מול מאות אלפים שיצאו מההקפאה וחזרו לתשלום סדיר, הלקוחות שנפגעו משמעותית יוכלו להיכנס למתווה של תשלומים חלקיים ובפריסה רחבה שתשמר את יחסי המלווה-לווה בתשלום מותאם ליכולותיהם • הפיקוח על הבנקים: דחיית תשלומי ההלוואות לא פוגעת בדירוג האשראי של לקוחות • מי כלול במתווה, איך הוא יפעל בשוק המשכנתאות ואיך בתחום ההלוואות הצרכניות?
דוד שלומוביץ 30.11.2020
משכנתא | אילוסטרציה: שאטרסטוקבנק ישראל מציג מתווה חדש לדחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות ללקוחות המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. המתווה הנוסף מאפשר ללקוחות שנפגעו מהמשבר – בהתאם לתנאים המפורטים במתווה – לפנות לבנק שלהם או לחברת האשראי בבקשה לפעול על פי המתווה הנוסף, באופן שיביא להפחתה משמעותית בהחזרים החודשיים. המתווה החדש מאפשר דחייה לתקופות ארוכות: משכנתאות עד שנתיים, והלוואות צרכניות עד 3 שנים.
בבנק ישראל מסבירים כי חלק מהפעילות התקינה של המשק והשווקים הפיננסיים מתבטא בכך שמתקיים קשר מתמשך בין לווה ומלווה, בו מבצע הלווה תשלומים בגין הלוואות שנלקחו לטובת צרכיו השונים. שלב זה חשוב מאוד, מכיוון שהוא מאפשר למשק הבית ולבנק שהעמיד לו הלוואה או משכנתא, לשוב להליך בריא של תשלום, גם אם חלקי, תוך פריסת תשלומים לפי יכולתו של משק הבית שניזוק במשבר. המתווה החדש מאפשר ללווים את המשך הגישור עד לחזרה לאיתנות פיננסית ויכולת החזר תשלומים מוגבר בסיום המשבר.
לפני שרצים לבנק חשוב לדעת, בניגוד למתווה הנוכחי בו התאפשר לכלל הלקוחות להגיש בקשה לדחות את החזרי ההלוואה שלהם, המתווה החדש מתמקד בלקוחות שנפגעו באופן משמעותי מהמשבר.
לפיכך לקוח המעוניין לנצל את המתווה החדש חייב לעמוד בתנאים הבאים: ההלוואה נמצאת בסטטוס דחייה; הכנסות הלקוח ירדו בהכנסתם בשיעור של 40% ומעלה ושיעור ההכנסה החודשית של הלקוח הוא עד 20,000 שקל נטו.
דרושה תמיכה לעסקים בקריסה איטית
לטענת בנק ישראל: "בשלב זה של המשבר, ולאור העובדה שלקוחות רבים חזרו לשלם את הלוואותיהם, יש מקום למקד את הסיוע ולהעניק זאת רק ללקוחות אשר נפגעו באופן משמעותי מהמשבר ועדיין מתמודדים עם קשיים תזרימים".
אולי מן הראוי להוסיף כאן את הטענות של היועצים והפרשנים הכלכליים לאורך התקופה האחרונה. מצד אחד, עסק שהכנסותיו ירדו ב-40% לאורך תקופה כה ארוכה, הוא עסק שעלול למות בהיעדר כיסים עמוקים כך שהתמיכה בעסקים שכאלה צריכה להיות עמוקה ורחבה יותר. ומאידך, עסקים שנופלים מתחת ל-40% ומתקיימים בקושי רב, זוכים להתעלמות ממשלתית מרגיזה ולא הוגנת.
בבנק ישראל אומרים לאזרחי ישראל, כי דחיית תשלומים כמוה כהלוואה חדשה הטומנת בחובה עלויות. לכן טרם קבלת החלטה על דחיית תשלומים חשוב לבחון היטב את השלכות הדחייה, לרבות המחיר הכלכלי שלה: שיעור הריבית, וסכום החיוב החודשי לחיוב לאחר הדחייה. ההמלצה היא לממש את אפשרות דחיית ההלוואה רק לאחר בחינת נחיצותה ועלותה. בבקשה לדחיית תשלומי המשכנתא יש לבחון היטב את השפעת השלכות הדחייה על הכיסוי הביטוחי הקיים (ביטוח חיים) במסגרת המשכנתא.
תנאים, אפשרויות והגבלות
על פי ההוראות החדשות, במשכנתאות יש שתי אפשרויות לדחייה, בהתאם למגבלות מערכות המחשוב של הבנק. (יצוין כי לבנק אין שיקול דעת האם להסכים או לא לדחייה): אופציה אחת, היא בהפחתת התשלום החודשי בכ- 25%, 50%, 75% (השיעור הוא לבחירת הלקוח).
אופציה ב', דחיית רכיב הקרן באופן שיביא להפחתת החיוב החודשי בין 40% לכ-75% (שיעור ההפחתה יהיה תוצר של מאפייני ההלוואה הספציפית, בין היתר בעקבות הרכב ההלוואה, גיל ההלוואה והתקופה לפירעון).
בהלוואות צרכניות עד 100,000 שקל, מתאפשרת הארכת התקופה עד ל-3 שנים נוספות, כך שבמבחן התוצאה תיווצר הפחתת החיוב החודשי, בלפחות 50%. דחיית תשלומי ההלוואות אינה כרוכה בעמלה.
לקוחות של חברות האשראי שעומדים בכל התנאים הנ"ל יוכלו לדחות את רכיב הקרן בהלוואה לתקופה של עד 6 חודשים במצטבר, ללא שיקול דעת החברה. בנוסף, חברת כרטיסי האשראי רשאית לאפשר גם דחייה של הריבית בנוסף לדחיית הקרן.
התקופה להגשת הבקשה לדחיית תשלומי הלוואות בהתאם למתווה זה, תהיה בין התאריכים 1.1.2021-31.3.2021. מועד כניסת המתווה הנוסף לתוקף יהיה בין החל מתאריך 1.1.21.
מאות אלפי בקשות
מאז פרוץ המשבר בחודש מרץ, דחתה המערכת הבנקאית תשלומי הלוואות בהיקף של כ-859,000 בקשות שהוגשו לדחיית תשלומי הלוואות בסכום כולל של כ- 10.8 מיליארד שקל. מספר הבקשות לדחייה באשראי הצרכני הגיע להיקף של 486 אלף בקשות בסכום כולל של כ-2 מיליארד שקל. אשראי לדיור 185 אלף בקשות בהיקף של 3.28 מיליארד, אשראי לעסקים קטנים 178 אלף בקשות בהיקף של 3.62 מיליארד שקל ואילו באשראי מסחרי מספר הבקשות עמד על מספר זעום יחסית של 8,648 בקשות בהיקף של 1.9 מיליארד שקל בלבד.
על פי נתוני בנק ישראל, נכון לתאריך 30.10 יתרות החובות שבגינם נדחו תשלומים עומד על 6.5 מיליארד שקל לכ- 144 אלף אנשים פרטיים להלוואות שלא לדיור. ובהלוואות לדיור מדובר על חוב של 46.8 מיליארד שקל לכ-100 לקוחות.
עמדו על זכותכם
חשוב לציין שהמתווה הנוכחי עדיין בתוקף, כך שאם ישנם לקוחות שלא דחו בעבר את ההלוואה ושלא נפגעו בהכנסה בהתאם למתווה החדש, יכולים עדיין להגיש בקשה לדחיית הלוואות. בבנק ישראל מזכירים, כי ניתן להגיש בקשות לדחייה בהתאם למתווה נוכחי, עד לתאריך 31.12.2020, ולמעשה לבצע דחייה עד סוף יוני 2021.
על השאלה איך ניתן יהיה לבחון את אופן הפגיעה בהכנסה? עונים בבנק ישראל כי בדיקת אופן הפגיעה בהכנסה נתונה לשיקול דעת הבנק, שרשאי לבקש מהלקוח מסמכים רלוונטיים שיציגו את הפגיעה בהכנסה בעקבות המשבר.
חשוב לעמוד על הזכות לקבל הדחייה בהלוואה כך שאם הבנק או חברת האשראי סירב לדחות את הבקשה לדחיית התשלומים, על אף שנראה כי התנאים המצטברים עומדים בתנאי המתווה, ניתן לפנות לנציב פניות הציבור בבנק או בחברת האשראי שמהם נלקחה ההלוואה. במידה ויש ללקוח השגות על התשובה שהתקבלה, ניתן לפנות ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים.
העסקים הקטנים והזעירים בחוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון אמר בעקבות המתווה החדש, כי "מתווה דחיית ההלוואות היה מהצעדים הכלכליים הראשונים שננקטו עם פרוץ המשבר, כדי לאפשר למי שנפגע לייצר גשר תזרימי ולסייע לצלוח את תקופת אי-הוודאות". הנגיד הוסיף כי בניגוד למתווים קודמים, "הפעם שולבו גם מבחני הכנסה". לטענתו, הדבר נעשה על מנת "למקד את הטיפול בלקוחות שנפגעו מהמשבר וטרם התאוששו ולייצר ודאות לאותם משקי הבית".
בנוגע לעסקים הקטנים והזעירים אמר ירון: "אנו עובדים בימים אלו עם כלל הגורמים הרלוונטיים גם על רובד העסקים הקטנים והזעירים במתווה".
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בירך על המהלך: "אני מברך את המערכת הבנקאית על אימוץ המתווה הנוסף, המצטרף למהלכים נוספים שנקטו הבנקים מתחילת המשבר על מנת לסייע ללקוחותיהם בתקופה זו. הפיקוח על הבנקים ימשיך לעקוב באופן הדוק אחר ההתפתחויות וינקוט בצעדים נוספים ואחראיים, ככל שיידרש, על מנת להמשיך ולסייע ללקוחות בהתמודדות עם הקשיים השונים בעקבות השלכות המשבר".
אבידן ביקש להזכיר, כי "דחיית התשלומים כרוכה בעלות ולכן הלקוחות נדרשים לבחון היטב את השלכות הדחייה, טרם קבלת ההחלטה". גם את חברות כרטיסי האשראי בירך אבידן "על הארכת המתווה הקיים, המצטרף למהלכים נוספים שנקטו מתחילת המשבר על מנת לסייע ללקוחותיהם בתקופה זו".
מבלי לפגוע בזכויות
ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום לדיון שעסק בחשש לפגיעה בדירוג האשראי של לקוחות שביקשו להקפיא תשלומי הלוואות או משכנתאות בתקופת הקורונה. ח"כ אסנת מארק, שיזמה את הדיון ומילאה את מקומו של היו"ר, פתחה ואמרה שהישיבה התאספה בעקבות פניות שהגיעו אליה מהציבור על כך שלקוחות לא מודעים להשפעה של דחיית תשלומי הלוואות על דירוג האשראי שלהם כי נתוני האשראי לא מונגשים לציבור. מארק דרשה תשובות מנציגי הבנקים על ההשפעה של דחיית התשלומים על נתוני האשראי, כמו כן היא ביקשה לדעת כיצד נאספים נתוני האשראי.
ח"כ יבגני סובה, פנה לבנקים וביקש מהם לפרסם מה הם מתכננים לעשות בסוף השנה – תאריך פקיעת דחיית התשלומים, מכיוון שלקוחות חיים כרגע באי וודאות כלכלית ולא תהיה להם את היכולת לשלם עד אז, דבר שיפגע בסופו של דבר גם בבנקים. "אנחנו לא רוצים שתיווצר בועה שהכל סבבה ואז יום אחד הבועה הזאת תתפוצץ", אמר. ח"כ עידן רול הוסיף והזכיר את החשש הקיים לעליה בריביות, שזו סכנה בפני עצמה.
אייל חדד, הממונה על נתוני האשראי, הבהיר שדחיית תשלומי הלוואות לא מהוה פגיעה בדירוג האשראי של הלקוחות ושכיום נתוני האשראי של כל לקוח נשמרים לו ל-3 שנים בלבד, ולא ל-7 שנים כמו בעבר. כמו כן הוסיף, שאמנם כן מסמנים בבנק לקוח שמפגר בתשלומים בזמן משבר הקורונה, אבל אם מדובר בלקוח טוב – שבתקופה רגילה עומד בתשלומים, הסימון הזה לא יפגע בו. הסימון נועד לזהות לקוחות שפיגרו בתשלומים גם לפני הקורונה, ללקוחות אלו הבנקים לא מעוניינים לתת אשראי חופשי. "מערכת נתוני האשראי רואה את טובת הצרכן", סיכם.
רועי כהן, עו"ד ונשיא להב התנגד לדבריו של חדד וכינה אותם: "חרטא ברטא". לטענתו, נתוני האשראי של לקוחות נשמרים גם 10 שנים אחורה ולקוחות ממשיכים לסבול מהם, וכל רישום שלילי מופיע ומשפיע בסופו של דבר בנתוני האשראי.
עודדה פרץ, מהפיקוח על הבנקים, אישרה את דבריו של חדד: "קיבלנו תשובה חד משמעית מכל הבנקים שדירוג האשראי לא מושפע מדחיות תשלומי ההלוואות בתקופת הקורונה", כמו כן פרץ ענתה לשאלת ח"כ מארק לגבי הדירוג הפנימי של כל בנק, תשובתה היא שלא הם קובעים את הפרמטרים המשפיעים על הדירוג, אלא כל בנק קובע בפני עצמו, והם רק מפקחים, לכן הדירוג בכל בנק הוא שונה.
שובל גבע, בעל עסק לבידור ילדים שלא פעיל מחודש מרץ בעקבות משבר הקורונה, מסר בשמו ובשם שאר העסקים מהתחום שלו שהם לא יוכלו לשלם את ההלוואות עד דצמבר. הוא הביע את חששו מכך שדירוג האשראי שלהם יפגע, למרות שבתקופה רגילה העסקים שלהם בריאים ופעילים. "אנחנו עסקים טובים אבל אנחנו לא יכולים להתנהל מול הבנק כל עוד אנחנו סגורים, הפחד שלי הוא לא רק שדירוג האשראי ייפגע אלא גם שהעסקים שלי ילכו לאבדון", אמר.
גם דרור פלדמן, מנהל סקטור המשכנתאות של בנק מזרחי טפחות אישר שדחיית התשלומים לא מהווה פגיעה בדירוג האשראי, והוסיף שהם נערכים למתווה שבו לקוחות יוכלו לשלם את ההלוואות שלקחו בהתאם ליכולות שלהם, בתשלומים ובהתאם להכנסות, שלא יקרה מצב שביום אחד הלקוח יצטרך לשלם פתאום הכל. פלדמן התייחס לאופן הדירוג, וטען שהוא נקבע על פי פרמטרים שנאספו במשך הרבה שנים של עבודה עם לקוחות.
רן מלמד, מנהל פורום ארלוזרוב, טען שאי אפשר לקדם את הדיון כל עוד חסרים נתונים מדויקים על הירידה במסגרות האשראי, לטענתו צריך לבקש מהבנקים את הנתונים כדי לדעת אם הירידה היא בעקבות ההקפאות ולקיחת ההלוואות של הלקוחות, או בגלל שהם יצאו לחל"ת. נציג BDI, דני סיגרמן, אמר שכל עוד הדחיה היא בהסכמה של הבנק ובתקופה הקורונה אין פגיעה בנתוני האשראי.
ח"כ מארק סיכמה את הדיון ופנתה לבנק ישראל ולבנקים בבקשה להשקיע ולהנגיש את חוק נתוני האשראי לציבור, כדי שכל הלקוחות ידעו את ההשפעות של הדירוג על משק הבית שלהם. לטענתה, מדובר ב"חוק דרמטי" שיש לו הרבה השפעה על משקי בית ועסקים. מארק העירה שנתוני האשראי לא אמורים להשתנות מבנק, וזה התפקיד של הפיקוח על הבנקים לדאוג לזה. בעקבות דבריה של ח"כ מארק הבהיר חדד, כי בנק ישראל מתכוון לצאת בקמפיין הסברה נרחב לציבור אודות החוק.
