מסתמן: הבנקים יחוייבו להודיע לפני החזרת שיק

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה: בנקים יחויבו להודיע לבעלי חשבון טרם סירוב שיק מחשבונם • יו”ר הוועדה ח”כ אשר עמד על כך כי הודעה לבעל החשבון תימסר בדרכי ההתקשרות המהירות ביותר לכל לקוח בדרכים המתאימות לו (כמו סמס, הודעה קולית לבעלי טלפון כשר או מייל) • “זו הצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה שעושה צדק; אנחנו לא רוצים שמי שיכתיב את קצב החיים הוא אותו אחוז מינימלי של מחזירי שיקים סדרתיים”

יעקב אשר בדיון בוועדת החוקה | צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ב’) לקריאה ראשונה את הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – חובת הודעה ללקוח טרם סירוב שיק), התש”ף-2020 (פ/410/23) שיזמו יו”ר הוועדה ח”כ יעקב אשר וח”כ משה גפני.

 מוצע לתקן את חוק שיקים ללא כיסוי ולחייב את הבנק ליידע בעל חשבון בטרם נידון שיק שנמסר לפירעון מתוך חשבונו לסירוב. לפי המוצע, במקרים שבהם אין כיסוי לשיק, הבנק יידרש להודיע לבעל החשבון כי אין יתרה מספקת בחשבון שמאפשרת את פירעון השיק, ושכדי למנוע את סירוב השיק עליו לדאוג להפקיד כספים בחשבון עד לסוף יום העסקים. הודעה זו תישלח מוקדם ככל האפשר במהלך יום העסקים כדי לתת לבעל החשבון מספיק זמן לנסות ולדאוג להפקדת הכסף בחשבון. אם עד לסיומו של יום העסקים לא יופקדו די כספים בחשבון שיאפשרו את פירעונו של השיק – השיק יסורב.

לפי חוק שיקים ללא כיסוי, מי שסורבו לפחות 10 שיקים בחשבון הבנק שלו בפרק זמן של שנה, בגלל שלא היתה יתרה מספקת בחשבון, החשבון יוגדר כ”חשבון מוגבל” ובעל החשבון יהיה “לקוח מוגבל” למשך תקופה של שנה. לסטטוס זה השלכות שונות ובהן: איסור על משיכת שיקים של חשבון מוגבל, איסור על פתיחת חשבון בנק ללקוח מוגבל, פרסום מספר החשבון המוגבל, ובמקרים של “לקוח מוגבל חמור” – אף פרסום שמו של הלקוח המוגבל. כיום, בנקים אינם מחויבים לעדכן בעל חשבון על כך ששיק שמשך עלול להיות מסורב בשל העדר כיסוי, ובעל החשבון יודע על כך רק בדיעבד, לאחר שהשיק כבר סורב על ידי הבנק ונכנס למניין השיקים שנספרים לו לפי החוק.

לא כולם רמאים

יו”ר הוועדה ח”כ יעקב אשר (יהדות התורה) מיוזמי החוק: “זו הצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה שעושה צדק. אדם שאמור לחזור לו שיק בגלל שאין לו כיסוי, יקבל התראה בזמן סביר. יש תמיד אחוז “רמאים” וכדי לעצור את אלו שאולי עושים סיבוב בונים תלי תילים של גדרות ובסופו של יום אנחנו לא רוצים שמי שיכתיב את קצב החיים הוא אותו אחוז מינימלי של מחזירי שיקים סדרתיים. אין ספק שאחרי שהחוק ייכנס לתוקפו ונבדוק שנתיים לאחור, נראה שרוב האנשים ברגע שיקבלו הודעה יבואו להסדיר את חובם. אסור לשכוח שבצד השני של השיק יש את הספק שבונה על השיק תזרימית וזה פוגע בעסקים”. הוא ביקש לבדוק “מה קורה בהפקדות או העברות שמגיעות מבנקים אחרים, לחפש את הנוסחה שמרחיבה את השעות של הזמן להכנסת כספים לחשבון כאשר ברור שהגבול הוא 3 ימים. אפשר לתת שיקול דעת כך שהדבר לא יהיה אוטומטי”.

ח”כ אליהו חסיד (יהדות התורה): “בחלק של מרווח הזמן, זה שנותנים לאדם הודעה באותו בוקר, גם אם הוא יפקיד שיק יראו זאת רק למחרת. לכן צריך לתקן כך שיינתנו לפחות 24 שעות להסדיר את החוב כדי שחשבונו לא יוגבל ברגע שכבר טיפל בעניין”.

עו”ד חן פליישר מהמחלקה המשפטית של בנק ישראל: “בנק ישראל תומך בהצעת החוק. נקודה חשובה היא שהיום סליקת שיקים נמשכת בחלוף עד 3 ימים וחשוב לא לפרוץ את זה כדי לא להרע את מצבו של המוטב. היו מחשבות לקצר את 3 הימים הללו כדי לתת ודאות אבל באיזון בין האינטרסים אנחנו תומכים במתן הזמן ללקוח להסדיר את התשלום. מבחינת העברת התשלום – צריך יהיה להשתמש באמצעי תשלום מידיים המסתיימים באותו יום”. בהתייחסה לרעיון של ח”כ חסיד אמרה כי “המשמעות להתראה של 24 שעות היא הארכת הסופיות של סליקת השיק לעוד זמן”. עוד אמרה כי ברוב החשבונות יש פרטי התקשרות, אך ייתכן מצב בו אין דרך לשלוח את ההודעה בדרכים שבחוק כמו טלפון, נייד או אימייל, ונבקש לחריג מקרים אלו שבהם לא תישלח הודעה”.

רוצים 18 חודשים

מראם שחאדה מהסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה: “תפקידו של בעל עסק היא לתכנן את תזרים המזומנים שלו. עסקים קטנים מקבלים פחות אשראי במחיר יותר גבוה. היות והחזרת שיק היא סנקציה משמעותית, אנחנו מבקשים כי גם בעלי עסקים קטנים ובינוניים ייכללו בחוק, כך שיינתן להם מרווח זמן לכיסוי השיק”.

ביחס לתחילתו של החוק אמר היו”ר ח”כ אשר כי אין בכוונתו להסכים ל-18 חודש מיום פרסום החוק: “10 חודשים מיום אישור או 12 חודשים מהיום, זה הגג. אי אפשר למשוך מעבר לכך”.

טיבי רבינוביץ’, מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים ביקש להשאיר את מועד התחילה על 18 חודשים מיום פרסום החוק: “אנחנו בתקופה בה התחלואה עולה ורבים עובדים מהבית או בבידוד. אנחנו בתקופה של דחיית הלוואות, ודברים נוספים המצריכים היערכות וכן כמה פרויקטים עתירי טכנולוגיה. לכן, בהצעת חוק לא פשוטה כזו, הזמן של 10 חודשים מעט מהיר מדי ונבקש להשאיר 18 חודשים שלא נעשה טעויות”.

לאחר דברים אלו, אמר היו”ר ח”כ אשר כי הוועדה תאשר בקריאה ראשונה מועד תחילה של 12 חודשים מיום הפרסום והמועד הסופי יוכרע בקריאות השנייה והשלישית.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה