האקזיטים, הטייקונים, המצ'ינג וגיוס ההמונים – קבלו את סיכום הכלכלה התמציתי של 'ביזנעס' לשנת תשע"ח • מצעד הנחקרים של תשע"ח הלך והתארך, בעיקר מקרב הטייקונים • מספר האקזיטים שהתחוללו בארץ, בעיקר מתחום התעשייה, מרשים; הכלכלה בצמיחה; השת"פים בנסיקה • אבל איך כחלון ונתניהו, ואפילו אלי כהן – קשורים לעניין? זהו, שלא בטוח שיש להם קשר לכל הטוב הזה
שי קליין 09.09.2018רגע לפני שאנו מסכמים את השנה הכלכלית, לפני הכל, מגיע צל"ש – הפעם אמיתי – לעצמנו.
על דבר אחד אין חולק: במרבית המקרים, הסטודנטים של היום, הם הכלכלה ומנוע הצמיחה של המחר.
אי לכך, אתר 'ביזנעס' ליווה מאפס ממש, החל מהיום הראשון שנודעה עוולת מלגת טלדור על גלגוליה ודחיותיה, הדירוג הכוזב והמחפף של משרד החינוך, הדיונים בכנסת שהיינו שותפים אקטיביים להם וגיבינו תקשורתית – גם מחוץ לכתלי האתר – ועד הסוף הטוב: המלגות הועברו.
אז נכון, הצדק המלא לא נעשה. יש עוד אלפי סטודנטים שיודעים כי קיבלו מלגה שלא כדין, ואלפים אחרים שהיו אמורים לקבל הרבה יותר מהמלגה השרירותית של 4,000 השקלים- קיבלו הרבה פחות. אבל בכל זאת. משהו טוב, מעט מן המשהו, עשינו. ועל כך גאוותנו.
עבודה של חודשים רבים הסתכמה בהצלחה מרובה.
עכשיו אפשר להמשיך.
אז ככה.
גם בתשע"ח הכלכלה הישראלית לא ממש הפכה לאחת מ-15 הכלכלות החזקות בעולם, וגם השנה לא חווינו הפחתת מיסים משמעותית – מלבד אולי המכסים על הקניות דרך המחשב, שלא עלו, והרגיזו את בעלי החברות המובילות במשק הישראלי.
ואחרי הציניות, גם החולקים על נתניהו והאויבים של כחלון מודים, שהכלכלה בישראל במצב יציב. אפילו יציב מאוד. האינפלציה לא דוהרת, הצמיחה פורחת כמו אביב, וראשי מדינות ושרי כלכלה ואוצר מרחבי העולם עולים לרגל לישראל כדי לחתום על שורה של שיתופי פעולה מסחריים. ומי שלא בא לכאן, נתניהו בא עד אליו.
הפרשנים לא ממש יודעים איך לאכול את העובדות. מעבר להיותו של נתניהו קוסם פוליטי שאת קסמיו הכלכליים די מימש ב-2003, איש מהם לא מייחס את ההצלחות לכחלון ואפילו לא לאלי כהן. שר כלכלה נחמד אבל לא מעבר לכך. בקצב דחיית הבחירות הנוכחי, הקדנציה עוד לפניהם, אולי כחלון וכהן עוד יניבו מהלכים אסטרטגיים מרחיקי לכת. בינתיים כאמור, הפרשנים תולים את ההצלחות בכך שעל אף הכשלונות בתחום הדיור, בכלכלת-הפנים, כחלון תלוי בפקידים עקשניים קצת יותר, בחשב כללי, בכלכלן ראשי ובנגידה לעומתית. אחרים גורסים כי די בכך שהוא לא מתיימר לפתור את כל בעיות המדינה, ומסתפק בטלטלות שהוא מחולל בשוק הדיור.
כך או כך, אם אלה התוצאות, זהו עוד אחד מהניסים של תשע"ח.
האקזיטים הענקיים
עם כל הכבוד לאקזיטים מתחום ההייטק כמו 'מובילאיי' שכבשו את הכותרות באדר תשע"ז, בתשע"ח היו גופים תעשייתיים שכבשו את הטבלה. 'סודהסטרים' שנרכשה ע"י 'פפסיקו' ב-3.2 מיליארד דולר היתה רק הסיומת המהדהדת של כשלושים חברות שונות מתחומי התעשייה (כן, היה גם הייטק, אבל בשוליים, יחסית) שכבשו את הכותרות בשנה האחרונה. הבולטים שבאקזיטים היו 'אורבוטק' שנרכשה ב-3.4 מיליארד דולר, כמובן 'פרוטרום' שהאקזיט שלה עמד על סכום אגדי של 6.4 מיליארד דולר ואפילו 'אבגול' שנמכרה ב-1.7 מיליארד.
אין ספק, כי האקזיטים מועילים למצב את ישראל במפה הבינלאומית כמעצמת תעשייה וטכנולוגיה. אבל אם ציפינו להקלות מס, לא קיבלנו. והאמת, גם לא מגיע לנו. למה? כי כלכלה, עם כל הצער שבדבר, לא נמדדת בהכנסה חד פעמית ממיסוי עסקה, אלא בהכנסות קבועות ושוטפות, מבסיסים, מעוגנים. ההיפך, אקזיטים מעלים חשש סביר בהחלט באשר להישארותו של המפעל שנרכש ופעילותו הרציפה בישראל, כך שגם אם ההכנסה החד פעמית מובטחת, אין כל ערובה שהפרה החולבת תמשיך להניב. כל עוד משרד האוצר לא הופך את ישראל לגן עדן ליצרנים ויצואנים, יש מדינות עם כלכלות טובות ומדיניות מיסוי טובות בהרבה.
מצעד הטייקונים
הזווית החרדית