משחקי מילים לשנה טובה יותר || ביקורת פרסומות שבועית

לוח מודעות בבני ברק | צילום: פלאש 90

אומנם רק בשבוע הבא נזכה לקבל עשרות יערות כרותים בדימוי עיתוני ענק ששוקלים טון בשל העובדה שאלו יהיו עיתוני החג, אבל כבר השבוע כרתו לפחות חצי יער באפריקה לטובת הפרסומות. אז הבה ניגש לעניינים (כי המילה "בואו", אינה חביבה על כותב השורות), ונסקור את פרסומות החג.

מי הזיז את הקפה שלי?

נתחיל בגילוי נאות. זו פרסומת שאני חתום עליה. הלקוח לא הרשה לנו לגעת בחלב ובכוס, ועל כן מה שנותר זה רק לטפל טיפה בטקסט פתיחה, להוסיף אלמנטים של רימון ומפת שולחן חגיגי והנה לנו מודעת חג שהתובנה שלה: יש כל כך הרבה סעודות בשריות בחגים, שאם לא תרצו לוותר על הקפה שלכם, באנו לסגור לכם פינה. מה דעתכם על התוצאה?

שנענענענע…. טובה מאוד

ספרייט בפרסומת נחמדה. עם כפל משמעות למילה "שנה" תוך התייחסות למוצר. כל עוד זה לא משחק מילים טרחני, זה עובר. נאה ביותר:

עו"שר ואושר

העיצוב אומנם מזעזע וילדותי, אבל משהו בטקסטים קליל וקליט וזה חשוב. מה גם שיש הלימה בין "עו"ש טוב", לטקסט משנה שבא ואומר: בפתח השנה זה בדיוק הזמן לפתיחת חשבון.

אוף דה רקורד

סלחו לי, עוד רגע שנה חדשה ואני לא רוצה להסתכסך עם אף אחד, אבל הפרסומת הזאת לא לעניין בכלל. לא מבין איך היא אושרה בכלל.

אפשר להבין את הרציונל. היא תופסת את העין. אבל שום דבר לא מעבר.

אז הנה, גם לנו היא תפסה את העין. בפעם הבאה בבקשה שזה יהיה בקטע טוב.

כי ברצינות, מה זה לשים מכונית למותג של חליפות?

ברור ופשוט, לא בכל פעם שמדברים על חליפה צריך לשים חליפה. אפשר גם להביא קופי מגניב אחר, בהפוך-על-הפוך. אבל להביא מכונית? ועוד כזאת שלא באמת מושכת את העין?

הרי כל המטרה הייתה להגיד: כמו שאתה אוהב שאנשים מסתכלים על המכונית שלך – ככה יסתכלו עליך עם החליפות שלנו (צומי, בלע"ז), אבל המכונית לא מרשימה. המודעה נראית פשוטה. בסוף, אנשים מחוץ לציבור החרדי עלולים לחשוב שאנחנו מפגרים ובמחילה, אנחנו לא.

שנהיה לראש, אבל לא כר….

למשרד הפרסום אפיקים, שלום וברכה. הנידון: פרסומת יכין, כרוב.

אם אתם צריכים קופירייטר טוב, דברו איתי, יש לי כמה חברים מוכשרים שיכולים לתת משפטים טובים יותר. אם לא מצאתם והחברים שלי לא טובים מספיק בעיניכם – וותרו על הפרסומת. רק לא בכוח.

בברכה. הוועד לפרסומות קראייטיביות בישראל.

סודה של שנה טובה

טוב, יצאנו מספיק על פרסומות. הבה ננשום לרגע ונשתה משהו.

אוי. תראו את הסודה הזאת ובנגיעות טעם פרי… אממ…

לא אוכל שלא לתת גילוי נאות ולומר שאני חתום על הקופי. מה נאמר ומה נדבר? שיהיה לנו הרבה זכויות, כמו הבועות הטובות של הסודה של טמפו.

