מקלב למנכ”ל שופרסל: “השתפנת? בגלל תחקיר סגרת אתר?”

דיון סוער בוועדת הכלכלה על עליית המחירים במשק | מנכ”ל שופרסל איציק אברכהן התבטא בחריפות על שאלות בנושא תיאום מחירים, ואילו בעת שדנו ביוקר המחיה, רמי לוי הוצא מהדיון לאחר שצעקותיו יצאו מפרופורציה | מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לדיון מעלה: נתח השוק של חברות המזון הגדולות עלה ב3.8 נקודות אחוז מאז 2015 ועד 2019 – הריכוזיות בענף גדלה | ומה הטיח מקלב באברכהן על סגירת ישיר למהדרין?

אברכהן ורמי לוי רגעים ספורים לפני הדיון | "אל תשב לידי שלא יגידו שאנחנו מתואמים", אמר אברכהן ללוי | צילום: דוברות הכנסת

הבוקר נפתחו דיוני ועדת הכלכלה בנוכחות מנכ”ל שופרסל ומנכ”ל משרד הכלכלה שהוזמנו לישיבה מיוחדת שעסקה ביוקר המחיה בישראל.  יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ מיכאל ביטון שזימן ויזם את הדיון אמר כי “אחת המשימות העיקריות שלי כיו”ר ועדת הכלכלה היא לדאוג להוזלת יוקר המחייה בישראל. כדי לעשות זאת ולהוזיל את סל המזון העברנו בחוק ההסדרים את הרפורמה ביבוא אך זה לא מספיק, זהו קצה של שרשרת. המחיר שאנחנו כצרכנים רוכשים אינו תלוי ביבואן, ביצרן או בחקלאי בלבד. ישנה שרשרת קמעונאית שלמה בדרך, שרשרת המזון ברשתות השיווק.

“רק בשבועיים האחרונים נחשפנו, בתחקיר של מעין פרתי ובאחרים נוספים, על הבדלי המחירים של 30% ולפעמים אפילו 50% לגבי מוצר זהה בין זרועות שונות של אותה רשת שיווק. זה מוכיח שניתן להוזיל גם ברשתות המזון את המחירים, הקמעונאים ימשיכו וירוויחו וגם הציבור ייהנה מסל במחיר הוגן”.

“מתפקידנו לוודא שמתקיימת תחרות הוגנת, שרמת הריכוזיות תהיה סבירה ולא תאפשר ל-3-4 גופים לשלוט בשוק או בתחום שלם. לכן יזמתי דיון דחוף בנושא, נעמיק בנושא עד שנביא תוצאות משמעותיות לצרכנים ולצרכניות בישראל”, אמר. עוד אמר כי “אם רשתות המזון יכולות להוזיל את הסל ב-23% כשהן רוצות למכור למגזר החרדי, כפי שראינו בשופרסל, אז הן יכולות להוזיל לכולם”.

רמי לוי מוצא מוועדת הכלכלה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לדבריו, “רשות התחרות פעלה מאוחר מדי ולא להסתפק בקנס – גם של עשרות מיליונים וכמה מאסרים – כיוון שיש צורך בהצפת הנושא מדי שבוע ולבדוק אותו ולחקור מדי חודש, ואם יהיה צורך – הוועדה תדרוש להכריז על מי שיימצא שפועל שלא כחוק, כקרטל או כמונופול”.

הישיבה התקיימה, בין היתר, על רקע הפרסומים בדבר העלאות מחירים צפויות ברשתות השיווק ועל רקע הפרסום שחשף פערי מחירים של מוצרים זהים באתר שופרסל אונליין לעומת אתר שופרסל ישיר למהדרין. השתתף בה איציק אברכהן מנכ”ל שופרסל, והבעלים של רשת שיווק השקמה, רמי לוי. הוועדה דנה גם בהיעדר התחרות בענף המזון ומוצרי הצריכה ובחינת יישום חוק קידום התחרות בענף המזון, שאושר בוועדה כבר בשנת 2014.

