מסע מרתק אל העיניים של המדינה: שלג, סקי ומה שביניהם

'ביזנעס' יצא רגע אחרי הסערה החורפית האחרונה לבחון את תיירות הסקי הישראלית עם פתיחת העונה – ושב רגע לפני הסערה שבפתח • האם חופשת סקי בחו"ל עדיפה על זו הישראלית? וכמה יעלה לכם התענוג הקר? • מסע מתועד, מרהיב ומרתק – לצפייה

אתר החרמון | צילום: ישראל רובין

אני עומד בנקודה הגבוהה ביותר במדינת ישראל, הכל מסביבי לבן ובוהק, מימיני ניתן לראות את סוריה ומעט קדימה נמצא הגבול עם לבנון.

'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

Box

למרות הקרבה הכל כך משמעותית למדינות האויב הסמוכות, הכל משרה אווירה של רוגע, שקט, שלווה ומנוחה.

השלג שירד כאן במשך שבוע ברצף, הפך את האזור כולו לקסום. גג המבנה מצופה בשלג בגובה של כמטר, ועל עמודיו נוטפים נטיפי קרח עצומים שנוצרו מהכפור המקפיא ששרר כאן בשבוע החולף.

אני מסתובב אחורה, צופה ומביט לעבר הנוף הישראלי הניצב לנגד עיני, מנסה לשכוח לרגע מכל העבודה, הלחץ, הכתבות שצריך לסגור, והבחירות המתקרבות.

בובת השלג המיתולוגית בכניסה לאתר החרמון | צילום: ישראל רובין

אך לפתע, כדור שלג שטס במהירות שיא, מוצא את דרכו הישר אל תנוך האוזן שלי. מתברר שהאופק מלא השלג, מביא עמו רוח נעורים אל עורך 'ביזנעס' פישל רוזנפלד, שמצא לו דרך מקורית במיוחד להזכיר לי שיש לי כתבה מגזינית להכין. הכתבה הזו.

אני לא נותן לכדור השלג לבלבל אותי וחיש מהר אני משיב לפישל מלחמה שערה תוך כדי צליפה מדויקת של כדורי שלג דחוסים ומכובדים שמאיימים להשבית את עורך 'ביזנעס'. אני מזכיר לו את היותי יוצא צבא ושלא יתעסק, כמו שאומרים.

למעשה, אתר החרמון הוא המקום היחיד בארץ בו ניתן לעשות סקי, לגלוש במזחלת שלג, או סתם להעלות ברכבל ולראות את כל האופק הלבן מסביב, לאחר שבשנים האחרונות כלל לא ראינו ראינו שלג בערי הארץ שאינן מג'דל שמס או צפת.

Inner – Nadlan

רואים עולם

עזבו לרגע את הר החרמון. עוד נשוב אליו. תופעה ההולכת ומתעצמת עוד ועוד בשנים האחרונות, הביאה אותנו לצאת לעצירת ביניים ולבחון מקרוב את תופעת חופשות הסקי, שספק אם טרם שמעתם עליהן. המדובר בישראלים היוצאים לחופשה בחו"ל שעיקרה ומטרתה היחידה היא לגלוש בהרים המושלגים אי-שם בקרחון חוץ-ישראלי.

מבדיקת 'ביזנעס' עלה, כי במידה ונרצה לצאת לחופשת סקי בחו"ל, הרי שנצטרך להיפרד מ-600 € לכל הפחות עבור אדם אחד. במחיר הזה תיהנו מחבילה הכוללת טיסות, העברות, מלונאות, גלישה, סקי ואטרקציות נוספות.

עם זאת, יש לציין כי המחיר מתייחס לחבילה הזולה ביותר שמצאנו לאחר חיפוש ענף ברשת במגוון תאריכים, מקומות וחבילות שונות. סביר להניח שבחיפוש לפי תאריכים ספציפיים, מנועי החיפוש יציגו לנו תוצאות יותר יקרות, כך שהמחיר מציין את המינימום שנצטרך לשלם עבור התענוג שכולל אופק לבן וטמפרטורה של מתחת לאפס מעלות צלזיוס.

