מצילים את המשק: מיליארדי שקלים בפיצויים והקלות לעסקים ועובדים

מסיבת עיתונאים להצגת מתווה הפיצויים בראשות השר סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים גפני | צילום מירי שמעונוביץ

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הודיעו היום (ב') על הפעלת מתווה נרחב לפיצויים לעסקים והקלות ביציאה לחל"ת בכל רחבי המדינה. זאת, על רקע הנזקים העקיפים שנגרמו למשק כתוצאה ממלחמת "עם כלביא". מדובר בצעד משותף שמטרתו לחזק את העורף הכלכלי של ישראל ולהעניק ודאות לעסקים ולעובדים בתקופה מורכבת זו.

המתווה שיפעיל מס רכוש יתבסס על "מסלול הוצאות מזכות", מודל שכבר יושם בהצלחה בתחילת מלחמת "חרבות ברזל". במסגרתו, קרן הפיצויים תעניק סיוע לעסקים בכל רחבי הארץ, בתנאי שמחזור הפעילות שלהם נע בין 12 אלף שקלים ל-400 מיליון שקלים, וכי חלה ירידה במחזור של מעל 25% לדיווח חד-חודשי, או 12.5% לדיווח דו-חודשי, עבור החודשים מאי ו/או יוני 2025.

על פי המתווה, עסקים קטנים (מחזור של 12,000 שקלים – 300,000 שקלים בשנה): יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית קבוע, שייקבע בהתאם לרמת הפגיעה בעסק. עסקים בינוניים וגדולים (מחזור של 300,000 שקלים – 400 מיליון שקלים בשנה): יקבלו מענק המשכיות עסקית שיכלול החזר תשומות (החזר הוצאות) של בין 7% ל-22%, בהתאם לשיעור הפגיעה במחזור העסקים. בנוסף, יקבלו החזר של 75% מהוצאות השכר, ביחס לגובה הפגיעה.

עבור עסקים עם מחזור של 300 אלף עד 100 מיליון שקלים, תקרת הפיצויים תעמוד על 600 אלף שקלים. לעסקים עם מחזור של 100 עד 300 מיליון שקלים, תקרה זו תעלה בהדרגה עד לרמה של 1.2 מיליון שקלים. הפיצויים לעסקים עם מחזור של 300 עד 400 מיליון שקלים יהיו כפופים לתקרה של 1.2 מיליון שקלים.

בנוסף למתווה הפיצויים לעסקים, ייושמו גם התאמות ייחודיות למודל החל"ת. המהלך נועד ליצור רשת ביטחון רחבה ככל האפשר עבור ציבור העובדים. עובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, תוך התאמה לנסיבות המיוחדות של מבצע 'עם כלביא'.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הדגיש כי המהלך הוא חלק ממדיניות "אזרחית מרחיבה" שמטרתה לחזק את העורף הכלכלי של המדינה, כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני. "הפעלת מסלול הפיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ משדרת מסר ברור לאזרחי ישראל: אתם לא לבד. זהו מהלך של אחריות לאומית ושל ערבות הדדית, שנותן ודאות בתקופה של מלחמה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הגדיר את המתווה כ"מצוין, לטובת הכלכלה והמשק הישראלי שהוא חלק בלתי נפרד מהלחימה". הוא הבטיח כי ועדת הכספים תסייע בהעברתו המהירה. "אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית – הם טועים!" אמר גפני.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ציין כי "בימים אלו אנחנו שליחים של מדינת ישראל, של המשק, של העובדים, של צה"ל". הוא הדגיש כי ההסכם הושג כדי "לתת ודאות למשק ולכלכלת ישראל ולעובדים בישראל" , וכי שיתוף פעולה מאפשר להביא ודאות מהירה לאזרחים. "עשינו את זה בקורונה, עשינו את זה בפתיחת המלחמה, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו", הוסיף.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, שיבח את "האחריות הלאומית ושיתוף הפעולה ההדוק" שהובילו למתווה פיצויים "פשוט, ישים ומיידי". הוא הדגיש את המחויבות המשותפת של המדינה, המעסיקים והעובדים, וקרא להמשיך לפעול לשמירת רציפות תפקוד המשק, בכפוף להנחיות פיקוד העורף ובהגנה על חיי אדם.

בתוך כך, בעקבות פניות עיתונאים רבות, הביטוח הלאומי מבהיר את הפרסומים האחרונים אודות מתווה החל"ת. ראשית, חשוב להדגיש כי עסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני וזקוקים לסיוע, צריכים לפנות לרשות המיסים ולא לביטוח הלאומי, אשר אינו מטפל בנושא זה. באשר להתאמות לחל"ת עבור שכירים שהוצאו לחל"ת על ידי מעסיקיהם, קיימים ארבעה שינויים מרכזיים המוצעים לחקיקה.

בנוסף, יש לחדד כי שינויים אלו טרם עברו את הליך החקיקה הנדרש, ועד שהחוק לא ישונה, הביטוח הלאומי לא יוכל להתחיל ביישום ההתאמות. השינויים המוצעים כוללים קיצור תקופת אכשרה ל-6 חודשי עבודה מתוך 18 האחרונים, במקום 12 חודשים הקבועים בחוק כיום. בנוסף, מתוכנן קיצור של תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ימים ל-14 ימים בלבד. שינוי נוסף הוא תשלום דמי אבטלה מהיום הראשון לחל"ת, ללא קיזוז חמשת הימים הראשונים הנהוג כיום. לבסוף, מדובר על תשלום ימי אבטלה ללא דרישה לניצול ימי חופשה צבורים, בניגוד לחוק הקיים המחייב זאת.

כמו כן, ישנם מספר נושאים שטרם גובשו סופית במתווה. אלה כוללים בחינת פטור מתשלום דמי ביטוח למעסיקים עבור החודשיים הראשונים, בחינת מענה מותאם לצרכים שעולים מהשטח עבור אזרחים מפונים, ובחינת מענק הסתגלות ייעודי לגילאי 67 ומעלה.

נציין כי הביטוח הלאומי צופה שככל ותקופת הלחימה והארכת ההגבלות על המשק יימשכו, כך יגדל מספר תביעות האבטלה מצד שכירים, וייתכנו עשרות אלפי פניות נוספות. נדגיש שוב, החקיקה המוצעת טרם עברה, וקיימות עוד נקודות שצריך להביא לידי ביטוי כפי שצוין. על כן, החוק הקיים עדיין שריר וקיים.