למה להעביר את שכר המורים למצויינות ולא להצמידו לוותק? על פי ליברמן ופקידי האוצר, כנראה שהכלכלה תופסת את המקום הראשון, וכל היתר, כלל מדעי הרוח, כלא היו | תגמול הוא דבר מצויין, אך רק אם הוא יבוא בנוסף לוותק, ולא על פי ממד חשיבות המקצוע שאותו מלמד המורה, על פי תפיסת פקידים בשירות הציבורי שמשתכרים היטב ואיש אינו מודד את מצוינותם
עופר נחשון 30.12.2021
לאחרונה העלה שר האוצר, אביגדור ליברמן, רעיון: במקום לשלם למורים שכר קבוע על בסיס הוותק, כפי שהיה נהוג עת עתה, לתמחר את עבודתם גם לפי מצוינות, ולפי תרומת המקצוע למשק. לדעתי, ככל שמדובר בשכרם של חברי הכנסת ושל השרים, הרעיון לא רע בכלל, ואולם ככל שהדבר נוגע לשכר המורים יש לי כמה הסתייגויות.
בראשית דבריי אציין שעקרונית אני בעד תגמול למצוינות, ויש להחילו על כלל השירות הציבורי. באוניברסיטאות רבות בחו"ל, ולבטח בחברות פרטיות, התגמול על מצוינות מעודד את העובדים להתמסר לעבודתם ולהתמקצע בה. לעומת זאת, מתן שכר על בסיס הוותק בלבד מעודד קיבעון, מיטיב עם הוותיקים חשבון הצעירים, ואיננו משקף את תרומתו היחסית של העובד. מאידך, דבקות בעקרון המצוינות עלול לעורר חשש שתיוג עובד כלשהו כמצוין, והעלאת משכורתו, ייקבעו על ידי קרבה אישית למנהל – אין כך פסול בחברה פרטית, אך יש בכך פסול רב בשירות הציבורי. ניתן למנוע זאת באמצעות הצבת קריטריונים ברורים להגדרת המצוינות; כגון, פתרון בעיות בעבודה, פריון יוצא דופן, שביעות רצון של הלקוחות, וכדומה, ובתחום החינוך והאקדמיה: למשל תואר מתקדם, שביעות רצון מההוראה, הצלחת התלמידים במבחנים חיצוניים, כתיבת ספרים או פרסומים, ועוד.
אולם כוונתו של שר האוצר לקבוע איזה מקצוע חשוב יותר, שגויה ויהירה. אין זה תפקידם של פקידי האוצר לייצר סולם ערכים כראות עיניהם; מה גם, שלטענתו התועלת לציבור נמדדת על-פי שיקולים כלכליים בלבד. מהיכן רעיון העוועים שהקריטריון לסולם הערכים ולתועלת לציבור הוא כלכלי בלבד? האם לימודי התנ"ך או תלמוד מועילים לחברה פחות מלימודי פיזיקה? זוהי שאלה ערכית, שמעצבת את יסודות החברה, ואין היא נושא לדיון במסדרונות האוצר.
מעניין שתפיסה ערכית מנחה לא רק את משרד האוצר, אלא גם את משרד החינוך. לאחרונה עלה רעיון לחייב את תלמידי התיכון בבחינות בגרות חיצוניות רק ב"מקצועות הליבה" (מתמטיקה, פיסיקה ואנגלית), ואילו בכל שאר המקצועות הם ייבחנו במסגרת בתי הספר. פירוש הדבר, שלמקצועות הרוח והחברה (כגון, תנ"ך, ספרות והיסטוריה) יהיה בעיני התלמידים מעמד משני בלבד. האם באמת יעלה על הדעת שבעיני הבוגרים של בתי הספר התיכוניים יהיה לתנ"ך מעמד שולי? האם נכוון את בוגרינו למעמד של "סרגלים על שתיים", בלא הפניית תשומת ליבם לשאלות הקשורות באמונות, בדעות, ובהליכים חברתיים? אכן, בטכניון, האמון על חינוך טכנולוגי, מחייבים את התלמידים בקורסים אחדים מתחומי "מדעי הרוח"!
לסיכומו של דבר, תגמול על פי מצוינות הוא רעיון טוב כשלעצמו, אך עליו להיעשות בקפידה, תוך מתן תמריץ להצטיינות, בנוסף לוותק. כמובן, יש להחיל את המודל הזה על כל השירות הציבורי. אולם תגמול על פי חשיבות המקצוע פסולה מיסודה, שכן הוא משקף תפיסת עולם חד-צדדית ומצביעה על ראיה מצומצמת מהולה ביהירות רבה.
הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת יזמות ואסטרטגיה", ומחבר הספר "להבקיע מאה שערים"
01/01/2022 23:58
אם ליברמן יקבל שכר לפי מצויינות הוא הופך מיידית לקבצן.