בישיבה השתתפו גם מנכ”ל משרד הכלכלה, ד”ר רון מלכא, מ”מ הממונה על רשות התחרות, עו”ד מיכל כהן, והממונה על הרשות להגנת הצרכן, עו”ד מיכאל אטלן, נציגים נוספים של רשתות השיווק, ארגוני צרכנים ועוד.

לא ניתן היה להתעלם בעת הדיון מהפשיטה שערכה רשות התחרות על משרדי שופרסל ושטראוס לאור פתיחתה בחקירה בחשד לתיאום מחירים (עבירות על חוק התחרות וביצוע הסדר כובל). לפי דיווחים ב’כלכליסט’, החקירה מתייחסת להעברת מסרים תחרותיים, בין היתר סביב מחירים, בין ספקים לקמעונאים בשוק המזון, וזאת באמצעות ראיונות, הודעות ותגובות בתקשורת.

למה השתפנת?

נושא סגירת ‘ישיר למהדרין’ אף הוא עלה בדיון. ח”כ אורי מקלב השמיע דברים אל כלל הח”כים לפני שפנה למנכ”ל שופרסל, וטען: “חודש וחצי אמרו לנו שהכשרויות גורמות ליוקר המחיה, עד שהתברר לכולם שדווקא הרשתות החרדיות שמוכרות הכי כשר ומהדרין – שם הכי זול; כלומר, סל של משפחה חרדית זול יותר למרות הכשרות

Inner article

“החקירה הזו של רשות ההגבלים מתחילה בקול רעש גדול ותגמר בקול ענות חלושה. תמיד אמרתם כי הכשרות מייקרת את המוצרים ושוק המהדרין יקר יותר ופתאום מתברר כי הרשתות החרדיות והכשרות זולות יותר; יש לישיר למהדרין רק 5000 מוצרים מול 15 אלף של שופרסל, זה כוח קנייה גדול יותר. ומול הטענות של הבדלי המחירים – זה מגוחך לטעון כך”, אמר מקלב, “משום שגם בשופרסל שלי, ושופרסל דיל יש הבדלי מחירים”. ח”כ מקלב פנה עתה למנכ”ל שופרסל אברכהן, ואמר: “השתפנת, בגלל איזה תחקיר שלא נכון סגרת את האתר לציבור החרדי? זה לא הוגן כלפי הצרכנים שלך, חודשים רבים הרווחת מהציבור הזה ונהנת, בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן; בטח שלא תסגור אותו”.

עגלות האיסוף של ישיר למהדרין בסניף יש חסד בארות יצחק, מובלות על ידי העובדים החוצה | צילום: ביזנעס

עוד טען מקלב כי “באופן מעשי התחקיר הזה לא מדויק, ‘ישיר למהדרין’ שיווקו גם בתל אביב ופתח תקווה שהן לא ערים חרדיות, חווית הקניה בציבור החרדי שונה וזולה יותר, סל הקניות הממוצע גדול יותר, אלו דברים שמוזילים את המחירים. כוס קפה בתחנת דלק זולה יותר מכוס קפה בבית מלון, למרות שמדובר באותו מוצר בדיוק.

“הייתה הרגשה כאילו זה נעשה כנגד הציבור החרדי אך חשוב לזכור כי בסופו של דבר הציבור החרדי משקיע את כספו במזון ולא בבתי מלון ומסעדות, הציבור החרדי מוציא את כספו בשביל להאכיל את ילדיו, לשים להם על השולחן את הלחם והחלב. הציבור החרדי משלם בגלל זה הכי הרבה מסים עקיפים – בגלל שהוא צורך יותר”.

