נִשְׁבָּה אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ || מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל

מרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל בכתיבת אות לספר תורה | צילום: דוד כהן, פלאש 90

לאחר שחש בקשיי נשימה חריפים ואושפז במחלקת טיפול נמרץ במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק, נפטר הבוקר ראש ישיבת פוניבז', מרן הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק"ל, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה שכיהן גם כנשיא ועד הישיבות.

מרן הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק"ל נולד בב' באייר ה'תרפ"ג, לפני למעלה ממאה שנה בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לאביו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין, שכיהן כרב העיר שומיאץ. סבו מצד אביו היה הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין (שעל שמו נקרא), בעל מחבר הספר "בן אריה" על הש"ס, וסבו מצד אמו היה הגאון רבי מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.

בשנים האחרונות, הפך הבית ברחוב ראב"ד כתובת לרבים שראו בו המשך לדמותו הכבירה, הרחימאית ורחבת הדעת של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, ובשנה האחרונה – עם פטירת מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, הפך מרן רבי גרשון זצ"ל לפוסק האחרון עבור נציגי הציבור הליטאי – בכל הנושאים הציבוריים שעלו על הפרק.

הוא התייתם מאימו בגיל צעיר לאחר שחלתה בטיפוס, ולמד יחד עם אחיו הצעיר ממנו, הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, רבה של רמת השרון, יחד עם אביו – תחת עיניהם הבולשות של הרוסים. בהיותו כבן תשע, השיג אביו רישיון יציאה לארץ ישראל, והוא עלה עם משפחתו באנייה 'נובו רוסייסק' בהפלגה מאודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל. לאחר מספר חודשי נדודים, קבע אבי המשפחה את מושבם ברמת השרון, כאשר האחים הצעירים, רבי גרשון ורבי יעקב, לנים על הארץ…

יתרה מכך, היות וברמת השרון לא היה בית ספר תורני או דתי כלל, למד האב הגדול – שבינתיים התמנה  לרב של רמת השרון – עם בניו בבית. הלימוד התבצע באופן של החזקת הגמרות על הברכיים, תוך שהילדים ואביהם יושבים על ארגזי תפוזים שהיו מיוצרים בשעתו מעץ – בשל היעדר כסף לרכוש ריהוט ראוי לשמו…

אחיו של הגרי"ג, הגר"י, סיפר לא פעם, כי אז למדו עם אביהם בימי חול גמרא עם רא"ש ורי"ף כאשר בחלק מן המסכתות הוסיף האב גם טור ובית יוסף כדי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ואילו בשבתות, למדו רמב"ם על נושאי המסכת שאותה למדו. במקביל, מורה שהובא אל הבית לימד את הילדים דקדוק, חשבון ואנגלית – השפה הרשמית המדוברת באותה עת.

רק לקראת חודש אלול תש"ב נענה האב, הגאון רבי צבי יהודה, להפצרותיו של בנו הגדול רבי גרשון, שביקש לנסוע ללמוד בישיבת לומז'ה, ושני האחים צעדו רגלית מביתם שברמת השרון ועד לישיבה שבפתח תקווה. היות ואיחרו את תחילת הזמן שנפתח ב-ל' במנחם-אב, אמר להם המשגיח, רבי אברהם אבא גרוסברד, שכבר אין לו מקום עבורם. אך מראה הנערים המאוכזבים נגע לליבו של ר' שלמה זלמן מוזס (אביו של הח"כ לשעבר ר' מנחם אליעזר מוזס שיבלחט"א) שכיהן כמזכיר הישיבה והוא הציע לשכן אותם בביתו, עד שיימצאו להם מיטות בישיבה. רק בראשית חודש מרחשוון תש"ג, קיבלו הנערים מיטות בפנימיית הישיבה.

בהוראת אביהם, הצטרפו לחבורתו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, וממנו רכשו שיטות נוספות בדרך הלימוד הישיבתית. עם זאת, כשנישא אביהם בזיווג שני, שבו הנערים לבית אביהם ולסדרי הלימוד עמו.