חשוב לציין שני דברים בכל הנוגע לחופשת סקי בחו"ל; ראשית, חלק גדול מהמלונות בחו"ל אינם כשרים בכל ימות השנה, כך שבנושא הזה התייר הדתי יצטרך לדאוג לעצמו. קיימים אמנם מסלולים עבור שומרי כשרות (ברמות שונות של כשרות) אך המחירים יקרים יותר משמעותית מאשר החבילה הרגילה. שנית, ברוב המקרים בהם התיירים רוכשים 'חבילת סקי' ובאים למתחם עצמו, הם מגלים שהם שילמו אולי על החבילה הבסיסית, אך אם ירצו לגלוש או לנפוש לכמה דקות ברכבל, הם יצטרכו להיפרד מכמה עשרות אירו נוספים.

למעשה, כ-60,000 ישראלים טסים בכל שנה לחופשת סקי, כאשר תחילת העונה היא בחודשים נובמבר-דצמבר, "אחרי החגים" שלנו ו"לפני החגים" שלהם, והיעדים שהישראלים הכי אוהבים לטוס אליהם לחופשת סקי נמצאים בצרפת, איטליה, בולגריה או אוסטריה. זאת, למרות האתרים המדהימים בשווייץ, אנדורה וצ'כיה. מן הסתם עקב המחירים היקרים יותר שגובים מהאורחים המגיעים לשם.

בחופשת סקי בחו"ל תהנו ממתחם ענק במיוחד, כאשר חלק מהאתרים מציעים מסלולי גלישה ואטרקציות באורך כולל של 400, 500 ואף 600 ק"מ.

מבדיקת 'ביזנעס' עולה עוד, כי רוב הגולשים באתרי הסקי (כ-75%) הם גברים, והשאר הן נשים. הדבר נובע כנראה מסוג האטרקציות (סקי, סנובורד) שנראים יפים וכיפים מבחוץ, אך למעשה מרתיעים לא מעט גברים וכל שכן נשים בשעת מעשה. כי מי ירצה לגלוש על חתיכת פלסטיק במהירות שיא כאשר כל רגע ניתן להחליק וליפול, להתנגש בעץ, או סתם להרגיש תמיד את הרוח הקופאת והצורבת על הלחיים שלנו?

נתון נוסף שגילינו, מצביע על כך שרוב הישראלים מגיעים מראש עם ציוד הסקי לאתרים השונים (נתון שהפתיע גם אותנו, מודים), למרות שבכל אתר סקי תוכלו לרכוש את האביזרים והציוד הנדרשים עבור הגלישה ככל אשר חפץ לבכם.

בשורה התחתונה: חופשת סקי באחת ממדינות אירופה תעלה לכם לפחות 600 € לאדם, ועוד כמה שעות טיסה. מחיר קצת יקר, אך בהתחשב במתחמים הענקיים ובמסלולי הגלישה הענקיים, אין ספק שמקבלים תמורה טובה לכסף. כל עוד דאגתם לסנדוויצ'ים מהבית, או למלון כשר.

ההר הטוב הזה

חניון המבקרים במרגלות הר החרמון | צילום: ישראל רובין

ל'ביזנעס' אין זמן להטיס את הכתב המצונן לאנדורה או אירופה, מה גם שטרם נמצא המלון הכשר שיוכל לספק את צרכי התייר הדתי בצורה מושלמת. מה שגרם לנו לארוז את המטלטלים, לשים כפפות, צעיף וסוודר לבן ולצאת צפונה.

השלגים שירדו בחרמון במשך שבוע שלם גרמו להר להתכסות במעטה לבן לחלוטין, ולאחר בדיקה מוקדמת עם אנשי אתר החרמון, שאמרו לנו שהם פינו את השלג לאורך כל הציר, הגענו למסקנה שאפשר לעלות להר ללא כל חשש.

"רק תגיעו עד 05:50 בבוקר", הזהירה אותנו דוברת אתר החרמון, מאחר ועונת הגלישה נפתחה ממש בבוקרו של יום שישי האחרון, המועד בו בחרנו לעלות להר, והיה צפוי עומס רב של כל עמך ישראל שנוהגים לעלות בהמוניהם מערי ישראל השונות אל עבר הנקודה הצפונית והגבוהה ביותר בישראל.

