מצב המפלגות: אגו”י בגירעון, ש”ס נקנסה ומי ביתרת זכות?

מבקר המדינה חושף את מצבן הפיננסי של המפלגות: ימינה, תקווה חדשה וש”ס נקנסו בשל חריגות מחוקי הבחירות | המבקר מציין כי המפלגות מכסות את הגירעונות באמצעות התקציב השוטף ובכך פוגעות במטרה שלשמה יועדו על פי חוק לקשר עם הבוחר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בביקור בכנסת | צילום ארכיון: יונתן סינדל, פלאש 90

אגודת ישראל בגירעון, דגל התורה ביתרה: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את דו”ח הביקורת על חשבונות הסיעות שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-24 והחשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-23 וכן דו”ח על חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות לתפקיד חבר הכנסת ה- 24, ולתפקיד יו”ר המפלגה בבית היהודי ובמפלגת העבודה.

בביקורת שקיים מבקר המדינה בנושא, ל- 12 סיעות מתוך 15 ניתן דוח חיובי. לגבי שלוש מהסיעות שהדוח בעניינן לא היה חיובי, קבע מבקר המדינה כי תישלל מהן יתרת המימון בסכומים המפורטים לגבי כל סיעה להלן, בסכום כולל של 300,000 ש”ח:

ימינה – בשל חריגה מתקרת ההוצאות  בשיעור של כ- 8%- 50,000 ש”ח. ש”ס – בשל הוצאות שלא לפי הוראות חוק הבחירות (דרכי תעמולה) ותקווה חדשה – בשל חריגה מתקרת ההוצאות בשיעור של כ- 80% – 250,000  ש”ח.

נמצא כי הוצאותיהן של  ימינה (צל”ש) ותקווה חדשה – שהתמודדה בבחירות במסגרת רשימה משותפת, חרגו, בכ-8% ובכ-80% בהתאמה, מתקרת ההוצאות שנקבעה. תקרת ההוצאות של ימינה (צל”ש) הייתה 13,886,000 ש”ח, והוצאותיה חרגו מהתקרה ב-1,119,891 ש”ח. תקרת ההוצאות של תקווה חדשה הייתה 16,663,200 ש”ח, והוצאותיה חרגו מהתקרה ב-13,296,652 ש”ח.

הכנסות הסיעות למימון מערכת הבחירות לכנסת ה- 24 הסתכמו בכ- 174.5 מיליון ש”ח, כאשר 165.2 מיליון ש”ח מהן ממימון ממלכתי, ו- 2.8 מיליון ש”ח מתרומות.

הוצאות הסיעות במערכת הבחירות הסתכמו בכ-233.8 מיליון ש”ח. 43.9% מסכום זה הוצאו על פרסומים, 25.2% לשכר ונלוות, פעילים ונלווים, 17.9% עבור שירותי ייעוץ.

בהיבטי תוצאות הפעילות הכספית – גירעונות מול עודפים – עלה בביקורת כי בתום התקופה סיימו 11 מהסיעות שהתמודדו בבחירות בגירעונות בסך של כמה מאות אלפי ש”ח עד כ-13.7 מיליון ש”ח, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-61.1 מיליון ש”ח. לארבע מהסיעות נותרו עודפים בסך מצטבר של כ-1.8 מיליון ש”ח.

שם הרשימה המימון הממלכתי סה”כ ההכנסות סה”כ ההוצאות עודף (גירעון)
תקווה חדשה 9,720,200 16,204,943 29,959,852  (13,754,909)
יש עתיד 22,217,600 22,217,600 34,705,978 (12,488,378)
ש”ס 13,886,000 13,886,000 23,449,727 (9,563,727)
ימינה 8,331,600 8,365,389 14,732,314 (6,366,925)
ישראל ביתנו 11,108,800 11,122,800 15,413,904 (4,291,104)
האיחוד הלאומי 4,998,960 4,998,960 9,022,196 (4,023,236)
מרצ 7,637,300 9,187,435 12,456,345 (3,268,910)
הליכוד 45,781,721 45,781,721 48,331,948 (2,550,227)
אגודת ישראל 5,554,400 5,554,400 7,839,831 (2,285,431)
כחול לבן 17,357,500 17,362,100 19,591,867 (2,229,767)
העבודה 8,331,600 8,830,681 9,143,787 (313,106)
דגל התורה 5,554,400 5,735,500 5,680,331 55,169
חזית יהודית 1,666,320 1,805,735 1,616,156 189,579
לזוז 1,666,320 2,103,272 1,887,323 215,949
עתיד אחד 1,430,679 1,430,679 49,414 1,381,265

המבקר אנגלמן ציין בנושא זה כי ניסיון העבר מלמד כי הסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות, ובין היתר הן נוטלות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את גירעונותיהן שנוצרו במהלך הבחירות. החוק מבחין בין הוצאות בחירות לבין הוצאות שוטפות של סיעה, ומקצה מימון נפרד לכל אחד מסוגי ההוצאות האמורים.

“כפי שכבר צוין בדוחות קודמים, כאשר המימון הממלכתי השוטף המשולם לסיעות משמש בפועל לכיסוי הגירעונות שנוצרו במערכות בחירות, משתמע מכך כי למעשה נפגעת יכולתן של סיעות להשתמש בכספי המימון הממלכתי השוטף למטרה שלשמה הם יועדו לפי החוק, דהיינו – קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות”. המבקר אנגלמן שב וקורא למחוקק לבחון את הנושא. מכל מקום, על הסיעות שנותרו להן גירעונות לפעול לצמצום הגירעונות ולכיסוי חובותיהן.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה