ומוציא דבה הוא כסיל: מול תופעת הסחר וההפצות של מידע בלתי מאומת על נפטרים הרבה לפני שנפטרו או שבני משפחתם נודעה על כך, עו"ד ישראל גרוסמן קורא – די! עצרו את תופעת ה'העתק הדבק' • רגע לפני שאתם שולחים הודעה פשוט תחשבו על ההשלכות • ואם אתם מחפשים בלעדיות, כדאי שתאמצו נוהג שונה
עו"ד ישראל גרוסמן 26.04.2020
וואטסאפ | צילום: Chonlachai, שאטרסטוק באור ל-ל' ניסן (ליל שישי) (23.4.20) נפל דבר: הרב ישעיהו הבר, מקים ארגון החסד המופלא 'מתנת חיים' הלך לעולמו.
בשעות הערב, החלו לזרום ידיעות ובקשות להרבות בתפילה כי מצבו של הרב הבר, קשה מאוד ויש לקרוע רחמי שמים ולהרבות בתפילה. כמה דקות לפני שכל עם ישראל קיבל את הבשורה הקשה על פטירתו של הרב הבר, היו מספר רגעים שכל קבוצות הרשתות החברתיות התעוררו. זה כותב 'ברוך דין האמת', כי 'הרב הבר נפטר'; השני מגיב: 'לא, עדיין לא – יש לקרוע שערי שמים'.
אני קורא לכם, עצרו רגע. חשבתם פעם מה בשורה כזאת עושה לבני המשפחה, לחברים, למכרים ולידידים. היא ממוטטת את עולמם, יש חשיבות לדרך בו נמסרות בשורות רעות.
ככה צריך להודיע להם? בהודעת טקסט שמקורה בקבוצה של רשת חברתית או בטלפון שיכול להגיע ממכר רחוק – או מאדם זר שאין לו את הרגישות הנדרשת, שישאל מתי ההלוויה יוצאת? וזאת, בעוד בן המשפחה אפילו לא יודע שמתו מוטל לפניו?
מה הלהיטות להודיע כי פלוני או אלמוני הלכו לעולמם?
חכו מעט, תנו למשפחה את ההזדמנות לעכל את המידע בסביבה הקרובה ורק אחר כך יש להוציא את המידע בצורה זהירה ושקולה החוצה.
רבותינו זכרונם לברכה, כבר עמדו על התשוקה להפיץ מידע – וקראו לאותם "מפיצי המידע" "ומוציא דבה הוא כסיל".
הגמרא מספרת על רב כהנא, שנעשה חולה ושלחו החכמים את ר' יהושע בנו של רב אידי, לבדוק מה שלומו, של רב כהנא. כשהגיע רבי יהושע לרב כהנא גילה לצערו, שנפטר. רבי יהושע החל לנהוג מנהגי אבלות ושינה את מלבושיו. בא לפני החכמים, וכשאלה ראוהו נוהג מנהגי אבלות שאלו אותו במפורש: האם רב כהנא נפטר? למרות זאת, רבי יהושע לא רצה לענות להם ואמר: "ומוציא דבה הוא כסיל".
הלכה זו הובאה בשלחן ערוך בסי’ תב, כאשר נפסק שבמקרים מסוימים – אפילו לאבלים אין חובה לספר שהם באבל.
לפני כחצי שנה, כשעוד לא שמענו על הקורונה, טסתי לנסיעת עסקים, לארה"ב. במהלך פגישה שערכתי, סיפר לי אברך צעיר, הרב שלמה (מומו) רייך, שעד היום הוא לא מצליח להשתחרר מהצורה שבה נודעה לו פטירתו של אביו. הידיעה נחתה עליו כרעם ביום בהיר בהודעת וואטסאפ באחת מהקבוצות שהוא חבר בה.
אביו, הרב משה רייך, נפטר לפני כמה שנים בפתאומיות בערב ל"ג בעומר. בשיחה איתו – ראיתי את הכאב שיש לו על כך שמידע אישי שלו היה נחלת הכלל בטרם הוא קיבל את הבשורה על פטירת אביו, מבלי שיהיה לו אפשרות לעבד את המידע. [כאן המקום להודות לו על שעשה הכל להנעים לי את השהות במדינת הנכר ולסייע בידי ובידי שותפיי בהצלחת מטרת הנסיעה, ובכל דבר].
מקרה דומה ראיתי באסון הנוראי שניחת על משפחת וייס, כאשר בנם האברך נפטר במהלך השבעה של בנו (נכדם). בעוד אנשי ההצלה מנסים להחיות אותו, כבר החלו לצוץ ידיעות אודות מצבו הרפואי ומצב חייו. הידיעות בקבוצות היו בעדכונים חיים מהשטח, בעוד כוחות ההצלה מבצעים את ניסיונות ההחייאה.
אציין, שהחוק במדינת ישראל אוסר על הפצת מידע שפוגע בפרטיות. בפרט חוק זכויות החולה, אוסר למסור מידע רפואי ומחייב לשמור על כבודו ופרטיותו של מטופל. החוק מחייב את הגורמים המטפלים בשמירת סודיות רפואית, והחוק אף אוסר למסור מידע רפואי לאחר מבלי שתינתן הסכמה מפורשת על ידי החולה.
מי שמפר את החוק הזה עלול לשלם פיצויים בגין הפרת הסודיות הרפואית. זאת מלבד החובה שקיימת על פי חוק הגנת הפרטיות. החוק קובע, שבית המשפט מוסמך לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסכומים של 50,000 ₪ ובמקרה מסוימים אף פיצוי של – 100,000 ₪ ללא צורך בהוכחת נזק.
אציין שכבר היו מקרים שבתי המשפט פסקו פיצויים בסכומים של 180,000 ₪ על הפרה חמורה של פרטיות מטופל – השופט יוסף שפירא, מי שהיה לאחר מכן מבקר המדינה פתח את פסק הדין במשפט ממשלי י"א פסוק י"ג: "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר".
לעתים אנו עדים למקרים רבים שבהם מופצים ברשתות החברתיות דיווחים אודות החייאה בזמן אמת בכתובת פלונית.
אנא, מדובר בדיני נפשות, ויש לחדול מכך.
אני קורא לכל מפיצי המידע, שימו סוף להפצת הידיעות הבלתי זהירה. עצרו את ה'העתק הדבק'.
בנימה אישית, אני באמת לא מצליח להבין את התשוקה שיש לאנשים להיות הראשונים שמבשרים את החדשות הרעות.
יש לי רעיון: רוצים לספר ידיעה ב'בלעדיות'? קבלו על עצמכם לבשר בכל יום משהו טוב, על ילד שנולד, על שמחה שהתקיימה, על הצלחה של הזולת, לבן המשפחה, לשכן, לחבר, לידיד ולמכר. הם ישמחו ויעלו חיוך. כבר לימדנו רבותינו: גדול המלבין שיניו, יותר ממשקהו חלב במדבר.
בברכת חודש טוב, בריאות ורפואה שלמה לכל עם ישראל.




27/04/2020 0:08
אוי אוי כל מילה פנינה
לכותב הנכבד עם הרבה כאב הגעתי למסקנה עצובה מאד יש אחוז מסוים באוכלוסיה
שחי בעולם אחר ודיבור בהגיון לא מובן להם כשאני רואה את את ה"יחידים " הרבים שמסתובבים בבני ברק ללא מסכות
לא זה כבר לא מיעוט שוטה זה יותר מדי אנשים ששולחים את הילדים ברחוב בזמן מגיפה שנדחפים במניינים ללא מסיכה וכו'
זה מביא אותי למסקנא שרק אכיפא ומשטרה יכולים לעזור לא רבנים ולא קול קורא ואפי' אימת יום הדין כשישאלו את אותו שוטה למדן
למה רצחת את שכנך ???
אותו הדבר כאן רק כמה תביעות ישנו את התמונה כשהפרחחים ירגישו בכיס זה יפסק!