מיהרנו לצאת באישון לילה של ליל שישי מירושלים הקרירה לעבר החרמון. בדרך עצרנו בעיר התורה מודיעין עילית היא קריית ספר, על מנת להשביע את גופנו השדוף במעט חמין לנשמה, כמנהג בני הישיבות בקדמת דנא, שהיו לומדים בפולין הקפואה והשלג הגיע עד אליהם, מבלי שהיו צריכים להיטלטל בדרכים במשך שעות רבות כבעלי עגלה פשוטים.

כמו כמעט כל נסיעה לילית בשעות הקטנות של הלילה, הכבישים היו פנויים וריקים, וכך התקדמנו בנסיעה זריזה אך בטוחה, אל עבר הר שניר, הוא חרמון.

בערך בשעה 04:45 היינו במרחק של מעט יותר מחצי שעה נסיעה מההר, בו בזמן החלנו לראות שאנו ממש לא היחידים שנוסעים לכיוון ההר. ככל שהתקרבנו יותר ויותר להר, היו יותר ויותר מכוניות שנסעו לכיוון החרמון. כאשר חלקן מבצעות עקיפות מסוכנות בדרך על מנת להשיג את הסקודה אוקטביה שנמצאת כמה מטרים לפניך.

בשעה 05:30 כבר הגענו סמוך ליישוב מג'דל שמס, ממש מתחת להר החרמון, אך לפתע התנועה נעצרה וגילינו את עצמנו עומדים בסופו של פקק אימתני וארוך במיוחד שלא זז כלל וכלל.

באופן כללי, ככל שמתקדמים יותר ויותר צפונה, הכבישים מתקטנים יותר ויותר, ולא נדיר לראות דרך בינעירונית עם נתיב אחד לכל כיוון, ללא הפרדה בין הנתיבים, ללא שוליים וללא תאורה. מדובר במצב שמסכן חיי אדם בשגרה הרגילה, ועל אחת כמה וכמה כאשר האזור מתמלא כולו בתושבי ארץ ישראל המגיעים מכל ערי השדה.

דוברות אתר החרמון מסרו לנו שכ- 9,000 ישראלים ביקרו בשישי האחרון בהר החרמון, אך לפי כמות הרכבים הענקית שהייתה שם, נדמה כי המספר האמיתי גבוה עוד יותר. מה גם, שרבים מאלה שהמתינו בפקקים הענקיים בדרך למתחם, העדיפו לבלות עם האשה והילדים ולבנות בובת שלג צנועה במורדות ההר, במקום להמתין עוד כמה שעות ולהגיע למקום עם כמה יותר סנטימטרים של שלג.

למעשה, הגענו לתחתית ההר ב-05:30 בבוקרו של יום שישי, אך לאתר עצמו הגענו רק בשעה 09:30 בבוקר. ברוכים הבאים לישראל הקלאסית; ארבע שעות נסיעה מירושלים לחרמון. וארבע שעות נסיעה מהחרמון אל החרמון. מזכיר לכם את ל"ג בעומר בדרך לציון הרשב"י במירון?

לאחר ההזדחלות המתמשכת בפקק הארוך, הגענו לחניון התחתון של החרמון, משם עלינו בשאטלים למתחם עצמו, תוך כדי שאנו עוברים בכבישים צרים שעד אמש היו מכוסים כליל בשלג.

ההמתנה הארוכה, כמו גם חוסר השינה, גרמה לנו להיות מעט מתוחים ולחוצים (שלא לומר עצבנים) אך עם ההגעה למתחם החרמון עצמו, כל הלבן מסביב, השמש שזרחה בעוז מעל ראשנו, והאוויר הצח של החרמון, גרמו לנו לשכוח מכל הזמן בו חיכינו ומרטנו עצבים יחד עם כל עמך ישראל, ולבדוק את האטרקציות שהאתר מציע.

בחרמון יש מספר לא קטן של אטרקציות, כאשר כולן בתשלום. לפני הכל, על הכניסה לאתר תשלמו 34 שקלים לילד, ו-39 שקלים למבוגר. עליה ברכבל אל המפלס העליון תעלה לכם 43 שקלים למבוגר ו-38 ש"ח לילד, סקי דיפר, מזחלות אקסטרים ומזחלות שלג לילדים ומבוגרים עולים 30 שקלים לכל אחד מהם. מהנהלת האתר נמסר ל'ביזנעס' כי מועדוני צרכנות שונים מציעים הנחות וקופונים, אך ממה שבדקנו לא מדובר בהנחה משמעותית.

