מרתיח: 5 חב' הייטק קיבלו מעל 600 מ', כמה עובדים נקלטו?

200 עובדים לכל היותר תוקצבו בסכום עתק של 624 מיליון שקל | בפועל הם לא קיבלו את הכסף הזה בעצמם, כי הוא הועבר לחברות ההייטק שמעסיקות אותם | אלה, זכו בכ-3.2 מיליון שקלים בממוצע, לכל עובד שגייסו לכוח האדם בנגב | את המספרים שלא-ייאמנו חשפו חברי ועדת הכלכלה, שתבעו: הגיע הזמן שבישראל תהיה תכנית דגל למענקים להקמה והרחבה של עסקים קטנים וזעירים בפריפריה

מישור הסיליקון של הנגב. פארק גב ים נגב בו מרוכזות מרבית חברות ההייטק בבאר שבע | צילום אילוסטרציה: יח''צ

כמה כסף, לדעתכם קיבלו חברות הענק כדי לקלוט עובדים? אין לכם מושג. אבל אם היה לכם מושג כמה כסף הן קיבלו לכל ראש שהן קלטו, הייתם תופסים את הראש. הסכומים שתמרצו את החברות לגייס עובדים בנגב, למשל, עברו את הממוצע של 3.2 מיליון שקלים לעובד (!) סכום בלתי נתפס. הנה הדברים כפי שהם נחשפו בפיו של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת מיכאל ביטון: "גילינו שהושקעו 624 מיליון שקל לקידום הייטק בנגב, זה הלך לחמש חברות. חברה אחת קיבלה מעל 300 מיליון שקל ולא יודעים אם זה (כוונתו לתקציב שהועבר לכלל חמש החברות. ל"א) הביא 100-200 עובדים. אם היית משלם מיליון שקל לעובד היית מביא 600 עובדים לנגב, זה פער בלתי נסבל שהממשלה לא יודעת לתת מענקים לעסקים קטנים".

תארו לעצמכם אדם שגר בתל אביב ואומרים לו, תקבל בחמש שנים מיליון שקל לדיור בנגב, אילו רק תוכיח שאתה עובד בחברות שונות בנגב. אפילו חברות הייטק. נדמה לכם שאין הייטקיסטים שרוצים לגור בנגב ומיליון שקל בונוס ידברו אליהם? כעת בואו נשים את האצבע. 624 מיליון ל-200 עובדים – זהו תקציב של 3.2 מיליון שקל לעובד בודד. סכום בלתי נתפס.

אפשר להבין את הרציונל של משרד האוצר לפתות את חברות הענק בתחום ההייטק להגיע לנגב, בתקווה שהן יישארו בו גם אחרי שהמענקים הללו יסתיימו. אבל קשה להבין מה הממשלה באמת רוצה להשיג, כשהיא שמה מול עיניה את החברות הגדולות ושוכחת שחברות בינוניות וקטנות יכולות להעסיק פי כמה עובדים בתמיכה הנכונה (לטווח ארוך) וזה גם יעלה למדינה הרבה פחות.

ומה עם העסקים הקטנים?

הדיון שערכה ועדת הכלכלה ביוזמת היו"ר, ח"כ מיכאל ביטון, עסק ברשויות המקומיות כגורם מפתח לחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים בנגב. ביטון אמר בפתח הדברים, כי מדינת ישראל נדיבה בהקלות מס לחברות בינלאומיות שכולאות רווחים וכמעט לא משלמות מסים, אבל הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים לא תמיד מגיע לשטח. הוא סיפר כיצד היה צריך לגייס בעצמו תקציב לפרויקטור לעסקים קטנים, ואמר כי המדינה צריכה לסייע בכך.

יו"ר מועצת הנגב וראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, אמר כי צריך לקדם את העסקים הקטנים בכל הרשויות המקומיות, באמצעות רישוי, תכניות כלכליות, נוכחות דיגיטלית ועוד. הוא קרא להתגייסות של הממשלה לטובת העניין. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ביקש להעביר מסר לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת הכלכלה, ואמר כי מה שחסר הוא תעסוקה איכותית. "אני בונה אלפי יחידות דיור, אבל ללא תעסוקה איכותית לא נצליח להשאיר את הדור הצעיר והאיכותי שלנו כאן", אמר.

מנכ"ל מועצת הנגב, יוהן אטלן, אמר כי הסיפור התעסוקתי בנגב הוא המרכזי. לדבריו, מספר העסקים לאלף נפש בנגב הוא הקטן ביותר ועומד על 40, לעומת 60 עסקים לאלף נפש בממוצע ארצי ומאה עסקים לאלף נפש בתל אביב.

ח"כ ענבר בזק אמרה כי הייתה יועצת עסקית של משרד הכלכלה, דרך מעו"ף, וציינה כי עסקים קטנים הם מנוע הצמיחה של הפריפריה. עם זאת היא הסבירה כי יש הרבה כספים שמועברים לכך, אבל בלי קריטריונים והם מוצאים את עצמם בחזרה במרכז. "זה כמו דיל שהממשלה שופכת לתוכו מים, אבל יש חורים שמחזירים את הכסף למרכז. צריך לסתום את החורים בדלי", אמרה.

ח"כ יעקב מרגי אמר כי הוא מצדיע לראשי הרשויות, אולם לעיתים הם דווקא אחד החסמים הכי קשים לעסקים קטנים, בקבלת רישוי עסקים. הוא הוסיף כי משרד הכלכלה חייב לסייע בנוכחות דיגיטלית. הוא הוסיף כי רק 8% מהסטודנטים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון הם מהנגב, ואמר כי צריך לפעול לכך שמה שמושקע בנגב יושקע גם בחברי סגל וסטודנטים מהנגב.

Inner article

נציגת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, דנה פז, אמרה כי המשרד פועל להכשיר את נציגי הרשויות המקומיות והסוכנות מספקת לעסקים כלים משלימים. היא הוסיפה כי הסוכנות לא מחלקת מענקים, ואמרה כי מענקי הדיגיטציה שחולקו בקורונה הסתיימו בסוף 2021 אחרי שהתקציב נוצל במלואו. נציג האוצר, ידידיה גרינוולד, רפרנט באגף התקציבים, הוסיף כי המשרד מוציא מכרז להקמת 3,000 חנויות אינטרנטיות בפריפריה.

בסיום הדיון קרא היו"ר ביטון לראשי הרשויות להקים צוות רשותי להסרת חסמים לקבלת רישיון עסק וללחום את מלחמתם של העסקים גם מול תאגידי מים, הג"א ואחרים. "הגיע הזמן שבישראל תהייה תכנית דגל למענקים להקמה והרחבה של עסקים קטנים וזעירים, בהובלת רשויות מקומיות. התכנית צריכה לכלול עד 10 אחוז לליווי עסקי מדויק, כל השאר למענק הקמה ופיתוח לשיפור מכירה ושירות של העסק. בלי מענק, ובלי ליווי ובלי 266 מנהיגי עסקים מקומיים אין תוחלת לתכנית. נעקוב אחרי זה בכנס הבא ונשים דגש על רשויות במעמד סוציואקונומי נמוך", סיכם היו"ר ביטון.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה