מנכ"ל משרד השיכון: "תשפטו אותי אחרי שהפירות יבשילו"

אביעד פרידמן | צילום: מירי שמעונביץ, לע''מ

"אני לא אשקר לך. מי שבא בהצהרות גדולות גמר בקול ענות חלושה. בעולם של היצע וביקוש, קשה עד בלתי אפשרי להגיד שהמחירים יירדו". על ההצהרה הזו, שנאמרה לנחמן שפירא, עורך 'יום עסקים' – מוסף הכלכלה והעסקים של עיתון 'יום ליום', חתום מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ד"ר אביעד פרידמן, שמונה לתפקיד לפני חצי שנה.

ואכן, מחירי הדיור עלו בשנה האחרונה ב-10.3%. עד סוף שנת 2021 אנחנו צפויים להגיע למעל 115 מיליארד שקל בהלוואות למשכנתא; מדד מחירי תשומות הבנייה עלה ב-5.2% בשנה האחרונה, ונתוני הלמ"ס ומשרד האוצר אינם מעודדים.

מי שאמור לטפל בכל הבלגאן הזה בשוק הדיור בארץ, הוא ד"ר אביעד פרידמן (50), שמול יתר המנכ"לים החדשים שמונו במשרדי הממשלה, הוא אחד מבעלי הניסיון שבהם.

כבר בשנות ה-90 הוא ייעץ ליולי אדלשטיין, בעת שזה היה שר הקליטה, ולאחר מכן עבד גם עם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל. פרידמן במקצועו הוא איש עסקים, מנהל, דירקטור ויזם חברתי. את שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, שהצליח לשכנע אותו לקבל את התפקיד, הוא מכיר כבר 30 שנים, מאז למדו יחד בישיבת הר עציון. לצורך קבלת התפקיד הוא חתם על הסכם ניגוד עניינים, בשל השקעותיו הרבות בתחום הנדל"ן.

פרידמן כיהן בתפקידים רבים במגזר העסקי. בעבר כיהן גם כדירקטור בקרן הקיימת לישראל ובחברת מסע. והיה ממקימי פרויקט תגלית. בין השנים 2013 – 2019 כיהן כיו"ר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים, תפקיד אותו ביצע בהתנדבות.

החיבור הראשוני של פרידמן לעולם הנדל"ן הגיע מאביו, צבי פרידמן, שהיה יזם ועבד בהתאחדות הקבלנים הרבה מאוד שנים. פרידמן, הוא בנה של פרופ' איוון פרידמן, וכיום נשוי לחנה, ד"ר לתלמוד, בתה של פרופ' תמר רוס, ואב לחמישה. הוא מתגורר בתל אביב, ואחיותיו הן חברת הכנסת לשעבר תהלה פרידמן, וראש מדרשת הרובע הרבנית דנה סליי.

המפתח: יציבות שלטונית

הפגישה עם פרידמן, מציין נחמן שפירא ב'יום עסקים', מתקיימת במשרד הבינוי והשיכון בקריית הממשלה בשייח ג'ראח, במזרח ירושלים. "כשאני צועד במסדרון שמוביל ללשכתו של המנכ"ל ורואה את תמונותיהם של שרי הבינוי והשיכון של מדינת ישראל, אני מזהה שחמישה מתוכם כיהנו רק בשתי הממשלות הקודמות. אתם בטח כבר לא זוכרים שיואב גלנט שימש כשר הבינוי, משה כחלון שר האוצר לשעבר, שימש גם כמ"מ במשרד, לאחר שגלנט עזב את מפלגתו, עד שהעביר את התפקיד ליפעת שאשא ביטון, גם יעקב ליצמן ויצחק כהן (לחודש) שימשו בתפקיד, וכעת הגיע תורו של אלקין. ניתן להבין שאחת הסיבות שמדינת ישראל לא מצליחה להתמודד על משבר הדיור היא בין היתר חוסר היציבות במשרד זה", כותב שפירא.

אתה איש עסקים מצליח, יזם חברתי בעל חזון. מה ראית לצרה זו, למה לקחת את התפקיד הזה? להיות אחראי על שוק הדיור הבעייתי כל כך?

"זה אתגר גדול, להיות ליד שולחנות שבהם מקבלים את ההחלטות בנושאים קריטיים. האתגר הזה נוגע לכל אזרח במדינת ישראל. זה אתגר שבשנתיים האחרונות בגלל כל האירועים  הפוליטיים, אנחנו יודעים מה היה המצב, ואני נמצא במקום בחיים שאני עשיתי לביתי, ובאתי לתקופת מילואים בשביל הציבור".

תוכנית חדשה

לפני חודש הציגו שר האוצר, אביגדור ליברמן, שרת הפנים, איילת שקד, ושר הבינוי,  זאב אלקין, תוכנית חדשה לפיתרון משבר הדיור. עיקרי התוכנית הם גידול בהתחלות הבנייה עד סך של 280,000 יחידות דיור חדשות שבנייתן תתחיל עד שנת 2025. הגדלת המלאי התכנוני על ידי אישור תוכניות ל-500,000 יח"ד במוסדות התכנון. פרסום 300,000 יח"ד למכירה במכרז בקרקעות מדינה. ביצוע עסקאות מכירה של 180,00 יח"ד בקרקעות מדינה, והשקעת 8 מיליארד שקל בתשתיות תומכות דיור, כ-5.5 מיליארד שקל לבניית כיתות לימוד חדשות, ו-640 מיליון שקל לעידוד רשויות בכדי שיאשרו היתרי בנייה, וכן למעלה מ-2 מיליארד שקל לתכנון, לפיתוח ולהסרת חסמים להגדלת היצע הדיור בחברה הערבית.

תוכנית הדיור של השרים. הכל נשמע גדול ויפה, אבל מה יישאר מזה בפועל. אנחנו שבעי תוכניות ומסיבות עיתונאים. מה שונה הפעם?

"אני מקווה שהדבר העיקרי שיהיה שונה זה שיהיה שיתוף פעולה בין כל הגופים, ונחישות לנסות לקדם את זה לאורך זמן. אחת מהצרות שהיו בעבר הרבה הצהרות, אבל בפועל כל גוף עשה אחרת, וכל הזמן היו עוד ועוד חיכוכים ודברים שלא זזו. אני מקווה ששיתוף הפעולה הטוב בינינו יצליח להעביר דברים שלא קרו בעבר, ואני גם מקווה שתהיה יציבות שלטונית. אני מסתכל פה על הקיר ורואה את מספר השרים ומספר המנכ"לים שהתחלפו, אני המנכ"ל השלישי בשנים האחרונות במשרד. זה ממוצע של תשעה חודשים למנכ"ל. קשה לעבוד באופן רציף ככה. בוא נקווה שתהיה רציפות שלטונית, ורציפות של עבודה".

משתמע מדבריך שאחת הסיבות לעליית מחירי הדירות, זה חוסר היציבות השלטונית בשנים האחרונות

"בכל המגזרים. לא היה ותמ"ל. הותמ"ל הוא בשורה לשוק. עבדתי בשיניים על הותמ"ל הזה עם חברי הכנסת, אל חרומי, פינדרוס, איתן גינצבורג ואלון טל מכל הצדדים. לכנוס את האירוע הזה ועם שותפיי שלומי הייזלר, יו"ר מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, ודלית זילבר מנכ"ל מינהל התכנון, בסוף הבאנו ותמ"ל, אף אחד לא האמין שנצליח.

בשנה שעברה לא היו שיווקים ברמה סבירה, השנה הכי טובה של כחלון הייתה 70 אלף, ואנחנו עוקפים את זה משמעותית השנה".

מה קורה בשוק? שיווקים – נשמע טוב; מה קורה באמת?

"יש תהליך, תכנון, שיווק, סגירת חוברות, סגירת עסקאות והתחלות בנייה, כל שלב שנתקע תוקע את הכל. אני הגעתי מהתחום. לא קראתי בעיתון על זה. עשיתי פרויקטים בחיים שלי, הייתי פועל בניין בגיל 15. אני יודע לעבוד עם קנגו. ישבתי עד כה עם 76 ראשי רשויות בארבעה חודשים. אתמול ישבתי עם 40 קבלנים ואני מרגיש בנוח איתם. מה ששווק היום, יהיה דירה עוד חמש שנים, אבל צריכים להתחיל איפשהו בכדי לשנות את הדברים".

