביניהם רמת הסיכון בענף ההתחדשות העירונית בעקבות המלחמה, עיכוב פרויקטים רבים לאור המצב והרעת המצב הפיננסי של חברות נדל"ן המתעסקות בהתחדשות עירונית, תמ"א 38 – האם התוכנית שירתה את מטרתה או שמא נחלה כישלון?, מה צפוי לקרות למחירי הדיור בשנת 2025 ועוד.

עו"ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אמר בכנס: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת בשנתיים האחרונות מהלך ממשלתי רחב היקף שמטרתו לאפשר התחדשות עירונית בערי הפריפריה. במסגרת מהלך זה, יחודשו מאות מבנים ישנים בערים אלה, ויוחלפו בבניה חדשה לפי תקן רעידות אדמה ומיגון דירתי. במסגרת המהלך איתרו צוותי התכנון שלנו 110 מתחמים בערים מרכזיות בנגב ובגליל שנמצאו מתאימים לקידום תהליכי פינוי בינוי, וכוללים למעלה מ-1000 מבנים כאשר על פי הפוטנציאל התכנוני, ניתן לבנות במתחמים אלה כ 37,000 דירות חדשות".

את הדברים אמר במברגר כאמור בפורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף ההתחדשות העירונית, בו השתתפו בין היתר: גורי נדלר, מנהל אגף התכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל, רון חן, מנכ"ל אנשי העיר, רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל ומנהל אגף פיתוח עסקי והתחדשות עירונית, אשדר חברה לבנייה בע"מ – מקבוצת אשטרום, חיים חמי שאול, מנהל חטיבת מגורי נבוטיק, קרסו נדל"ן, אבישי קימלדורף, משנה למנכ"ל, שיכון ובינוי, אייל טישל, סמנכ"ל פיתוח עסקי והתחדשות עירונית, אזורים, נחמיה דוידי, בעלים מנכ"ל בין השדרות תל אביב ובהנחיית עו״ד דפנה שחר, מנחת התוכנית סודות הנדל״ן.

לדברי במברגר, "מדובר במהלך משנה מציאות עבור הערים הללו, השכונות והקהילות שלהן, הן מבחינה חברתית וכלכלית וכמובן מבחינה בטיחותית, בעיקר כאשר מדובר ביישובים קרובי גבול שבימים אלה מטווחים ותושביהם חשופים לאיומי המלחמה. אותם תושבים סובלים ממחסור משווע במרחבים מוגנים, ממ"דים ובכלל במיגון ראוי. קידום התכנון של מתחמים אלה יתוקצב במסגרת תכנית רב-שנתית, שתכלול סבסוד ממשלתי של מאות מיליוני שקלים בכל שנה.

"כך למשל בעיר קריית שמונה מקדמת ימים אלה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מיזמי פינוי בינוי עבור 1184 יח"ד ב 5 מתחמים שונים בעיר. גם ביישוב שלומי במתחם "בן גוריון" פועלת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשיתוף פעולה עם יזם לקידום פינויים של 174 יח"ד קיימות, שיוחלפו בכ-800 דירות חדשות.

"במסגרת הדיונים על תקציב המדינה לשנת 2025 הובילה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מהלך לביטול גזירת משרד האוצר לדרוש השבת כספי סבסוד מבעלי דירות שימכרו את דירותיהן בפרויקטים בפריפריה שהושבחו בעקבות התחדשות עירונית. על פי סעיף זה, אם היה מאושר, היו אמורים בעלי דירות שבחרו לקדם תהליך פינוי בינוי בבניין שלהם מול יזם, בסיוע מענק ממשלתי, לחתום על התחייבות לפיה המענק שניתן ליזם ירשם כהלוואה שקיבלו הם מהמדינה. על פי ההצעה, כנגד הלוואה זו תירשם הערת אזהרה על הדירה, ולעת מכירתה יידרש בעל הדירה להשיב את ההלוואה למדינה. למהלך הזה רתמה הרשות את השלטון המקומי כאשר בשיאו חתמו 120 ראשי ערים בישראל על התנגדות גורפת למהלך. עוד הבהירה הרשות הממשלתית, כי ככל שיאושר מתווה זה, גם אם יתגבש הרוב הדרוש לפי חוק לטובת פרויקט פינוי בינוי (67%), לא ניתן יהיה לחייב את מי מקרב המיעוט המתנגד מכוח דיני "דייר סרבן" לחתום על הסכם פינוי בינוי, כאשר מדובר על הסכם הכולל בתוכו נטילת הלוואה מהמדינה. גם עניין זה כשלעצמו היה מביא לעצירה מוחלטת של רוב הפרויקטים בפריפריה. בסופו של דבר גבר השכל הישר וההצעה נגנזה".

עו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: "ענף ההתחדשות העירונית עובר כיום טרנספורמציה משמעותית, כשהמעבר מתמ"א 38 למסלולים חדשים מייצר הזדמנות לחשיבה תכנונית מעמיקה יותר, המתחשבת במרקם העירוני הכולל וכזו שתעניק וודאות תכנונית גבוהה יותר. אנו רואים התקדמות מרשימה, במיוחד בערי המרכז והשרון שכבר גיבשו מדיניות ברורה, ועם הזמן צפויה להתפתח ודאות תכנונית גם ביישום חלופת שקד ברשויות נוספות. האתגר המרכזי כעת הוא לגשר על הפער בין התכנון לביצוע, במיוחד בפריפריה, תוך יצירת איזון נכון בין צרכי הדיירים, היזמים והרשויות המקומיות. במקביל, המצב הביטחוני, סביבת הריבית הגבוהה והמחסור בכוח אדם מגבירים את רמת הסיכון בענף ומחייבים את כל השחקנים להקפיד על ניהול סיכונים מושכל".

כתיבת תגובה