תחילה בחרנו לעלות על הרכבל, מאחר ורצינו לקבל מבט כולל על ההר ולעלות ללא מאמץ מיוחד אל פסגת החרמון. מלבד הרוח ששרקה בעוז בפנינו, המראה שנגלה היה מדהים, מעורר התפעלות, וכזה שמוציא קריאת "מה רבו מעשיך ה'" חזקה ואמיתית מאוד מפינו.

כיהודים טובים מיהרנו לקיים התוועדות חפוזה על הרכבל, ולאחר תפילה חרישית קצרה לבורא עולם, שרנו את "נפשי" של ישי ריבו ומוטי שטיינמץ בכוונה גדולה ובהתעוררות נפלאה. כזו שמגיעה רק לאחר שמונה שעות נסיעה מצטברות והגעה לנקודה הגבוהה ביותר בישראל.

עורך 'ביזנעס' פישל רוזנפלד משתעשע בכדורי השלג | צילום: ישראל רובין

הרכבל הוריד אותנו במעלה ההר, ואם מלמטה ההר נראה מהמם, הרי שמלמעלה הכל נראה הרבה יותר יפה, מלכותי, שקט, לבן ועוצמתי. מה גם שבמפלס העליון יש פחות אנשים וקצת יותר שלג, מה שמאפשר לחובבי התמונות להשיג כמה פריימים מוצלחים בהם רואים רק את המצולם, ולא עוד כמה נציגים משלל ערי השדה של ישראל.

הנקודה היפה הזו משרה אווירה של שקט ורוגע, למרות שמרחק קטן מכאן נמצא הגבול הלבנוני ומעט רחוק משם נמצא הגבול הסורי, ולך תדע, אולי עוד חופרים מנהרה פה מתחת להר. אבל השקט, היופי והעוצמה, משרים תחושת רוגע, כאילו שום דבר לא יכול לפגוע בך. מה גם שחיילי צה"ל פרושים היטב לכל אורך הציר, במקומות הידועים לנו ושאינם ידועים לנו, על מנת להבטיח את שלום המבקרים.

בנקודה זו, נצבטה תחושה קפואה בתנוך האוזן שלי, לאחר שכדור השלג איתו פתחנו את הכתבה, מצא את דרכו הישר אל אוזני, מאחר והאופק מלא השלג, הביא עמו רוח נעורים אל עורך 'ביזנעס' פישל רוזנפלד, שמצא לו דרך מקורית במיוחד להזכיר לי שיש לי כתבה מגזינית להכין. הכתבה הזו.

לאחר שהשבתי לו כגמולו, יכלנו לצאת בשלווה מההר, השעה הייתה כבר קרובה לחצות היום ורצינו לעשות את השבת במקום יישוב ולהגיע בשעה סבירה. ירדנו ברכבל למטה, התענגנו על הנוף המושם שנמצא ממש מתחתינו, וחוץ מהכפפה הימנית שלי שנפלה חלל אל מרבדי השלג של החרמון, התחושה הייתה נפלאה.

רוצחים בדמות נהגים

שולחן השבת מבית 'מנדיס', לאחר שהסירים הועלו על הפלטה | צילום: יוני קדם

אם חשבנו שאנחנו חיכינו הרבה זמן על מנת להגיע לחרמון, הרי שבחזור ראינו טור מכוניות בלתי נגמר לאורך כל הציר, כולו מלא במשפחות שבאו מכל רחבי הארץ ליום הראשון של עונת הגלישה בחרמון. גם הדרך חזור לא הייתה תמיד פנויה, בעיקר בגלל נהגים חצופים ורוצחים פוטנציאלים שעקפו בגסות קווי הפרדה רציפים, תוך כדי סיכון הנפש שלהם, של בני משפחתם ושל הנהגים מהנתיב הנגדי, הכל בשביל לעקוף עוד כמה מטרים.

כותב השורות ראה כי לא מדובר ברכב אחד או שניים, אלא בתופעה של נהגים רבים שמסכנים כאמור נפשות כה רבות, וכאשר ראה את הרכב שהגיע מהנתיב הנגדי וסיכן חיי אדם של 5 משפחות לפחות, הוא הסביר לו את חומרת מעשיו וגער בו בחזקה. ותסמכו על כותב השורות שאינו צועק בדרך כלל, אך כשזה קורה, הוא יודע להבהיר את עמדתו בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים.

כאמור, גם הדרך חזור לא הייתה כה מהירה, וכל עת שבא מולנו רכב בצורה חזיתית, נאלצנו לעצור, עד אשר נאות הנהג לחזור לנתיב שלו. משאל אקראי על אם הדרך העלה כי רוב הנהגים שנתקעו על הציר יצאו בערך בשעה 4 או 5 לפנות בוקר, כאשר גם אנשים שיצאו מחיפה ב-5 בבוקר הגיעו סמוך לשעה 13:30 בצהריים לחרמון, ואנשים שיצאו מחולון ב-4 לפנות בוקר הגיעו גם הם בזמן דומה.

ייאמר לשבחם של אנשי החרמון כי הפקקים הרבים לא נגרמים באשמתם. חלק נכבד מכביש הגישה לחרמון הוא בן נתיב אחד לכל כיוון, וכאשר ישנה תנועה רבה לאתר, נגרם עומס בלתי נמנע בצוואר הבקבוק של מתחם החרמון.

למעשה, משפחה ממוצעת שנוסעת לחרמון, תצטרך להוציא כמה מאות שקלים על דלק, עבור הנסיעה הלוך וחזור ועבור כל ההמתנה בפקקים. ובנוסף לכך תצטרך להוציא סכום של כ-80 שקלים עבור כל אדם. זאת, בהנחה ותסתפקו בכניסה ועוד אטרקציה אחת נוספת בלבד.

באתר החרמון מוכרים גם חבילות סקי, כאשר מחיר חבילת סקי ללנים בנווה אטי"ב (קיבוץ הסמוך לחרמון) מתחילה במחיר של 600 ש"ח לאדם, לא כולל עלויות לינה. מבדיקת 'ביזנעס' עולה כי לינה בכפר הנופש רימונים הסמוך לחרמון, תתחיל ב-600 ש"ח לאדם ללילה, כך שבמידה ושוקלים חופשת סקי מלאה, סביר מאוד להניח שחופשה כוללת בחו"ל, כולל טיסה, לינה וסקי, תעלה פחות מזו בארץ.

אם לשפוט על פי עומסי התנועה המצערים ביום שישי האחרון, אפשר לומר שאם שני אחים קבעו תחרות, אחד מהם יצא מירושלים לחרמון, והשני יצא מירושלים לאתר סקי באיטליה, סביר להניח שהאח השני יספיק לעשות צ'ק אין ולעלות על חליפת סקי, לפני שהאח השני יעבור את כל דוכני הפיתות הדרוזיות במעלה מג'דל שמס, בתחתית החרמון.

נקודה נוספת הנזקפת לזכות אתרי הסקי בחו"ל, היא שבמקרה של ירידת שלג אין בכלל הווא אמינא לסגור את האתר לגולשים, אלא אם כן מדובר בסופת שלגים כבדה במיוחד. מה שאין כן בחרמון, שבמקרים רבים בהם יורד שלג, האתר עצמו סגור. זאת, מחמת התשתיות הלא הכי חדשות שיש שם, והכבישים הצרים והישנים באזור.

מצד שני, בהתחשב בעובדה שבקיץ אתר החרמון הופך ירוק ואפילו קצת חם, ללא כל זכר של שלג, אולי כן כדאי לעלות למעלה ולהתענג על אחד המקומות היפים ביותר בארץ, שאיך אומרים? מרוב שהוא יפה, נראה שזה בחו"ל.

אז סקי בחו"ל או בארץ? בשורה התחתונה: למרות הפקקים הארוכים והכל, אין כמו העיניים של המדינה. ברור שבארץ, כל עוד יש שם שלג כמובן.

בסופו של דבר, צוות 'ביזנעס' ראה כי לא יספיק לשוב לשבות בעיר הקודש והמקדש וחיפש אלטרנטיבות ראויות. לאחר בדיקה מעמיקה הוחלט על שבת בעיר הקודש צפת. חשנו לשים פעמינו אל עבר מתחם 'אצולת צפת', והצטיידנו במטעמי שבת, החל מקוגל על שלל סוגיו וכלה בטשולנט חם ומהביל מבית 'מנדיס' הצפתית. שהרי ידוע כי הדבר הטוב ביותר אחרי שלג קר, הוא טשולנט חם.

Inner – Nadlan

כתיבת תגובה