השר ליברמן מנסה להוריד ציפיות, ואומר שהמחירים ימשיכו לעלות בינתיים?

"אני לא אשקר לך. מי שבא בהצהרות גדולות גמר בקול ענות חלושה. בעולם של היצע וביקוש, קשה עד בלתי אפשרי להגיד שהמחירים יירדו. איך זה יירד? צריך לבנות. אם נצליח ע"י הגדלה של ההיצע לבלום את העלייה המטורפת שזה לא יהיה 10% בשנה, אז זה יהיה הישג משמעותי. בכל מדינות ה-O.E.C.D יש עלייה גדולה במחירי הנדל"ן. לא המצאנו כלכלה אחרת, כשהריבית נמוכה והכסף זול, אז אנשים קונים נדל"ן. ציננו את השוק עם מס רכישה. נצנן אותו עם היצע, אבל בסוף אנשים צריכים לגור".

הציבור החרדי פגוע

מה עם תוכניות דיור לציבור החרדי, רבים בציבור החרדי מרגישים פגועים ממהלכי הממשלה, במיוחד השינוי בתוכנית בקריית גת, שתעבור לציבור הכללי ולא תהיה לציבור החרדי כפי שהיה מתוכנן

"אנחנו מקדמים תוכניות לציבור החרדי בהר יונה, בנוף הגליל, בעכו, ברכסים. אני מאוד מקווה, שבסופו של דבר, חלק מתוך תוכנית קריית גת מערב-מערב, תהיה גם לאוכלוסייה החרדית. כמובן שאנחנו מקדמים תוכניות באלעד, הוצאנו שיווק של 4,000 יחידות בעיר אלעד, ואנחנו רוצים להרחיב אותה וזה בשלב הקרוב".

בכמה תוכניות מדובר? באיזה שנים זה?

"כל התוכניות שאני מדבר הן לשנת 2022, יש תוכנית באלעד שכבר פורסמה. בותמ"ל העברנו  שיווקים לציבור החרדי בנוף הגליל, התוכנית של רכסים מתקדמת. ויהיו עוד תוכניות".

אתה טוען שכל מה שאני שומע בציבור החרדי, שלא מתייחסים לציבור החרדי בתוכניות הדיור זה פוליטיקה, ובשטח דווקא יש תוכניות ומספרים, או שהכל ייקח עוד שנים והטענות מוצדקות?

"לשנות את העבר כנראה אני לא יכול. היום מצוקת הדיור היא מאוד גדולה. יחידת דיור שאני מוציא היום לשיווק, אחרי שהייתה תקועה הרבה מאוד זמן, יגורו בה במקרה הטוב עוד ארבע שנים. המצב הנוכחי כיום הוא כנראה פונקציה של מה שתוכנן לפני ארבע שנים. אתה וקוראיך בטח מבינים שגם אם אני מאשר היום דיור, זה לא שבסוף השנה ייכנסו לגור בדירה. זה שיש מצוקה עכשיו זה בגלל שבשנה שעברה לא היו שיווקים, ולפני שנתיים היו מעט מאוד שיווקים. אני יכול להגיד לך שבשנת 2020 ו-2019 ביחד, היו פחות שיווקים ממה שאני משווק בשנת 2021 לבד.

ההשפעה היא כמובן לא מיידית. המצוקה היא גדולה וצועקת לשמים, ובשביל זה אנחנו עובדים מאוד קשה, אין תועלת בלהאשים אחורה. כל אחד עשה כמיטב יכולתו, אבל המציאות היא המציאות. אנחנו רואים מה המצב עכשיו, מה ההיצע שקיים לציבור החרדי ולצערנו ההיצע נמוך".

אבל מה המספרים?

"נתוני השיווק למגזר החרדי עמדו בשנת 2021 על מכרזים עם סך של 6,394 יח"ד, מתוכם 5 עם חוברת מכרז, סה"כ 1,150 יח"ד. היו 8 מכרזים שהצליחו, עם 2,332 יח"ד. יש עדיין 7 מכרזים שטרם נסגרו עם 5,730 יח"ד. מתוכם רק מכרז אחד עם חוברת עם 460 יח"ד. בשנת 2022 צפויים לצאת 2,772 יח"ד. 1,608 בביתר עילית, 317 באלעד, 727 ברכסים, ו-120 בבית שמש. כמובן שהנתונים הם רק צפי לפעילות השיווקים. לא כל אלפי היחידות יהיו בשנה הקרובה, חלק עכשיו, חלק אחר כך".

הותמ"ל, אישר לפני כחודש פרויקט באזור גלילות. אני מבין שאתה רוצה לאשר כמה שיותר תוכניות מבחינתך, אבל נטען כנגד הותמ"ל שתוכנית שהוגשה בצנרת המקובלת נדחתה, ובותמ"ל היא אושרה בלי כל ההתנגדויות

"תפקידי כמנכ"ל משרד השיכון הוא להגדיל את ההיצע. זה תפקידי. והבעיה היא שהרבה פעמים ראשי ערים לא רוצים להגדיל היצע, כי אף אחד לא רוצה אצלו דיירים, וגורמים אחרים שמתנגדים כמו הירוקים או מועצות אזוריות כולם כבודם במקומם מונח, ואני מכבד את מקומם. אבל בשורה התחתונה, אנשים צריכים לגור, ואנחנו חייבים להגדיל את ההיצע, פשוט חייבים, בכל דרך אפשרית. אחרת אנשים יוותרו ללא קורת גג".

אתה לא מתייחס לטענות שהתוכנית נדחית בצנרת המקובלת, ואז בותמ"ל מקודמת?

"אני לא חושב שהטענות הללו נכונות. אני חושב שמי שירצה לטעון תמיד יוכל לטעון, ובשורה התחתונה צריך לשווק, והמספרים מדברים. עד סוף חודש נובמבר, הגענו ל-90 אלף יחידות. ואני רוצה להזכיר שהשנה כמעט שלא היו נפילות, של מודעות שלא היו חוברות בסוף.

בכל הנתונים השנה, בשיווקים, בחוברות, בהתחלות הבניה וגם בעסקאות 2021 זו השנה הכי טובה שהייתה בעשור האחרון, ואנחנו כמובן מדברים על הפעילות שלנו רק החל מחודש יוני".

לא מנפחים נתונים

בעבר, היה ידוע לכל מי שנמצא בתחום כי לקראת חודש דצמבר, היו מנפחים את המספרים של שיווקים, לפני סוף השנה, אבל אחר כך התגלה כי אין אמת בשטח מאחורי המספרים. תמיד במסיבת העיתונאים היו נתונים מכובדים, אבל בשטח הם לא ירדו לביצוע. פרידמן מבטיח שבמשמרת שלו לא מדובר בנתוני סרק. לא בשביל זה הוא הגיע למשרד. "שיווקנו 90  אלף, תמיד יש בלאי מסויים, אבל יחסית לכל שנה אחרת המרחק בין מודעה לשיווק, ובין שיווק לחוברת, הוא הכי קטן שהיה אי פעם".

אני מרגיש שאתה מכוון למאה אלף יחידות עד לתום שנת 2021, אבל מפחד להגיד לי שזה המצב?

"אני מכוון למאה אלף, ומקווה שזה יהיה המצב. אבל גם אם אני אגיע ל-95 אלף, גם זה יהיה מצויין.

החלום הוא להגיע למאה אלף אבל תהיה מרוצה ב-95 אלף?

"אם אני רוצה להיות מדוייק, החלום הוא להגיע ל-96 אלף שיווקים, וכל מספר מעבר לזה אני אהיה מרוצה מאוד".

מבחינת הנתונים זה שיא של כמה זמן?

"מדובר בשיא מאז התקופה של אריק שרון".

שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד, ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין הציגו לפני כחודש את תוכניתם לפיתרון משבר הדיור, משיחות שערכתי עם מספר ראשי ערים, הם לא בדיוק אופטימיים מהמצב?

"הם לא אופטימיים לגבי הנכונות שלהם לאפשר לנו לבנות?"

ראש עיריית פתח תקווה הצהיר בראיון ב'יום עסקים', כי אתם רק רוצים לסמן וי על שיווקים ולא אכפת לכם ממה שיקרה אחר כך בעיר?

"יש פה קהל עם משפחות גדולות עם הרבה ילדים, ואנחנו צריכים למצוא להם מקום לגור. זה לא תיאוריה".

הוא טען כי בעבר נתנו תקציבים לעידוד בניה?

"קוראים לדבר הזה הסכם גג".

אבל זה לא בשוטף?

"הפיתרון לשוטף זה שינוי מבנה הארנונה. אי אפשר מצד אחד, שראשי העיריות יגידו אנחנו לא מוכנים לשנות את מבנה הארנונה, ומצד שני להגיד שאין לנו מספיק כסף, אז מאיפה הם מצפים שיגדל הכסף?"

מנכ"ל משרד הפנים אמר שבוחנים את זה.

"כן. הוא סובר בצדק שצריכים לשנות את מבנה הארנונה".

מצוקת הדיור הציבורי

השתתפת בישיבות בוועדת הכלכלה לאחרונה על המצב בדיור הציבורי. כיצד אתם מתמודדים עם החוסר בדירות?

"החוסרים קשים מאוד. יש היום כמעט 6,000 איש שממתינים לדיור הציבורי ברשימה של משרד השיכון. 5,600 זכאים, מתוכם כ-4,200 חסרי דירה וכ-1,400 הממתינים להחלפת דירה, ו-25,000 ברשימת ההמתנה של משרד הקליטה. דהיינו מעל 30 אלף איש. צריך לזכור שמספר הדיירים בדיור הציבורי עומד היום כ-125,000 (לא כולל כ-14,000 דיירים בבתי גיל זהב).

בפועל כל המלאי הדיור הציבורי בישראל הוא 52,800 דירות. לצערנו המספרים האלו הולכים ויורדים כל שנה, כי הרבה מאוד שנים לא נרכשו דירות חדשות, ובנוסף לא  נעשו שיפוצים של מבנים קיימים, ולכן היו בתים שעמדו ריקים כי לא שיפצו אותם ובנוסף היו אנשים שפלשו לדירות וזה תפס עוד מלאי, ובנוסף היו כל מיני עמותות וארגונים שגם הם תופסים מלאי. יש הרבה מאוד אנשים שממתינים למשאב שאינו קיים. הגענו לסיכום תקציבי מאוד משמעותי על רכישת 1,700 יחידות דיור, בנוסף לתקציבים עבור שיפוצים של כ-1,000 דירות ובניית 3,000 יח"ד עבור קשישים זכאי דיור ציבורים. ופינוי מנכסים ציבוריים שאנחנו עושים כל מאמץ בכדי להגדיל את המלאי, וזו התמודדות יומיומית, התמודדות קשה, והמטרה היא לתת קורת גג לאנשים".

מה שרואים בשטח, זה פינוי של אנשים מדירות, ואם כבר יש דירות, אז עמידר מגבירה מכירות במקום לקנות עוד דירות.

"עמידר מוכרת רק בירוחם, במצפה רמון ודימונה, כי אנשים לא רוצים לגור בדירות הללו. עמידר לא מגבירה מכירות, וכל דירה שעמידר מוכרת, הכסף נכנס לקופת קרן לשם רכישת דירות חדשות. רק בשיפוצים החזרנו למעלה מ-300 דירות בחודשים האחרונים, ואנחנו צפויים להחזיר כ-700".

ממה שאני מבין ממך אין פתרון. ממתינים רק אצלך, 6,000.

"חוץ מזה יש גם את ההסכם לבניית עוד 3,000 יחידות".

כמה שנים זה אמור לקחת?

"בין 4 ל-5 שנים".

אבל כל שנה מתווספים לכם גם עוד ממתינים. המספר לא נגמר?

"נכון אבל גם אנשים נפטרים מן העולם. לשאלתך האם בשנתיים הקרובות יפתרו את בעיית הדיור הציבורי? התשובה היא לא. האם תהיה התקדמות מאוד גדולה ביחס לכל ההתקדמויות שהיו עד היום? התשובה היא כן".