אם כבר נכנסנו לאווירה טובה ושתינו יחד משהו, אגלה לכם שהיה עוד כיוון קופי שבא לומר: סודה של שנה טובה, ואז רואים את הויזואל שלפניכם. אבל הלקוח בחר בזו וזה יפה סך הכל (מבחינת הנחתום שמעיד על העיסה).

חכו לתשדיר הרדיו המגניב שישודר בימים הקרובים בעז"ה.

טונה אפשרויות אחרות

קשה לי להבין את הרציונל מאחורי המודעה הזאת. מדוע להשתמש בשפה כל כך פשוטה ולא טובה בעליל? מה זה: "טונה אפשרויות"? ומילא החלטתם שזה המשפט, מדוע לא: "טונה אפשרויות חגיגיות?", משהו שייתן אווירת חגים. נכון שהמפית בצורת רימון, אבל 'עשיתם טובה', בחייכם, לא עושה חשק לטונה, לא בחג, לא בחול המועד ולא בכל השנה הבעל"ט.

של נעליך, מהר

מה לנעל לבין חומות העיר ירושלים? איפה זה נותן אווירה? איפה זה מכבד? מה רצו להשיג בפרסומת הזאת?

והחמור יותר, השורות למטה לא מסודרות בפיסוק נכון וזו טרגדיה פרסומית. איך המשרד הוציא מודעה כזאת בלי שהקופירייטר עבר עליה בעיניים בוחנות?

יש לי איזה משפט עממי שקשור ל'יציאה' ול'נעל', אבל הבה נשמור על במה זו מכובדת.

שתחדש, האומנם?!

טעות נוראית! לשים טקסט שחור על רקע שחור. בעיתון זה פשוט נבלע ואז יש שן חסרה לפרסומת (שגם ככה לא קראייטיבית בעליל).

אני ממש רוצה לדון לכף זכות שמדובר בטעות דפוס, אבל חשוב לשים לב לדברים הללו בשבע עיניים!

יצא המיץ…

תחזיקו איתי רגע ראש. למיץ ענבים קדם יש תובנה: "יש טעם לשבח". בגלל התובנה הזאת (שקשורה בכלל למיץ) הם הביאו תובנה פרסומית שאומרת שכל מי שסביב שולחן החג – משבח את אבא/אמא/ילד.

עכשיו, אחרי שסיפרתי לכם את זה, תראו את הפרסום:

נראה מעולה. אבל האמינו לי, אם לא הייתי מספר לכם את זה (ועשיתי בדיקה עם כמה אנשים קודם לכן), הם לא הבינו את התובנה. וגם כשהם הבינו הם לא אהבו את זה שלקח להם כמה דקות לקלוט את זה.

מודעה צריכה להיות כזאת שמיד – או לכל הפחות כמה שניות אחר כך – נופלת לך התובנה וההקשר בין הקופי למוצר.

לצערי, הפרסומת לא יצאה מתוקה בעליל.

אחים על מלא

הגענו לפרסומת המנצחת של השבוע.

תראו, מודעות חצי חצי מסתכנות בזה שהן יצאו חצי חצי. זאת אומרת, חצי נחמדות. גם ככה זה קצת נדוש. לכן, כשמחליטים לעשות כזאת, צריך להיזהר ולדעת טוב טוב מראש שזה הולך להיראות הכי טוב שאפשר, והנה, יד לאחים הפתיעו בפרסומת קריאייטיבית שמזניקה אותם לפרסומת המנצחת השבוע.

שאפו ענק.

יהי רצון שעוד השנה נזכה לראות את כל החטופים בבית, הן מכפרים ערביים והן ממחבלי החמאס ימ"ש, ונבשר ונתבשר רק – אבל רק – בבשורות טובות!

הכותב הוא בעלים של משרד הפרסום 'כתום' וקופירייטר במשרדי פרסום