מצב המשק הישראלי 2021: הצמיחה – מעל הממוצע העולמי

סיכום שנת 2021 במשק הישראלי על פי נתוני דן אנד ברדסטריט: ישראל מהמדינות המובילות בעולם בצמיחה כלכלית לשנת 2021, ומציגה גידול של כ-7% לעומת הממוצע העולמי העומד על 5.9% | צמיחה מואצת נרשמה בשנת 2021 בהודו (בשיעור של 9.5%) ובסין (בשיעור של 8%)

צמיחה | אילוסטרציה: RomanR, שאטרסטוק

שנת 2021 אופיינה בצמיחה עולמית גבוהה תחת ההסתגלות לחיים בצל מגפת הקורונה וכתיקון לשנה קודמת, לאחר המיתון שפקד את העולם בשנת 2020 תחת משבר הקורונה. כך, הצמיחה בתוצר העולמי בשנת 2021 נאמדת בכ-5.9%, לאחר התכווצות בתוצר העולמי של 3.5% בשנת 2020. צמיחה מואצת נרשמה בשנת 2021 בהודו (בשיעור של 9.5%) ובסין (בשיעור של 8%), כאשר גם בישראל הצמיחה, הנאמדת בשיעור של כ-7%, גבוהה מקצב הצמיחה העולמי.

לגבי סין, הכלכלה השנייה בעולם, הצמיחה שהשיגה בשנת 2021 הינה מרשימה אם לוקחים בחשבון שהושגה חרף המשבר שפקד את שוק הנדל"ן הסיני (הסובל מהאטה בביקושים אל מול רמת חוב גבוהה של חברות הנדל"ן המקומיות), ועל רקע מלחמת הסחר בינה לבין הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב, הנמשכה גם בשנת 2021, אם כי בעוצמות נמוכות יותר מאשר בעבר. התגלות זן אומיקרון בסוף נובמבר 2021 צפויה להערכתנו להעיב על המשך הצמיחה העולמית. למרות התיקון המקרו-כלכלי במדדי הצמיחה, אנו עדים במהלך השנה החולפת לעליה חדה במחירי חומרי גלם, במחירי סחורות, אנרגיה ושילוח ברחבי העולם, תחת מחסור עולמי בהיצע ושיבוש בשרשרת האספקה העולמית, כחלק מהשפעת משבר הקורונה העולמי, אל מול ביקושים גוברים לסחורות ומוצרים. במטרה לרסן את האינפלציה, בכלכלות בהן היא חורגת מהיעדים, הצפי הוא להעלאת ריבית בטווח הנראה לעין. הבנק המרכזי של בריטניה, בה נכון לסוף שנת 2021 האינפלציה התקרבה לרמה של פי שלושה מהיעד שקבע, הודיע בימים האחרונים על העלאת הריבית המקומית ב-0.15%, מ-0.1% לכדי 0.25%. בכך הייתה בריטניה לכלכלה הגדולה הראשונה שנקטה בצעד של העלאת ריבית. גם הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, הודיע כי צופה שלוש העלאות ריבית במהלך שנת 2022.

250/200 סייד בר + קובייה

המשק הישראלי

המשק הישראלי הציג בשנת 2021 שיפור במדדים הכלכליים והעסקיים, לאחר שבשנת 2020, כמו כלכלות מקומיות רבות ברחבי העולם, המשק הושפע מהותית ממשבר הקורונה. זאת, בין היתר, תודות למבצע החיסונים הנרחב, אשר אפשר חזרה לשגרה במרבית הענפים במשק. כך, הצמיחה החזויה של המשק בשנת 2021 נאמדת בכ-7%, גבוה מקצב צמיחת העולם החזויה, הנאמדת בכ-5.9%. מקורות הצמיחה של המשק: עליה חזויה של 11.5% בצריכה הפרטית (9.2%- אשתקד), עליה חזויה של 7% בהשקעה בנכסים קבועים (2.6%- אשתקד), עליה של 7.5% ביצוא (1.1% אשתקד) (מקור: בנק ישראל). בתוך כך, ענף ההייטק, המהווה מקור למעל מחצית מהיצוא הישראלי, המשיך להוביל את הכלכלה הישראלית בשנת 2021, לצד פעילות ענפה בענף הנדל"ן, בהמשך מגמה משנת 2020 (הפריחה בענף ההייטק ובענף הנדל"ן הביאה את ישראל להציג בשנת 2020, "שנת הקורונה", התכווצות של כ-2.5% בלבד בתוצר, מדד טוב ביחס להאטה כפי שנרשמה במרבית מדינות העולם – התוצר העולמי התכווץ בשנת 2020 בכ-3.1%).

למרות המדדים הכלכליים, חלק מענפי המשק סבלו משיבוש בפעילות העסקית גם בשנת 2021 וטרם שבו לרמת פעילותם טרם פרוץ משבר הקורונה. בין ענפים אלה: ענף התיירות, ענף מסעדות ובתי קפה, חלק מענף תרבות הפנאי (חדרי כושר) ועוד. בנוסף, תחת השפעת משבר הקורונה העולמי, כאמור, חל מחסור בתשומות ובחומרי גלם שונים המשמשים לתעשייה ולבנייה וכן מחסור בשבבים המשמשים לענף הרכב ולמוצרי אלקטרוניקה, שרשרת האספקה העולמית נפגעה ומחירי ההובלה התייקרו משמעותית, מגמות המשפיעות על ענפים שונים ואשר הובילו לגל התייקרויות במשק.

בהיבט הפיסקלי חלה במהלך שנת 2021 התבהרות, עם הכרעת הבחירות לכנסת העשרים וארבע והשבעת הממשלה המכהנת. בכך הסתיימו שנתיים של אי-וודאות פוליטית הכללו ארבע מערכות בחירות בסך הכל. תחת הממשלה הנוכחית הסתיימה בסוף יוני התוכנית הכלכלית שהותוותה על ידי הממשלה הקודמת להתמודדות עם השפעות המשבר – כתוצאה מחזרת עובדים לשוק העבודה נרשמה ירידה בשיעור האבטלה לכדי כ-7% נכון לסוף שנת 2021, לעומת שיעור אבטלה רחב של כ-16% בסוף שנת 2020.

כפועל יוצא של ההתנהלות הכלכלית במשק, רמת מינוף סבירה ביחס למדינות אחרות בעולם והוודאות הפוליטית המחודשת שנוצרה, חברות דירוג האשראי העולמיות הותירו במהלך שנת 2021 את דירוג האשראי הגבוה של ישראל ( P : -AA , Moody’s : A1 , Fitch : +A&S ) . מגמה זו צפויה להמשיך לסייע למשוך משקיעים זרים להשקעות במשק וצפויה לסייע לישראל לגייס חוב בעלויות מימון נמוכות, ככל ותצטרך. בתחילת נובמבר 2021 הממשלה המכהנת העבירה את תקציב המדינה לשנים 2021-2022, לראשונה מזה כשנתיים וחצי בהן לא היה תקציב מאושר. המהלך תורם להמשך הוודאות הפוליטית במשק. שנת 2021 מסתיימת באי-וודאות מסוימת לאחר התגלות זן "אומיקרון" אשר גרר בשלב ראשון לדחיית הקלות בענף התיירות ועלול לגרום לחידוש הגבלות בענפים נוספים במידה והתחלואה במשק תעלה.

ההתייקרויות במשק

לאחר ירידה בצריכה בשנת 2020, תחת השפעת משבר הקורונה, היה צפוי כי בשנת 2021 במסגרת ההתאוששות מהמשבר תגדל הצריכה, ועם הגידול בביקושים יעלו גם המחירים של מגוון סחורות ומוצרים. זאת בזמן שקיים מחסור בהיצע ושרשרת האספקה העולמית נפגעה, כאמור, תחת השפעות המשבר. כך, האינפלציה במשק בכללותה עלתה בשנת 2021 ב-2.5%, אך היא אינה מציגה תמונה מלאה של ההתייקרויות במשק, כאשר סעיף הדיור לבדו עלה במהלך השנה החולפת בלמעלה מ-10% ובתוך כך התשומות המשמשות לבניה התייקרו בלמעלה מ-5% (אם כי על פי קבלנים, העלייה של חומרי הגלם לענף הבניה הינה גבוהה יותר בפועל מאשר כפי שמוצג תחת מדד תשומות הבניה). בבחינת קבוצות צריכה המרכיבות את מדד המחירים לצרכן, ניכר כי עליות מחירים גבוהות נרשמו בשנה החולפת במוצרי ריהוט וציוד לבית (7.8%), תחבורה ותקשורת (3.4%), שירותי חינוך, תרבות ובידור (3.2%), מזון ללא פירות וירקות (כ-3%), תחזוקת הדירה (כ-2.5%) ועוד.

התפתחויות במגזר העסקי – נתוני פתיחות וסגירות עסקים

במהלך העשור הקודם, ועד פרוץ משבר הקורונה בשנת 2020, נפתחו מדי שנה 50,000-55,000 עסקים ומנגד נסגרו 40,000-45,000 עסקים מדי שנה.