"ממליץ להיות זהירים"

פרידמן נהנה מאוד מהתפקיד. הוא חורש את הארץ מבוקר ועד ליל. הוא מנסה להסביר לי מה שונה הפעם בממשלה הנוכחית. בשיתוף הפעולה בין גורמים רבים ממשרדים שונים, אך לשם מטרה משותפת. פרידמן מסביר: "אנחנו עובדים בהמון, המון שיתוף פעולה, אין כמעט יום שאני לא מדבר עם צחי מהאוצר. אני מבלה עם ינקי יותר שעות משאני מבלה עם משפחתי,  וגם עם שלומי, זה בטח לא מפריע גם שלמדנו יחד אצל אותו ראש ישיבה. יש לנו קבוצת ווטסאפ שהקמנו ואנחנו קוראים לה – 'שיתופי פעולה 2021'. זו הקבוצה הכי פעילה אצלי בווטסאפ.  הקבוצה כוללת חוץ ממני את צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים בתחום הנדל"ן ושלטון מקומי, והחבר'ה שלו ממשרד האוצר, את שלומי הייזלר, ראש מטה התכנון במשרד הפנים, וינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, את מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה, את ישי בן דוד, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת פנים ומקרקעין, ואת דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון. ככה עובדים בשיתוף פעולה".

בכנס לשכת השמאים שנערך החודש, אמרת שאתה חרד מאוד מהמחירים שהקבלנים משלמים על קרקעות. למה התכוונת?

"אני חושב שבחלק מהמקומות, הקבלנים והיזמים נותנים הצעות גבוהות מדי, ואני חושב שהם לוקחים בחשבון ומעריכים שכמו בשנת 2021  שהייתה עלייה מאוד גדולה במחירי הדיור, בגלל סיבות אינפלציוניות, ובגלל המשבר שהיה פה שנתיים שלא הייתה ממשלה, ובגלל דברים אחרים, והם בונים את התקציבים שלהם על בסיס זה שגם שנה הבאה תהיה עלייה של 10% במחירי הדיור, ואני לגמרי לא בטוח שזה מה שיקרה, ולכן אני חושש וממליץ להם להיות זהירים".

מס הרכישה על דירה שניה עלה ל-8% כחלק מתוכנית הדיור.

"המציאות הוכיחה בעבר אצל כחלון, כשהמס עלה, המשקיעים קנו פחות. ישבנו עם הרבה מאוד כלכלנים לגבי מס הרכישה. הצענו שלוש חלופות, למס רכישה, ושעות השקענו בסיפור הזה. אני מאמין שלטווח של זמן זה יעבוד, והוא יצנן קצת את השוק".

מה דעתך על הטענה שהמס 'דופק' את החלשים, את הפנסיונרים, ולא את המשקיעים שקנו דירה לילדים?

"את הפנסיונרים שכבר קנו זה לא יכול לדפוק הם קנו. דירות בסוף זה מוצר במחסור,  ואני רוצה שיקנו אותם זוגות צעירים, ושמשקיעים ישקיעו כסף במקומות אחרים. אין לי עניין לעודד משקיעים להשקיע בשוק הדיור. אני לא מסכים לטענות האלו. בעיית הדיור החרדי עבורי היא לא תיאורטית, יש לי 12 אחיינים חרדים. זו לא בעיה שאני קורא עליה בעיתון וזו בעיה שמטרידה אותי".

ויש לך מספיק כלים כדי לעשות שינוי משמעותי בנושא הזה?

"לא, אני לא מרגיש שיש. אתה יודע לא כל הכלים נמצאים אצלנו. הכלים תלויים בשיתופי פעולה עם משרד התחבורה, עם משרד האוצר, עם משרד ראש הממשלה, עם כולם, ואני אעשה כל מאמץ כדי לשתף פעולה עם כולם כדי להגיע לזה. לשר האוצר כחלון, הכל היה אצלו, היום התכנון במקום אחד החוכמה היא לעשות שיתוף פעולה עם כולם בלי מריבות".

מה עם התחדשות עירונית בפריפריה?

"לראשונה ניתן תקציב להתחדשות עירונית בפריפריה, כי אנחנו מבינים שאין ברירה, וגם אנשים בפריפריה צריכים לעבור התחדשות עירונית, וניתן לזה תקציב גם למגזר הערבי, ובשנה הבאה אנחנו נערוך פיילוט בנושא. אנחנו והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נשקיע מעל 23 מיליון שקלים בתכנון של כ-10 אלפים יחידות דיור בשמונה ערים ברחבי הארץ: רחובות, חדרה, באר-שבע, כפר-סבא, הוד השרון, אזור, בת-ים וקריית טבעון".