לביקור מיוחד בביתם זכו הבחורים רבי גרשון ורבי יעקב בחורף תש"ד. היה זה רבי שמואל רוזובסקי שהתמנה לראש הישיבה ההולכת ומוקמת בבני ברק, ישיבת פוניבז', ורבי שמואל שזכר את הנערים הכישרוניים, ביקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. ואכן, הם נמנו עם ששת התלמידים הראשונים בישיבה, שהשתכנה אז בבית הכנסת הליגמן בבני ברק. מי שאירח את שני האחים הצעירים, היה הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל.כבר בשנה הראשונה התמנה רבי גרשון, לר"מ ומלמד עבור הפליטים ב'בתי אבות', ובשנה שלאחר מכן, בשנת תש"ו התמנה לבעל התוקע בישיבה – תפקיד בו החזיק עד לשנה זו, תשפ"ג. באותה שנה, בעודו בחור, כבר החל למסור שיעורים לצעירי התלמידים בישיבת פוניבז'.

בשנת תש"ח נלקח לחתן בבית הגאון רבי יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה, וכאברך, התמנה באופן רשמי לר"מ בישיבה. החל מקיץ תש"ס, התמנה כאחד מראשי ישיבת פוניבז' והחל במסירת שיעור כללי לבני הישיבה. שלש שנים לאחר מכן התמנה לחבר מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה'.

בשבוע האחרון חש קשיי נשימה חריפים שהצטרפו למחלת הלב ממנה סבל שנים ארוכות. לאחר שחש ברע, פונה מרן ראש הישיבה במהלך חג השבועות כשהוא סובל מקוצר נשימה חריף למרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק.

עולם התורה עקב בדאגה אחר מצבו, ובהיכלי הישיבות, הכוללים ובתי הכנסת, נאמרו פרקי תהילים לרפואתו של זקן ראשי הישיבות ומנהיג הציבור הליטאי.

אלא שנגזרה הגזירה, והבוקר, נלב"ע למגינת ליבם של תלמידיו הרבים וכל בית ישראל שנהנו מזיוו ואור הנהגתו הייחודית. מסע הלוויתו ייצא בשעה 15:30 מהיכל ישיבת פוניבז' בגבעה בבני ברק לבית החיים נציבי ישיבת פוניבז'.

"יחד עם כל בית ישראל אנו מבכים מרה את פטירתו של גדול הדור מרן רשכבה"ג הגאון הגדול ר' גרשון אדלשטיין זצוק"ל, אשר הנהיג את עם ישראל במשך שנים רבות והיווה לנו מורה דרך בכל הנושאים העומדים על הפרק. גדולה האבידה ואין לה תמורה. מי יתן לנו תמורתו", נמסר ממפלגת 'דגל התורה'.

רה"מ נתניהו שוחח עם ח"כ גפני שמיהר לצאת מהכנסת אל ביה"ח מעיני הישועה עם היוודע הבשורה. דיוני ועדת הכספים שתוכננו להיום, בוטלו.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר, "יחד עם המוני בית ישראל בארץ ובעולם אני כואב את פטירתו של מרן ראש ישיבת פוניבז', הגאון הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל. הרב אדלשטיין היה מנהיג רוחני בעל שיעור קומה עצום שגדלותו בתורה וביראה השפיעה על דורנו ותשפיע לדורות קדימה. תפיסתו התורנית-יהודית, שמצאה את ביטויה לא אחת בעקרונות החינוכיים שאותם הורה לרבים, ראתה את העם ולא פחות מכך את האדם. זה אובדן גדול לעולם הישיבות ולעם ישראל כולו. תנחומים למשפחתו, תלמידיו ומוקיריו. יהי זכרו ברוך".

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף אמר הבוקר, "יחד עם כל בית ישראל, תלמידיו הרבים ומוקירי זכרו, אני מבכה מרה את הסתלקותו לגנזי מרומים של מרן הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה'. הרב זצוק״ל היה חטיבה אחת של תורה ויראת שמים, לחם בעוז למען קודשי ישראל ושמירת השבת, שריד לדור דעה שזכה להעמיד רבבות תלמידים וקיבל כל אדם שחילה את פניו לעצה ולתבונה בסבר פנים יפות. "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'".

מפכ"ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי אמר: "קיבלתי בצער את דבר הסתלקותו של הגאון הרב גרשון אדלשטיין זכר צדיק לברכה נשיא מועצת גדולי התורה. הרב היה סמל ודוגמה בלימוד תורה ובעמל עד יומו האחרון, זה חסרון עצום וצער גדול לי באופן אישי ולעם ישראל בכלל. ביקרתי אותו בביתו, וקיבלתי מחכמתו הגדולה ומעצותיו. תנחומיי למשפחתו, לתלמידיו הרבים, לנציגי הציבור שתחת הנהגתו ולכל מוקיריו".