בשנת 2020, תחת משבר הקורונה, מצב העסקים במשק השתנה, כך שפחות עסקים נפתחו ויותר עסקים נסגרו. כך, בשנת 2020 נפתחו כ-45,000 עסקים חדשים בלבד ומנגד נסגרו כ-70,000 עסקים (כולל כ-20,000-25,000 עסקים שנסגרו באופן זמני, אשר לא התבצעה בהם פעילות עסקית ולא נסגרו רשמית, אלא "הונשמו" באמצעו התוכנית הכלכלית של הממשלה הקודמת).

בשנת 2021, תחת הצמיחה המחודשת של המשק והחזרה לשגרה במרבית הענפים, כמות סגירות עסקים שבה לרמתה טרם פרוץ משבר הקורונה. במקביל כמות גבוהה של עסקים נפתחה, כולל חלק מהעסקים שהיו סגורים ארעית במהלך שנת 2020 ונפתחו מחדש. כך, בשנת 2021 נסגרו כ-46,000 עסקים (בין הענפים הבולטים בהם נרשמה כמות גבוהה של סגירות עסקים: מסעדות ובתי קפה – כ-3,000 עסקים, קבלני עבודות בניה ושיפוצים – כ-1,000 עסקים, חנויות אופנה והלבשה – כ-750 עסקים), ומנגד כ-63,000 עסקים, באופן מצרפי, נפתחו או שבו לפעול. בהתאמה, ההסתברות לסגירת עסק ירדה לכ-7.5% בשנת 2021, לאחר כ-11.5% בשנת 2020. לאור תוספת העסקים נטו החיובית, נכון לסוף שנת 2021 כמות העסקים הפעילים במשק שבה לרמה גבוהה של כ-620,000 עסקים פעילים. מתוך העסקים הפעילים, כ-96.5% (כ-600,000) מוגדרים כעסקים קטנים, כ-3% מהם (כ-18,000) מוגדרים כעסקים בינוניים וכ-0.5% (כ-3,000) מוגדרים כעסקים גדולים.

הענפים המסוכנים והיציבים ביותר במשק

על פי נתוני d&b בשנת 2021 הענפים המסוכנים ביותר במשק היו ענף המסעדות ובתי קפה, ענף סוכנויות נסיעות וענף האופנה. זאת באופן זהה לשנת 2020 אשר גם בה ענפים אלה היוו כענפים המסוכנים. מנגד, הענפים היציבים במשק הינם ההייטק, אשר גם בשנה קודמת היווה כענף היציב ביותר, תעשיית הפרמצבטיקה ותעשיית הכימיקלים.

הענפים המסוכנים במשק

  • ענף מסעדות ברים ובתי קפה – נחשב מסורתית לענף בסיכון גבוה, בעיקר בשל הצורך המתמיד בחדשנות, קיומם של טרנדים ומגמות מתחלפות, נאמנות לקוחות נמוכה, היעדר ידע וניסיון ניהולי של חלק מבעלי העסקים ועוד. לכך התווספו בשנים האחרונות שינויים רגולטוריים המכבידים על העלויות התפעוליות בענף. בשנת 2021 הענף סבל מאובדן הכנסות בתחילת השנה כתוצאה מהסגר השלישי ופעילות תחת מגבלות לאחר מכן, ממחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי הגלם ומהיעדר הגעתם של תיירים נכנסים, אשר בשנת 2019, טרם פרוץ משבר הקורונה, תרמו לפדיון הענפי סך של כ-3.5 מיליארד ₪ שכיום חסרים.
  • ענף סוכנויות נסיעות – הענף, תחת השפעת משבר הקורונה, המשיך לסבול בשנת 2021 משיבוש ניכר בפעילות, בשל הקיפאון העולמי בענף התיירות והנסיעות, בהמשך מגמה משנת 2020. כך, ב 1-10/2021 יצאו מישראל לחו"ל כ-2.3 מיליון ישראלים בלבד ונכנסו לישראל כ-305 אלף תיירים בלבד (לשם השוואה, בשנת 2019 כולה, טרם פרוץ משבר הקורונה, יצאו כ-9.2 מיליון ישראלים לחו"ל ונכנסו כ-4.9 מיליון תיירים לישראל).
  • ענף האופנה – הענף מסורתית מאופיין ברמת סיכון גבוהה, לאור התחרותיות הגבוהה בין הרשתות והחנויות השונות, אשר בנוסף לתחרות בינן מתמודדות גם מול אתרי קניות זרים (עסקאות הפטורות ממע"מ עד סכום קניה מקוון של 75 דולר וממכס עד סכום קנייה מקוון של 500 דולר). הענף סבל בתחילת השנה מאובדן הכנסות כתוצאה מהסגר השלישי וההגבלות שחלו על המסחר עם סיום הסגר ועד שחזר לפעילות של שגרה מלאה.

הענפים היציבים במשק

  • ענף ההייטק – ענף ההייטק הינו הענף היציב כיום במשק, כאשר בשנים האחרונות עלה חלקו של הענף הן בתרומתו הישירה לתוצר והן חלקו מסך היצוא הישראלי הכולל – כיום ענף ההייטק מהווה מקור לכ-16% מהתוצר הישראלי ולכ-54% מסך היצוא הישראלי. בהתאמה, היקף גיוסי ההון בהייטק הישראלי בשנת 2021 צמח לשיא כל הזמנים – כ-25 מיליארד דולר, עליה של כ-140% בהשוואה לשנת 2020.
  • תעשיית הפרמצבטיקה – נחשבת באופן מסורתי לענף יציב נוכח הביקושים היציבים לתרופות ומוצרים פרמצבטיים.
  • תעשיית הכימיקלים – ענף הכימיקלים שב לפרוח בשנת 2021, לאחר ירידה מהותית (ארעית) בפעילות בשנת 2020. ההתאוששות הכלכלית ברחבי העולם גררה עמה עליה בביקושים לכימיקלים המשמשים לתעשייה, חקלאות, ענף הרכב, מוצרי צריכה אלקטרוניים ועוד. הענף מאופיין בעודפי ביקוש מצד הלקוחות אל מול ההיצע וכתוצאה גם בענף זה חלו עליות מחירים, לרווחת השחקניות הפעילות בו (עליית מחירי המוצרים בענף מאפילה על העלייה בעלות חומרי הגלם והובלת המוצרים).

שינויים ברמת הסיכון של ענפים נבחרים, 2021

על פי מדדי d&b בשנת 2021 נרשמו תמורות גבוהות במדדי סיכון בקרב חלק מענפי המשק. השינוי המהותי ביותר ברמת הסיכון בשנת 2021 נצפה בענף בתי מלון והארחה (עליה ברמת הסיכון של 9%) לאור הקיפאון בכניסת תיירים נכנסים לישראל והתבססות הענף על תיירות פנים בלבד. גם ענף חדרי כושר חווה עליה גבוהה ברמת הסיכון (של 6%) כתוצאה מפוטנציאל נמוך יותר של מנויים תחת הגבלות התו הירוק וחשש של מתאמנים לחזור ולהתאמן במתחמים סגורים. בתעשיית המתכת ותשומות לענף הבניה נרשמה גם כן עליה גבוהה של 5% ברמת הסיכון, כאשר ספקי תשומות רבים שלא הצליחו לגלגל על לקוחותיהם את עליית המחירים במלואה נאלצו לספוג שחיקה ברווחיות עד כדי היקלעות לכשל פיננסי.

ענפים אשר אופיינו בירידה ברמת הסיכון בשנת 2021: מסחר בדלק (ירידה של 9% בסיכון) ושירותי תחבורה (ירידה של 7% בסיכון) אשר הפגינו התאוששות לאחר פגיעה בפעילותם בשנת 2020 תחת הסגרים וההגבלות כפי שחלו במשק, ענף שירותים לוגיסטיים (ירידה של 5% בסיכון) המאופיין בעליית מחירים לרווחת השחקנים הפעילים בו בשל לחצי ביקוש לשירותים לוגיסטיים אל מול המחסור בהיצע, ענף ההייטק (ירידה של 4% בסיכון) הממשיך להפגין פעילות ענפה ולהוביל את המשק הישראלי גם בשנת 2021, ענף הרכב (ירידה של 4% בסיכון) הנהנה מביקושים גבוהים מחודשים אל מול מחסור בהיצע ועוד.

מוסר התשלומים במשק

בשנת 2020, בהלימה למצב העסקים במשק דאז תחת משבר הקורונה, חלה התארכות בימי האשראי המוסכמים במשק. כך, בשנת 2020 ימי האשראי המוסכמים עלו ל-105 ימים (לאחר ימי אשראי ממוצעים של 93 ימים בשנת 2019). בשנת 2021 ימי האשראי המוסכמים נותרו 105 ימים בממוצע, בזהה לשנת 2020, כלומר המשק הסתגל לימי אשראי ארוכים יותר.

לאחר הסתגלות המשק להתארכות ימי האשראי, במהלך שנת 2021 כ-18% מהתשלומים במשק לא בוצעו בדייקנות, שיפור קל משנת 2020 בה כ-19% מהתשלומים לא בוצעו בדייקנות.

