נכון, 'פניציה' היא רק ההתחלה

מפעל פניציה בדרום | צילום: משה שי, פלאש 90

את הבוקר פתחתי עם הודעה מחבר שסרק את 'הארץ', שם הופיעה קריקטורה ששמה ללעג וקלס את דמותו של אחד ממנהיגי היהדות החרדית בארץ ובעולם כשהוא מנפץ בקבוק על ראשו של עובד 'פניציה'. במאמר המערכת הצמוד, הופיע שוב המסר המטעה, כביכול חסידות גור היא שעומדת מאחורי החרם על 'פניציה'.

החבר רתח, ובצדק רב. קריקטורות על אישים פוליטיים – ניחא. אבל דמויות רבניות, של מנהיגים רוחניים, הן מחוץ לתחום.

אפילו המגזין הסאטירי 'שארלי הבדו' הפריזאי, שפרסם ב-2015 וקודם לכן קריקטורות של – להבדיל אא"ה בין קודש לחול – מוחמד, הבין שמנהיגים רוחניים זו ליגה אחרת. הבין, אחרי ששילם ביוקר בפיגוע שנערך במקום על ידי חמושים, הם ירו והרגו תריסר בני אדם ופצעו עשרה.

לא, היהדות החרדית, וחסידות גור לא מבצעות פיגועים רח"ל. אבל חרם כלכלי-צרכני הוא הדבר הלגיטימי ביותר. יתרה מכך: במקרה של 'פניציה' כלל לא הוכרז על חרם. היקבים נמנעים מלרכוש, כי הם מקבלים הוראות מבד"ץ 'העדה החרדית' (שממש לא מקבל הוראות מחצר גור) לא למלא יותר את תוצרתם בבקבוקי 'פניציה'.

רגע, מה רע במחאה? זוכרים את מחאת הקוטג'? את הדיבורים על המחירים בברלין או על ההשוואה של מוצרי 'אסם' בישראל מול העולם והקריאות למחאה צרכנית שתכה את הטייקונים בכיס?

אך בעוד שחרם צרכני מעין זה הופך למחובק תקשורתית, הופכים החרדים שמביעים מחאות באופן החוקי והמוסרי ביותר מול 'קרן מנדל' שמחזיקה כלכלית את 'פניציה' (גם היא מסיבות של אידאל) למי שדמם מותר. למה? ככה.

הא"ב הכלכלי

שימו לב למחקר שנערך עבור אחד מהארגונים שהשבת יקרה להם. החוקרים בדקו מה תהיה ההשלכה על חנויות רשתיות בקניונים שיש בהם לקוחות חרדים רבים, כמו קניון איילון וקניון רמות וכדומה, ומה תהיה ההשפעה של אי הקנייה בשל חילול שבת, למשל, על כלל הרשת.

התוצאה מפתיעה: לפי המחקר, הרווח נטו של מרבית הרשתות בישראל, נע בין 5-10%. יתר ההכנסות מתועלות לעלויות תקורה ותפעול. אם כך, לכוח הקנייה החרדי (בלי שומרי המסורת הרבים והדתיים שמונים עוד כ-20% לפחות) שמחזיק בכ-10% מהשוק בישראל, הזכות המלאה להפוך מפעל שאינו מכבד את אורחותיו, מרווחי – ללא כזה.

תארו לעצמכם מה יקרה אם 'פורום השבת הציבורית' – כן, זה שעומד מאחורי כל הסעיפים שהציגה יהדות התורה בנושא השבת במו"מ הקואליציוני ומקפיצים את כותבי מאמר המערכת ב'הארץ' – יצליח מחר להשפיע על החינוך העצמאי, רשת מעיין החינוך התורני ומוסדות נוספים בישראל להפסיק לרכוש נייר מ'גרפיטי', חברת הבת של 'נייר חדרה' משום שחברת האם פועלת בשבת.

חרם צרכני-כלכלי, זו דמוקרטיה במיטבה. ותוצרת ההתנחלויות, מחילה על ההשוואה, כמשל: מי שנגד ההתיישבות – לא ירכוש. התומכים – יקפידו לרכוש בדווקא. הטענות על BDS הן חמורות בהרבה מפעולה צרכנית פשוטה.

השיקול הכלכלי שיעמוד מול בעלי המפעלים שיחשבו פעמיים לפני שיפעילו את עובדיהם בשבת, יגרום להם להחליט מהר יותר. מותר ל'פניציה' להשבית את מנועיה ותנוריה בשבת. לפילנתרופ הציוני מחו"ל, שמחזיק את המפעל הכושל – יש מספיק הכנסות מכל ה'ממלחים' והחטיפים שאנו וילדינו צורכים בעיקר בשבת. אולי לא ידעתם, אבל את האריזות להם הוא מספק ממפעל שבבעלותו, כאן בישראל, שגם הוא אינו שובת בשבת.

בינתיים, הבד"ץ של העדה החרדית עוד לא הורה ל'אסם' להפסיק לרכוש את אריזות ה'במבה' וה'ביסלי' ויתר המוצרים מהמפעל מחלל השבת. אבל אם זה יבוא, לא נתפלא. זו זכותנו הלגיטימית לעמוד על האמת שלנו, גם אם אנחנו לא בוחרים להציג אותה בעטיפות מרשרשות, אטרקטיביות וקורצות.

החרם הליטאי

לקראת סיום, יש לנו חידוש בשביל רני רהב, שהשבוע נחשף כמי שעומד מאחורי מסע היח"צ הבכייני והמתוזמר של 'פניציה', ואולי גם יעץ לחברה עוד לפני שדברר אותה, להפוך את חסידות גור לשק החבטות שלה.

החרם על 'פניציה' – אם הוא קיים – נוצר ונולד על ידי פסק הלכה של הפוסק הליטאי מרן הגאון רבי שלום יוסף אלישיב זצ"ל, כבר לפני למעלה מעשור. גם את העלונים שקראו לצאת נגד 'פניציה' לפני שנתיים וחצי, הפיצו אברכים ליטאיים ממודיעין עילית.

היקבים והכשרויות עשו את המהלך שלהם, בגלל גל אדיר של פניות של צרכנים שבא בעקבות החוברות ועלוני ההסברה, כשוועדת הרבנים לענייני השבת נכנסה לתמונה רק כגורם הלכתי – ובניגוד למקרה 'אל-על', לא כגורם בעל כוח צרכני – שמוכן לסייע ל'פניציה' לתת מענה הולם לצרכנים הללו אם אכן רצונה בכך. אבל מתברר שהיא לא באמת רוצה.

מעניין למה המאבק התעורר בדיוק כעת, כשהמו"מ הקואליציוני ברקע. הנה, כך משיגים יופי של תקציב ממשלתי במסגרת לחצי הקמת הממשלה. וזה בסדר גמור. אבל לבוא ולחבוט בחלק שמונה 10-15% לכל היותר מהציבור החרדי, רק למטרות יח"צ, זו ירידה לשפל. ויודעים מה? זה יעבוד כבומרנג. בסופו של דבר, הצרכנים החרדים רק יתעקשו עוד יותר.

בעצם, להטיל את האשמה על חסידות גור זה הכי קל. היא החסידות שצוירה באופן הכי לא מחמיא במשך עשרות שנים בתקשורת הכללית. זה קל יותר אפילו מלומר 'החרדים'. כי חרדים רבים מוכרים לחילוני המצוי, חסידי גור, הרבה פחות.