ניתוח של משרד האוצר מגלה: עלייה בשיעור הנשים החרדיות העובדות

שיעור התעסוקה של נשים חרדיות היה גבוה בשנת 2022 ב-3.5 נקודות אחוז ביחס לשנת 2019 ושל נשים ערביות ב-5.3 נקודות אחוז, כך עולה מסקירת שוק העבודה לשנת 2022 שמפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר | עוד נתונים: שיעור התעסוקה בישראל חזר בשנת 2022 לרמתו טרום המשבר, ואף יותר מכך בגילאי העבודה העיקריים (25-64) | התאוששות שוק העבודה בישראל דומה לזו של ממוצע מדינות ה-OECD

משרדי ה-OECD בברלין | צילום: 360b, שאטרסטוק

אגף הכלכלנית הראשית מפרסם סקירה בנושא שוק העבודה בשנת 2022, ממנה עולה כי חלה עלייה בולטת בתעסוקת נשים חרדיות וערביות בגילאי העבודה העיקריים. שיעורי התעסוקה בגילאי העבודה העיקריים בשנת 2022 היו גבוהים יותר ביחס לטרום המשבר בקרב כל קבוצות האוכלוסייה, מלבד הגברים הערבים שעבורם הירידה בתעסוקה נבעה בגלל המחצית הראשונה של 2022, בעוד שבמחצית השנייה של השנה שיעורי התעסוקה שלהם היו גבוהים ביחס לטרום המשבר (ב-0.8 נקודות אחוז). שיעור התעסוקה של נשים חרדיות היה גבוה בשנת 2022 ב-3.5 נקודות אחוז ביחס לשנת 2019 ושל נשים ערביות ב-5.3 נקודות אחוז.

עוד עלה כי שיעור התעסוקה בישראל חזר בשנת 2022 לרמתו טרום המשבר, ואף יותר מכך בגילאי העבודה העיקריים (25-64). שיעור התעסוקה של גילאי 25-64 בישראל עמד בשנת 2022 על 78.6%, לעומת 77.7% בשנת 2019. שיעור ההשתתפות של גילאי 25-64 בכוח העבודה עלה אף הוא באופן דומה (81.2% בשנת 2022 לעומת 80.4% בשנת 2019) ושיעור האבטלה ירד מעט (3.3% בשנת 2022 לעומת 3.4% בשנת 2019).

בקבוצות גיל אחרות, נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בשנת 2022 לעומת 2019: בגילאי 15-24 ירידה של 1.4 נקודות אחוז ובגילאי 65+ ירידה של 0.9 נקודות אחוז. עם זאת, במחצית השנה השנייה של שנת 2022 חלה עלייה משמעותית יחסית בתעסוקת גילאי 65+ כך שעד סוף 2022 תעסוקת המבוגרים חזרה לרמתה טרום המשבר, אך בקצב מעט איטי ביחס לגילאי העבודה העיקריים.

תופעת היציאה של מבוגרים משוק העבודה כתוצאה מהמשבר נצפתה במספר מדינות אחרות כשהסברים נפוצים לכך הם הסכנה הגדולה יותר של היחשפות מבוגרים לנגיף ועל כן העדפה לריחוק חברתי מוגבר שהוביל להעדפה לפרישה, זכאות אפשרית מוגברת לתכניות סיוע שאפשרו הכנסה תחליפית לעבודה, וקושי רב יותר של מבוגרים לשוב לתעסוקה לאחר משברים.

כמו כן, נתון מעודד נוסף הוא, כי התאוששות שוק העבודה בישראל דומה לזו של ממוצע מדינות ה-OECD. העלייה בשיעורי התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים בישראל ביחס לטרום המשבר (1.0 נקודות אחוז) דומה לממוצע העלייה בשיעורי התעסוקה במדינות ה-OECD (1.1) ולחציון (1.2). ישראל מדורגת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות הארגון בשיעורי התעסוקה של גילאי 25-64 בשנת 2022. העלאת רמת התעסוקה חשובה לצמיחת המשק.

עוד עלה, כי לא חל שינוי בשעות העבודה של המועסקים בישראל. בשנת 2022 ממוצע שעות העבודה השבועיות בפועל של מועסקים בגילאי 15+ עמד על 35.8 – בדומה לשנת 2019.

חלקו של ההיי-טק בתעסוקה המשיך לגדול בשנת 2022 על אף הירידה במשרות הפנויות בענף בחודשים האחרונים. בשנת 2022 שיעור המועסקים בענף ההיי-טק עמד על 9.9% – גבוה בכ-1.5 נקודות אחוז מהשיעור בשנת 2019. מספר המשרות הפנויות של מפתחי תכנה ירד משיא של כ-14 אלף ברבעון הראשון של שנת 2022 לכ-8 אלף ברבעון האחרון של השנה. עם זאת, למרות הירידה, גם בחודש דצמבר 2022 מספר המשרות הפנויות (כ-7.3 אלף) נותר מעט גבוה ביחס לטרום המשבר (כ-6.6 אלף בשנת 2019).

סך המשרות הפנויות במשק ושיעורן נותרו בשנת 2022 ברמה גבוהה ביחס לטרום המשבר, גם לאחר ירידה קלה במחצית השנייה של השנה. מספר המשרות הפנויות בשנת 2022 (כ-147 אלף) היה גבוה בכ-50% מהרמה טרום המשבר ובהתאם לכך גם שיעור המשרות הפנויות היה גבוה (4.8% בשנת 2022 לעומת 3.5% בשנת 2019). העלייה במספר המשרות הפנויות נובעת מעלייה בכלל ענפי הכלכלה ובפרט מעלייה בענף האירוח ואוכל (20% מסך העלייה), במסחר (15%) ובענף המידע ותקשורת (15%).

העבודה מהבית נשארה חלק משמעותי בענפים עם פריון גבוה ובקרב בעלי השכלה גבוהה. כשליש משעות העבודה בענף המידע ותקשורת מבוצעות מהבית. בקרב בעלי תואר אקדמי כ-15.3% משעות העבודה מבוצעות מהבית, בהשוואה ל-3.3% בקרב מועסקים ללא בגרות. לשם השוואה, באיחוד האירופי בשנת 2021 (נתון זמין אחרון) שיעור המועסקים בדרך כלל מהבית עמד על 13.6% בהשוואה ל-12.4% בישראל (10.2% בשנת 2022).

עלייה בהתאמת כישורי העובדים ועבודתם לעומת טרום המשבר, בעיקר בקרב העובדים הלא מיומנים וברמות ההשכלה הנמוכות

מידת ההתאמה בין כישורי העובדים ועבודתם (לפי דיווח המועסקים) הייתה גבוהה ב-3.1 נקודות אחוז בשנת 2022 לעומת טרום המשבר; זאת כשבקרב עובדים בלתי מיומנים היא עלתה ב-9.6 נקודות אחוז.

שיעור נמוך יחסית של מועסקים שמעוניינים להחליף את מקום עבודתם ביחס לטרום המשבר: בשנת 2022 כ-6.3% מהמועסקים היו מעוניינים להחליף את מקום עבודתם וכ-2.1% חיפשו עבודה אחרת – נמוך מהנתונים טרום המשבר (7.5% ו-2.5% בשנת 2019 בהתאמה).

לאחר המשבר חלה עלייה גבוהה יחסית בשכר הנומינלי אך לא בשכר הריאלי, שאותה הוביל המגזר הפרטי ובפרט ענף המידע ותקשורת וההיי-טק: בשנת 2022 השכר הנומינלי היה גבוה בממוצע בכ-4.5% מקו המגמה של השנים שקדמו למשבר. לעומת זאת, בשל העלייה ברמות האינפלציה בשנתיים האחרונות, השכר הריאלי בשנים אלו ירד חזרה בהדרגה לרמות של קו המגמה; כשבמחצית השנייה של שנת 2022 השכר הריאלי היה אף נמוך בממוצע בכ-2.0% מקו המגמה. העלייה בשכר הנומינלי בשנים 2019-2022 נבעה מעליית השכר במגזר הפרטי ובפרט, מעליית השכר בענף המידע ותקשורת (ובהיי-טק), אך גם בעקבות עליית השכר בענפי הבינוי והתעשייה.