Inner article

אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: "המשק העולמי כולו והישראלי בפרט, הציג בשנת 2021 שיפור במדדים הכלכליים והעסקיים, לאחר שבשנת 2020, כמו כלכלות מקומיות רבות, הושפע מהותית ממשבר הקורונה. ענף ההייטק, אשר השפיע משמעותית על הנתונים הטובים שהציג המשק הישראלי, ממשיך להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, והמשימה העיקרית של הממשלה והחברות בענף תהיה לראות איך לאפשר לצמיחה הזו לחלחל לשכבות נוספות ובכך לתת מענה הן למצוקת העובדים ההולכת וגדלה והן לסייע לצמצום הפערים המתרחבים באוכלוסייה".

תחזית לשנת 2022

במבט קדימה לשנת 2022, קיימת אי-וודאות בשווקים העולמיים, על רקע התפשטות זן האומיקרון ומידת ההשפעה הצפויה של הנגיף החדש. השפעה מיידית מורגשת בשוקי ההון, הן בוול סטריט והן בתל אביב, שסבלו מתנודתיות גבוהה במסחר במהלך חודש דצמבר 2021. על פניו, מצבה של ישראל (כ-1,300 נדבקים ביום בסוף דצמבר), בה נכון לסוף שנת 2021 כ-4.2 מיליון תושבים המהווים כ-45% מהאוכלוסייה כבר התחסנו בחיסון השלישי (הבוסטר) טוב ביחס למדינות רבות בעולם, בפרט מדינות באירופה כגון בריטניה (הסבלה בסוף דצמבר מעשרות אלפי נדבקים חדשים מדי יום) ודנמרק (בה אובחנו מעל עשרת אלפים נדבקים חדשים ביום אחד), אשר יחד עם מדינות נוספות (הולנד) חותמות את שנת 2021 בסגרים מקומיים (בין היתר, בשל עיתוי חג המולד). פייזר אמנם הודיעה שהבוסטר הראה יעילות בנטרול השפעת זן האומיקרון, אך הזמן יעיד אם כך הדבר או שמא יחל במשק מבצע חיסונים נוסף, על כל המשתמע מכך, רביעי במספר.

להערכת בנק ישראל ומשרד האוצר הצמיחה המקרו-כלכלית במשק צפויה להימשך גם בשנת 2022, עם צפי לצמיחה בתוצר של כ-5%. הצמיחה צפויה להמשיך להתבסס על צריכה פרטית מואצת (החזויה בכ-7%), המשך השקעה בנכסים קבועים (החזויה בכ-6.5%) והמשך פעילות יצוא ענפה (החזויה בכ-4%). מנגד, תחת התחלואה העולמית המחודשת, עלולים מספר ענפים במשק,  בהם ענף המסעדות או ענפים התלויים בהתקהלות לטובת פעילותם השוטפת (ענף האירועים, ענפי תרבות הפנאי ובתרחיש מסוים – גם פעילות המסחר)  לסבול משיבוש בפעילותם בחודשים הראשונים לשנת 2022, כפועל יוצא של ממדי התחלואה אשר תהיה וההגבלות שיוטלו בהתאם. זאת בנוסף להמשך הפגיעה המהותית בענף התיירות.

למרות האינפלציה הגבוהה יחסית במשק בשנת 2021 (כ-2.5%), קצב עליות המחירים במשק התמתן בחודשים האחרונים של השנה (בנובמבר 2021 מדד המחירים אף ירד ב-0.1%) והיא עדיין ביעד שהגדיר בנק ישראל (קרוב לקצה העליון של יעד האינפלציה שהוגדר 3%-1%) עם צפי להמשך עליות מחירים בשנת 2022, אך בשיעורים נמוכים יותר (2%-1.5%). אחרי שבנקים מרכזיים ברחבי העולם הודיעו על התחלת העלאות ריבית (בריטניה) או על צפי להעלאות ריבית בשנת 2022 (הפד בארה"ב), יהיה מעניין לעקוב אחר מדיניות בנק ישראל, כל עוד המשק בכל זאת נמצא ביעדי האינפלציה המוגדרים, תוך פזילה להשפעה על שוק הנדל"ן והמשכנתאות במידה והריבית במשק תעלה בסופו של דבר (אפשר שהריבית במשק תעלה בטווח הנראה לעין, אך בתור התחלה באופן מתון).

להערכתנו ענפי ההייטק והנדל"ן, שהובילו את המשק בשנים 2020-2021, צפויים יחדיו להמשיך להוות כקטר ולהוביל את המשק הישראלי גם בשנת 2022.

 

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה