ניסאן אלטימה: חזקה בפרטים הגדולים, חלשה בקטנים

אלטימה החדשה הגיעה לכאן לפני כמה שבועות. מדובר ברכב מקטגוריית המנהלים בעל נתונים המאפשרים לו לנצח את המתחרים – אבל הוא נופל מהאירופאיות בכמה דברים. מנדי ריזל בדק אותו ■ ריזל בדרכים

צילומים: מנדי ריזל

ניסאן אלטימה החדשה היא מכונית מעניינת שבהחלט-בהחלט שווה בדיקה אם אתם רוצים לקנות רכב מסגמנט המנהלים. קודם כל, תחרות בקטגוריה היא דבר מבורך וכדאי תמיד ‘לפתוח את הראש’ גם לדגמים שאינם כה פופולאריים – בטח כשיש להם מה להציע. ומה גם שמדובר בחברה יפנית אמינה, שירידת הערך שלה אינה כה דרסטית כשל עמיתותיה האירופאיות לסגמנט.

המכונית, עם עדכון לעומת הדגם שהגיע ארצה לפני כשנתיים, כמעט לא השתנתה מבחינה חיצונית – למעט שינוי כמעט לא מורגש בגריל ובבתי הפנסים מקדימה. זה רכב גדול ממדים ונאה, אך ממש לא בעל עיצוב עוצר נשימה עם פוזה.

apps-box

תא הנוסעים, בצבעים הבהירים בהם קיבלנו את הרכב, נראה יוקרתי למדי. המושבים עצמם, בגרסת SV אותה קיבלנו למבחן, עשויים בד. הם רכים, ונוחים מאוד לישיבה, אך משענות הראש של היושבים מקדימה היו קשות מידי – בניגוד גמור למושבים.

מושב הנהג מתכוונן באמצעות לחצנים חשמליים, אך לא כך המושב של הנוסע שלצידו. מאחור, יש מרווח ענק – בגלל מרווח סרנים כמו של מיני-ואן ממוצע, אך הרצפה אינה ישרה ולכן הנוסע האמצעי עשוי לסבול מצפיפות לרגליו. נקודה חשובה נוספת: לעומת רכבים אחרים בקטגוריית המנהלים, שהם נמוכים יותר וקצת צפופים, פה יש מקום לראש גם לגבוהים שבחבורה. בין שני הנוסעים מוקמה משענת יד רחבה, שתחתיה תא נרחב וכן תא צר להנחת מסמכים.

המנוע, בנפח 2,500 סמ”ק ו-182 כוחות סוס, מופעל ומכובה באמצעות כפתור – אך אין כאן את מערכת ‘סטרט-אנד-סטופ’ המכבה את המכונית בפקק או ברמזור, ומעירה את המנוע כשאתם לוחצים על דוושת הגז.

הנתונים היפים מתורגמים גם להאצה נאה של עמידה מ-0 ל-100 בתוך פחות מ-8 שניות. כמו הדגם הקודם, גם בגרסה המחודשת – רעשי הרוח והמנוע חודרים פנימה ככל שמד המהירות עולה. עם זאת, יש מעט שיפור לעומת הדור היוצא.

2 1

המחיר הוזל

על ההגה, שהוא מאוד מדויק ומעניק הרגשה של חבר לדרך, יש ‘קרוז קונטרול’, מתגי בקרה על מערכת השמע, ומתגים לשליטה על מחשב הדרך הצבעוני והגדול יחסית שנמצא בין לוח המחוונים.

המכונית מהנה מאוד לנהיגה, בזכות מתלים ומבנה של מכונית אמריקאית גדולה ונוחה. בדגש על המילה מאוד. אפשר לומר שמהבחינה הזו, של בליעת מהמורות ושל תחושת נהיגה סלונית למהדרין, כנראה שאלטימה היא המנצחת בקטגוריה. ואת זה אמרו גם חברים שהצטרפו לנסיעה. מחוץ לעיר ואפילו בתוכה, האלטימה בולעת מהמורות כמו ג’יפ אמריקאי ענק שלא סופר אף שקע או בליטה בכביש.

בפרטים הגדולים – מנוע ובעיקר נוחות שמנהלים אוהבים – האלטימה הוכיחה את יכולותיה. אבל בנקודות הקטנות, ב”פיצ’יפקעס”, התמורה הייתה מעט מאכזבת. ייתכן שלא כל אחד ישים לב לכך, אבל מי שיבין במכוניות יבחין בהיעדר אבזור שחייב להיות בקטגוריה הזו, כמו חימום לכיסאות; טיפ-טרוניק (העברת הילוכים בצורה ידנית); ואפילו מראה מתכהה נגד סינוור או תאורה בסוככי השמש.

עם זאת, איכות החומרים והרכבתם עושה רושם טוב מאוד. מערכת המולטימדיה גדולה מהממוצע בקטגוריה, ויש בה מצלמת רוורס, Waze, פנגו ועוד. מימין ומשמאל מסך המגע, פרוסים כפתורים לשליטה על מערכת השמע.

בתחתית הקונסולה המרכזית נמצאים הכפתורים לתפעול מערכת המיזוג המפוצלת לשני היושבים מקדימה – אולם אין פתחי אוורור מאחור.

במכונית, כסטנדרט וכדי לסייע בבטיחות, מותקנת המערכת החדשה של ‘מובילאיי’ – כאשר על הצג הקטן, מופיעים גם התמרורים הרלוונטיים לתועלת הנהג.

צריכת הדלק הייתה סבירה לקטגוריה: ליטר דלק אחד לכל 11 קילומטרים של נסיעה ממוצעת.

אגב, המחיר של האלטימה החדשה, בטח תשמחו לדעת, הוזל בכעשרת אלפי שקלים לעומת הדור הקודם.

7 6 8

מבט מעזרת הנשים: זו מכונית מהנה מאוד לנסיעה, בעיקר בגלל התחושה הסלונית שהיא מעניקה. יש בה גם מרווח מאחור ותא מטען נדיב. מערכת המולטימדיה גדולה מהרגיל, וזה חשוב משום שהיא ממלאת מקום חשוב בסיוע לנהג. הפרטים הקטנים שהיו חסרים למנדי כמעט לא הפריעו לי, כנראה משום שלא ישבתי בעמדת הנהג.

4

נתונים:

מחיר, לגרסה הנבחנת: 164,990 שקל | מנוע: 2,500 סל”ד, 182 כוחות סוס | מומנט: 24.8 קג”מ ב-4000 סל”ד | האצה מ-0 ל-100: 7.7 שניות | צריכת דלק: 1 ל-11 | תא מטען: 436 ליטר | בסיס גלגלים: 2776 מ”מ | דרגת זיהום אוויר: 10 | 6 כריות אויר

מעלות: מנוע, נוחות, תא מטען | חסרונות: אבזור, רעשי חוץ

9

side

כתיבת תגובה