מפסיקים לקבל חל"ת? תלמדו מהחרדים

אז נכון, זה קשה, ואפילו שובר, אבל אולי אפשר ללמוד כמה טיפים להתמודדות עם משברים תעסוקתיים והשלכותיהם דווקא מהתנהלותה היומיומית של החברה החרדית | עופר נחשון עם מאמר מיוחד למי שרוצה לבצע יציאה חלקה יותר ממשבר הקורונה

חרדים | shutterstock

לפתיחת המשק, חרף מגיפת הקורונה, שהתרחשה לאחרונה, יש יתרונות רבים מבחינה כלכלית. המשק חזר לפעילות, כסף מתגלגל ועובר מיד ליד, גביית המסים בעליה וכך גם סחר החוץ לצד תנופה גדולה בשוק הנדל"ן. אם כי, המצב לא חזר לקדמותו באופן מלא: התעבורה הימית רבת קשיים, ענפים הקשורים לתיירות עדיין לא שבו לפעילות סדירה וכך גם עוד רבדים רבים במשק.

יחד עם היתרונות שיש בפתיחת המשק יש בה גם כמה חסרונות משמעותיים. אנשים בני למטה מגיל 45 כבר זמן מה לא מקבלים יותר דמי אבטלה, ובקרוב יצטרפו אליהם גם בני למעלה מגיל 45. אנשים שלמשל עוסקים כמורי דרך לתיירים מחו"ל, נהגי הסעות, מלוניות וכד', נגדע לפתע מקור פרנסתם ובעוד שלושה שבועות – כל אלה יפסיקו לקבל סעד מהמדינה. אומנם, חלק מאותם אנשים עשו הסבה מקצועית בעקבות הקורונה, אך רבים מהם לא עשו כן, ובקרוב מאוד יעמדו בפני שוקת שבורה ללא מקור פרנסה כלל.

מחד, מצב זה מביא לפרץ של יצירתיות והקמה של יוזמות חדשות, אך מצד שני אני חושש שמצב זה גם יביא לעליה בפשיעת רכוש או להזדקקות לקצבאות מביטוח לאומי (או שניהם יחד). כדי להיות בעל עסק עצמאי דרוש מבנה אישיות מסוים שלא לכולם יש אותו. רבים מבין אלה שאיבדו את פרנסתם לא יפתחו עסק עצמאי וימשיכו להתגלגל עוד שנים רבות מעבודה לעבודה.

כשחושבים על כך, אותם אנשים נתקלים בקשיים שהנם אינהרנטיים לאנשים חרדים עובדים. הלא בפני רבים מקרב האוכלוסיה החרדית חסומה הדרך למשרות בכירות או בעלות תנאים טובים בשל העדר השכלה אקדמאית ולעיתים אף בשל התנגדות עקרונית הנשענת על דעות קדומות. כיצד אפוא מתפרנסים אותם חרדים, ואולי דווקא מכאן יבוא מזור גם לאלה שאיבדו את מטה לחמם מהחברה הכללית. כאשר מנתחים זאת אפשר לראות את הדברים הבאים:

  1. רבים מבני הציבור החרדי אכן יוצאים לדרך עצמאית בגלל הקושי במציאת עבודה טובה כשכירים.
  2. עבודה בכמה משרות פשוטות במקביל, כך שאם אחת אובדת – ניתן בינתיים להתפרנס מהשנייה.
  3. ירידה משמעותית ברמת החיים – חיסכון בהוצאות.
  4. הסתמכות על מבנה קהילתי תומך.
  5. העזרות בקהילה לשם נטוורקינג יעיל.
  6. גלגול חובות (ממש לא ממליץ!)
  7. רכישת השתלמויות מקצועיות שאינן דורשות, יחסית, זמן למידה ממושך – ושכרן בצדן, כמו תכנות מחשבים או עבודות פיסיות שונות, כגון, סיעוד ושיפוצים.

לטעמי, חלק מאותם כלים בהם נעזרים חלק מהציבור החרדי יכולים לשמש גם רבים מהחברה הכללית שנפגעו – וממשיכים להפגע ממשבר הקורונה.

נקודה נוספת שכדאי לתת עליה היא הירידה בערך העצמי של אלה שעתה כבר איבדו את פרנסתם.  זוהי מכה כואבת, ולפעמים גם יכולה להיות קטלנית, אך גם כאן אנשים מהחברה הכללית יכולים ללמוד מהציבור החרדי. הערך העצמי בחברה החרדית הוא לא תלוי ממון (כמובן, שזו הכללה גורפת) אלא יש לו מרכיבים נוספים שונים: רמת עבודת השם, רמת ההתמדה ויכולת לימוד התורה, עבודת המידות ועוד. כך, שאף אם יש קשיי פרנסה ופגיעה בהצלחה המקצועית, היא פחות מזעזעת את הנפש. בנוסף לכך, יש כמובן את האמונה השלמה, שהכל משמים והכל לטובה.

גם בחברה הכללית ישנו חיסרון גדול לאדם שקובע את ערכו ביחס להצלחתו המקצועית בלבד, וכדי להתגבר על כך, עליו לחזק ולאמץ ערכים נוספים שהם אלה שעל פיהם יימדד-אף בעיני עצמו.

הכותב הוא מנכ”ל ‘מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה’, ומחבר הספר ‘להבקיע מאה שערים

כתיבת תגובה