מי אחראי לייקור המחירים

בהמשך הדיון התלהטו הרוחות כשבעלי שיווק השקמה, רמי לוי, טען כי “הרווח הגולמי ברוב מדינות אירופה זהה פחות או יותר: 21%. הוא טען כי בארץ הרווח התפעולי נמוך פי כמה מאירופה, כיוון שהדלק, הארנונה, חשמל ומסים גבוהים יותר. הוא הזהיר כי אם לא הייתה תחרות, סל המזון יתייקר ב-30%. “המדינה היא המונופול”, טען בלהט וקבל על הזמן הקצר שניתן לו לדבר. לאחר וויכוחים אישיים עם ח”כים, רמי לוי הוצא מהדיון על ידי סדרני הכנסת, לא לפני שזעק לעבר ח”כ ביטון, “פופוליסט”, “מי אתה”, ולעבר הח”כים האחרים קרא “השתגעתם?!”

בשלב זה פנה יו”ר הוועדה, ח”כ מיכאל ביטון למנכ”ל שופרסל איציק אברכהן ושאל, האם החברה שלו עסקה בתיאום מחירים? “אתם נורמליים?! יש פה חקירה, בשום אופן לא”, השיב בזעם.

גם אברכהן טען מול הטענות שיש להקפיא את המחירים הרווחיים גם כך ולא לייקרם, “תקפיא את הארנונה, החשמל והמים”. מול הטענות של ביטון כי בערים מסוימות שילמו יותר לשופרסל, שניצלה את הביקושים, מול מקומות אחרים שהיה פחד שייצאו למחאה – אמר אברכהן: “אתה טועה ומטעה, לא אוותר לך”. אבל ביטון לא נבהל ואמר לו: “זה נחקר ונבדק, שינית את המחירים בגלל מחאת הצרכנים”. אברכהן השיב: “לא נכון. מאז שנכנסתי לתפקיד לקחתי את כל המחירונים שהיו בשופרסל ועשיתי את העבודה הכי סוציאלית במדינה – מחירון לפורמט דיסקאונט, מחירון לפורמט עירוני ומחירון….” ביטון שיסע אותו בחדות: “לא צריך פורמט, צריך מחירון אחד לכולם”. אך אברכהן השיב כי הדבר בלתי אפשרי. בהתייחס לפורמטים השונים ולישיר למהדרין אמר ביטון: “הפורמטים שלך בלבלו כל כך עד שבאתר אינטרנט אחד המחיר נהיה יותר זול ב-30% מרוב הפורמטים שלך”.

איציק אברכהן בדיון ועדת הכלכלה | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הח”כית ענבר בזק המתגוררת בצפון טענה כי היא עורכת קניות בכרמיאל ובקריית שמונה וכי יש הבדל במחירים. מנכ”ל שופרסל התעקש כי “אין הבדל”. ענבר בזק לא ויתרה ואמרה לו: “העובדות מוכיחות אחרת”.

בהמשך דיבר מנכ”ל משרד הכלכלה ד”ר רון מלכא, שטען כי אינו יכול להתייחס לתיאום המחירים – בשל החקירה המתקיימת בנידון.

נציין כי לקראת הדיון הכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בנושא, שניתח את רמת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי הצריכה. מהמסמך, שכתבה הכלכלנית בת חן רוטנברג, עולה בין היתר כי “בשנת 2019 נתח השוק של חמשת הספקים הגדולים היה 61.4%, בהשוואה לכ-57.4% בשנת 2015 – גידול של 3.8 נקודות אחוז. בדינמיקה בין הספקים הגדולים, נתח השוק של שני הגדולים (החברה המרכזית למשקאות ותנובה) עלה בתקופה זו ב-3.8 נקודות האחוז. הנתח של שלושה הספקים האחרים (ביניהם שטראוס ואסם) נותר יציב, ונתח של כל יתר הספקים ירד בכ-3.8 נקודות אחוז. כלומר, בתקופה זו חל גידול בריכוזיות בענף.

בנוסף לכך עולה מהמסמך, כי שיעור הרווחיות הגולמית של פירות וירקות ברשת שופרסל היה כ-24% , ברשת רמי לוי כ-15.6% וברשת יוחננוף כ-14.2%.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה