נוסעים באוטובוס? יש סיכוי שאתם בעלי תואר אקדמי מיותר

מול תנאי סף של תארים אקדמיים במשרות רבות, טוענים במרכז טאוב כי ישנה השכלה עודפת בישראל • התופעה מתרחבת בקרב עולים שאינם דוברים את השפה העברית על בוריה • תופעת ההשכלה העודפת מצויה רבות בקרב נוסעי התחבורה הציבורית • קריאה שלא להתפתות להרחיב את תופעת ההשכלה העודפת בשנים הקרובות

תואר אקדמי | תמונה: Pexels.com

מחקר חדש של מרכז טאוב שערך החוקר חיים בלייך בדק ומצא כי יש השכלה עודפת בישראל, והיא נאמדת בשנים האחרונות בכ-17.5% בקרב בעלי תארים אקדמיים. בעשורים האחרונים ניכרת עלייה ברמת ההשכלה, בישראל ובעולם. עלייה זו מובילה פעמים רבות ל’השכלה עודפת’ – מצב שבו רמת ההשכלה של האזרח עולה על הכישורים הנדרשים במסגרת עבודתו.

בתקופה האחרונה חלה התעוררות בכל הקשור להתנגדות החרדית ללימודים באקדמיה. העיתונות היומית המפלגתית דנה בנושא רבות ומלבד הסכנות הרוחניות הטמונות באקדמיה, ישנה תחושה בקרב המגזר החרדי כי יש מי שמנסה לדחוף את המגזר ללימודים אקדמאיים, למרות שבחומר הלימודים אין כל שימוש בעבודה היומיומית.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

הקביעה ולפיה תואר הוא תנאי סף במשרות בשירות הציבורי, מהווה מחסום בפני עובדים מוכשרים מאוד מהמגזר החרדי שצברו ניסיון וידע רב בתחומי עבודתם, אולם אין באמתחתם תואר אקדמי כל שהוא. כך יוצא, שכאשר מגיעים למכרז שני עובדים, האחד חרדי עם ניסיון וידע בניהול ועסקים, והאחר חילוני עם תואר ראשון במדעי הרוח אך עם אפס ידע, האחרון יתקבל לעבודה ביתר קלות מהראשון בעל הרקורד העשיר.

המחקר הנוכחי שנערך במכון טאוב מוכיח, שהרדיפה אחר תואר אקדמי חוטאת לאמת. במחקר של מרכז טאוב נבדקו נתונים של בעלי תארים אקדמיים המועסקים במשלחי יד שאינם מחייבים תואר. בלייך מצא כי ההשכלה העודפת רווחת לרוב בקרב אנשים שלמדו מדעי הרוח ומדעי החברה, אולם גם בקרב מי שלמדו משפטים, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב יש השכלה עודפת, אך עם סיכויים נמוכים הרבה יותר.

עוד מצא המחקר כי תופעת ‘השכלה עודפת’ ניכרת בקרב עולים צעירים בעלי ‘כישורי שפה נמוכים’ (היעדר ידיעת השפה העברית) שרכשו את השכלתם בחו”ל ושנות עבודה רבות לפניהם, ובקרב עובדים שהחליפו את מקום עבודתם אחרי גיל 45. כמו כן נמצא תיאום מעניין בין היקף ההשכלה העודפת לדפוסי הנסיעה לעבודה. ככל שהנסיעה נערכת באמצעות התחבורה הציבורית כך עולה רמת ההשכלה העודפת. לאור שיעורי ההרשמה הגבוהים למוסדות להשכלה גבוהה מאז פרוץ משבר הקורונה, טוענים החוקרים לצפי בהתרחבות התופעה בשנים הקרובות.

עברית קשה שפה

כלפי עולים חדשים כותבים במכון טאוב, כי כישורי שפה הם מרכיב מרכזי בהון האנושי וגורם קריטי להשתלבות מיטבית בחיים האזרחיים ובשוק העבודה, והיעדר בקיאות בשפה עלול להוות מכשול בדרך המקצועית ולפגוע בכושר ההשתכרות. ידיעת השפה חשובה לרכישת השכלה גבוהה ולהזדמנויות בשוק העבודה, ובה בעת הלימודים האקדמיים מחזקים את ידיעת השפה. כך, לאנשים בעלי בקיאות בשפה העברית יש סיכוי גבוה יותר למצוא עבודה מתגמלת התואמת את כישוריהם, ומנגד, מי שסובל ממחסום שפה עלול להשתלב במשלח יד שאינו דורש תואר אקדמי ולהיות מוגדר כבעל השכלה עודפת.

חיזוק נוסף לטענה החרדית ולפיה, יש קשר מוגבל היותר בין הלימודים האקדמאיים לבין יכולות התעסוקה, מתקבל מתוצאה נוספת של המחקר. החוקר חיים בלייך מצא כי השכלה עודפת נפוצה יותר בקרב צעירים בראשית דרכם בשוק העבודה, כאשר אין ברשותם ניסיון מקצועי מתאים, וכדי להימנע מאבטלה והשלכותיה הם פונים למשלחי יד שאינם תואמים את השכלתם.

בהמשך כותב בלייך כי מצופה מהעובדים שעם השנים תשתפר מידת ההתאמה שבין משלח היד שלהם להשכלה שנרכשה, עם זאת המחקר העלה כי עבור עובדים מסוימים, להשכלה עודפת עלולה להיות השפעות שליליות ומתמשכות על גובה השכר וקצב עלייתו בהשוואה לעובדים המועסקים בעבודה התואמת את רמת השכלתם.

870/135 ליינר ארטקל

נוסעים משכילים

גם למשבר הקורונה יש מה לומר בנושא. המחקר מצא כי עובדים שמחליפים מקום עבודה אחרי גיל 45 הם בעלי סיכוי גבוה יותר להשכלה עודפת ככל שחולפות השנים. משבר הקורונה שלח הביתה אנשים מרמות שונות של השכלה ועם כל התארים שלהם הם יעבדו בעבודות שאינן דורשות כלל תואר אקדמי: “בעקבות משבר הקורונה עובדים רבים – צעירים ומבוגרים – יצאו לחל”ת או פוטרו, כך שייתכן שיהיו עובדים משכילים שבעקבות המצב בשוק העבודה ומצבם הכלכלי יפנו למשרות שאינן דורשות תואר אקדמי”, אמר בלייך.

כלפי אמצעי הנסיעה, המחקר של מרכז טאוב מצא, כי נרשמו שיעורים נמוכים של השכלה עודפת בקרב עובדים שנוסעים לעבודתם ברכב או ברכבת (14%–15%), וכפול מזה בקרב עובדים הנוסעים באוטובוסים (28%). לדעת החוקרים, ההתניידות ברכב פרטי, מאפשרת למחפשי עבודה להרחיב את רדיוס החיפוש ולהגדיל את מספר מקומות העבודה שהם פונים אליהם ועל ידי כך להקטין את הסיכוי להשכלה עודפת. ככל שמדובר על המגזר החרדי המסתמך בעיקר על התחבורה הציבורית, אין כל צורך ללכת ולהוציא תואר, על מנת להגדיל את ההשכלה העודפת בישראל.

התופעה מתרחבת לשווא

בלייך הסביר כי מצד אחד: “בעלי השכלה גבוהה בדרך כלל מועסקים בשיעורים גבוהים יותר, והם בעלי הכנסות גבוהות יותר ובריאות טובה יותר. ברמת המשק, השקעה בהשכלה גבוהה תורמת לעלייה בפריון ולצמיחה כלכלית”. לעומת זאת, בלייך מודה כי “אחד מכל שישה אקדמאים מוגדר כבעל השכלה עודפת”.

כך בלייך מגיע למסקנה כי “המשאבים הפרטיים והציבוריים המושקעים ברכישה ובהנגשה של ההשכלה הגבוהה אינם מנוצלים היטב בשוק העבודה, ולמעשה ההחזר החברתי על ההשקעה לעובדים אלו קטן”. אז מדוע אם כן לדחוף את החרדים לאקדמיה? יש מספיק בעלי תואר ראשון המסתובבים ברחובות בחוסר מעש או עובדים בעבודות שאין להם ולו הקשר הקלוש ביותר עם נושאי הלימודים. אין צורך להרחיב את התופעה.

פרופ’ אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, התייחס גם הוא למחקר וטען כי “השכלה גבוהה חשובה להשתלבות בשוק העבודה”, אך יחד עם זאת, אין לרוץ לאקדמיה ללא הבחנה, אלא “חשוב להתאים את רמת ההשכלה למאפייני העבודה ולצורכי השוק על מנת להפיק את המירב מהעובדים ולהעלות את פריון העבודה”.

וייס מביא ראייה לדבריו את משבר הקורונה. “מאז פרוץ משבר הקורונה וסגירת השמיים צעירים רבים יותר פונים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. הדבר עשוי להגדיל את הפריון ולשפר את מצבם התעסוקתי של צעירים רבים, אך הוא עשוי גם להרחיב את תופעת ההשכלה העודפת בשנים הקרובות”.

מסקנה שלנו? הצעירים החרדים שיוצאים לשוק העבודה, מוזמנים בזאת שלא להתפתות להרחיב את תופעת ההשכלה העודפת בשנים הקרובות, ולבחור במקצוע שיכול לקדם אותם בחיים ולהביא להם ולביתם – פרנסה ברווח.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "נוסעים באוטובוס? יש סיכוי שאתם בעלי תואר אקדמי מיותר"

  1. דת האקדמיה
    בעולם כבר יש הרבה מחקרים שאין קשר בין השכלה אקדמאית לפרנסה
    המקצוע הכמעט יחידי זה הנדסה על צורותיה השונות
    כל השאר מספיק קורס יעודי איכותי וקצר כדי להכשיר עובד למקצוע,
    הדרך לפרנה זה יותר בכישורי חיים תקשורת טובה חריצות ואסרטיביות ,כן וגם קצת קשרים……

כתיבת תגובה