מה קורה כשכלכלנים חסרי היגיון מסחרי מפולפל מתיישבים לקבוע סל מוצרים בסיסי במטרה לפרסם השוואות מחיר בין רשתות השיווק הגדולות? • התוצאה ברורה: נותרים פתחים המאפשרים לרשתות שירצו בכך, להימנע מסקירת מוצריהם • משרד הכלכלה: "הרשתות אינן עונות על תנאי זמינות של לפחות 80% מהמוצרים הנכללים בסל" • והאם העובדה שהמוצרים קבועים, והיא שמאפשרת לחמוק מהסל, אינה ידועה למשרד הכלכלה? • כל הפרטים על פתחי המילוט שהעניקו משרד הכלכלה והמועצה לצרכנות לרשתות
חיליק ברקוביץ 21.01.2021
המועצה לצרכנות ומשרד הכלכלה מפרסמים מדי חודש את נתוני מחירי סל המוצרים הבסיסי ברשתות השונות. סל המוצרים הבסיסי גובש ע"י הלמ"ס ומשרד הכלכלה והתעשייה והושק בדצמבר 2018, במטרה לעודד תחרות על מחיר הסל הנמוך ביותר בין השחקניות השונות בשוק ולאפשר לצרכנים אינפורמציה פשוטה ונגישה ביחס למחירי מוצרי צריכה הנרכשים על ידם באופן תדיר.
לא מכבר פורסמו נתוני "סל המוצרים הבסיסי" לחודש דצמבר, ומנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, דוד לפלר התפאר באמירה הבאה: "עצם פרסום נתוני הסל הביא לירידת מחירים בשיעור של בין 3-4 אחוז, ע"פ נתוני מחקר אוניברסיטת ת"א. משרד הכלכלה מחויב להמשיך ולפעול להורדת יוקר המחיה…".
סל המוצרים הבסיסי שגובש על ידי משרד הכלכלה והתעשייה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתבסס על נתוני מחירים שאוספת המועצה לצרכנות ממערכת פריסז – מערכת המחירים האינטרנטית שאליה מחויבות הרשתות לשדר את מחירי המוצרים – כולל 68 מוצרים מקטגוריות שונות: חלב ומוצריו, לחם, מוצרי בשר ודגים, מזון יבש, פירות וירקות, ומוצרי טואלטיקה וניקיון. סל המוצרים כולל את המוצרים הבסיסיים שהם הנמכרים ביותר ומהווים נתח משמעותי מהוצאות משקי הבית.
לפי הודעת משרד הכלכלה, בחירת המוצרים הנכללים בסל נעשתה באמצעות מתודולוגיה סדורה ובהתאם לשלושה קריטריונים: משקלם היחסי ב"סקר הוצאות משקי הבית" המבוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רמת השונות בין חמישוני ההכנסה בישראל באופן בו נבחרו מוצרי בסיס הנצרכים על ידי כלל החמישונים ומוצרים הנמכרים לאורך כל עונות השנה. המוצרים בסל הנם מוצרים נבחרים ונועדו לאפשר מיקוד ולפיכך אינם כוללים את כלל מוצרי הצריכה הנרכשים ע"י משקי הבית.
אגב, החל ממרץ 2019 חל שינוי במתודולוגיה באופן בו המחירים הממוצעים לצורך חישוב עלות הסל אינם כוללים מבצעי מועדון אשראי. ההשוואה המובאת במסמך זה הינה לעומת נתוני דצמבר ללא מבצעי מועדון אשראי. יודגש כי לעומת זאת, יתר המבצעים באים לידי ביטוי בהשוואות השונות.
בכל חודש נסקרות באופן קבוע הרשתות: ויקטורי, זול ובגדול, חצי חינם, יוחננוף, יינות ביתן, יינות ביתן בסיטי, מגה בעיר, סאלח דבאח, פרש מרקט, קשת טעמים, רמי לוי, שופרסל דיל, שופרסל שלי ושוק מהדרין – כאשר החודש נוספו AM:PM וכן רשתות נוספות שנוספו במהלך התקופה שמאז 2018
מי בפנים ומי בחוץ?
וכאן אנו מגיעים להערה חשובה הנמצאת בתחתית סקירת הסל: "הנתונים כוללים רשתות אשר עונות על המתודולוגיה להשוואה וכן שידרו נתונים במהלך החודש באופן כמעט מלא ותקין".
בנוסף, מציינים במשרד הכלכלה, כי בהתאם למתודולוגיה נכללות בבדיקה רק רשתות אשר עונות על תנאי זמינות של לפחות 80% מהמוצרים הנכללים בסל בחודש הבדיקה.
וכאן צפה מאליה שאלה: מדוע בסל המוצרים הבסיסי הנמדד לא מופיעות שתי רשתות גדולות מאוד בארץ: 'יש חסד' ו'אושר עד'? כמותן, לבטח, יש עוד מספר רשתות, אולי פחות מוכרות למגזר החרדי, שמספר סניפיהן מחייב שידור המחירים למערכת הממוחשבת – אך גם הן בכפוף לכללים – לא נסקרות. האם למאות אלפי לקוחותיהן לא מגיע מידע מי זולה יותר במוצרי הבסיס?
שאלה טובה, שכלל לא קשורה לרשתות אלא לכללים – שהמציאות מוכיחה שאינם מספיק הגיוניים, ואשר אותם קבעו סוקרי הסל. הסבר – מיד. אבל לפני כן, הערה חשובה: לא סקרנו את מחירי המוצרים שבסל שנמצאים ברשתות השיווק. ייתכן מאוד שאילו הן היו נמדדות, הן מופיעות בצד הרווחי והחיובי של הפרסום. אנו רק מציבים את המראה מול העובדות, מבלי להניח כי הרשתות נמנעות בכוונה תחילה להשתתף בסקירת סל המוצרים.
חטא המוצרים הקבועים
כדי להבין את המתרחש מאחורי הקלעים, נביט ראש לכל, אל תגובת משרד הכלכלה לשאלותינו. מהמשרד השיבו במענה לפניית 'ביזנעס', על היעדרותן של מספר רשתות מנתוני הסל, נמסר מדוברות משרד הכלכלה, כי "מבדיקתנו עולה כי הרשתות אינן עונות על תנאי זמינות של לפחות 80% מהמוצרים הנכללים בסל בחודש הבדיקה".
במענה לשאלתנו כיצד נקבע המחיר והאם הרשתות הללו אינן משדרות באופן רציף את המחירים למערכת 'פריסז', נענינו: "המחיר שנלקח בחשבון הוא מחיר ממוצע חודשי לפריט בכל רשת. הנתונים הינם באמצעות פלטפורמת פריסז כפי שמועברים על ידי המועצה לצרכנות ומבוססים על דיווחי הרשתות".
פנינו שוב למשרד הכלכלה ותהינו: קשה להבין איך רשתות ענק אינן עונות על זמינות של 80% של מוצרי בסיס שנקבעו על בסיס מתודולוגיות סדורות. אך אולי, אמרנו, תשובה לשאלה הבאה תוכל לשפוך אור על התמיהה: האם המוצרים בסל קבועים, או משתנים?, שאלנו. התשובה שקוראינו בעלי הזיכרון כבר קיבלו לעיל, כללה שתי מילים, שמסבירות הכל: "המוצרים קבועים".
דהיינו: איך לא נכנסים לסקירת המחירים? הנה התשובה: קל מאוד. פשוט לא מחזיקים במלאי חלק מסוים מהפריטים הנסקרים הקבועים. וכאשר 25% מהמוצרים, או אפילו רק 22% מהמוצרים אינם במלאי – או במלאי שלא באופן סדיר וקבוע – הם נפלטים מהרשימה אוטומטית, משום שאין ברשותן 80% מהמוצרים שבסל.
כללים אקדמיים, לא מסחריים
תשאלו מה לא בסדר? הרי הן פועלות לפי הכללים?! נכון מאוד. השאלה היא אכן על קובעי הכללים למדד הסל. בעוד שהגורמים הרגולטוריים קבעו סל של כמה עשרות מוצרים בסיסיים בלבד, והרשימה קבועה ואינה משתנה – היה, לדעתנו, לפחות, מן הראוי להגדיל אותה משמעותית.
נו, יטענו אולי במשרד הכלכלה ובמועצה לצרכנות: מטרתנו היא (כפי שצוטט לעיל מנכ"ל משרד הכלכלה) להוזיל את המוצרים הללו, שבסל, והמטרה הזו מצליחה. אמת, אבל כדי שהיא תצליח פי כמה, היה אמור להיות סל המורכב מכמה מאות מוצרים, ומתוכם, בכל פעם ייבדקו רנדומלית 70-100 מוצרים. אחרת, כל רשת תוזיל את ה-68 מוצרי הבסיס כדי להיחשב זולה, או תעשה כמו הרשתות החרדיות הגדולות – ופשוט לא תעמיד במדפיה באופן קבוע את מספר המוצרים שיכניסו אותה לסל.
מהמועצה לצרכנות נמסר ל'ביזנעס' כי תגובת משרד הכלכלה משקפת גם את עמדתם.
24/01/2021 3:23
כתבה יפה ומתבקשת אבל במקום לדבר העמימות תפרסמו את הרשימה המדוברת שגם אנחנו, הלקוחות, נדע לבדוק האם יש את המוצרים הנ"ל בחנויות בהם אנחנו קונים.
במחשבה שנייה אפשר לשאול, אולי המוצרים המדוברים ללא הכשר בסיסי ולכן הרשתות החרדיות לא נמצאות ברשימת החניות הנסקרות?
24/01/2021 9:25
לא מבין מה הבעיה לדעת איזה מוצרים יש ברשימה
היא נמצאת באתר משרד הכלכלה ושל מועצת הצרכנות ואפילו פה באתר הביאו אותה נראלי
24/01/2021 9:28
אם המוצרים בלי הכשר אז יש פה שאלה הרבה יותר גדול ה על המועצה לצרכנות ועל המשרד הכלכלה , למה הם ככה מזלזלים בלקוחות חרדים !!
למה מי שקונה ברשת חרדית אין לו סל שיבדקו לו אותו במשרד הכלכלה ?