נתוני רשות המים נחשפו: כמה הנחה קיבלו הזכאים?

נתוני רשות המים הוצגו בוועדת הכספים: התמיכה הממוצעת לאדם הזכאי להנחה במים בשנת  2021 כולה – 83 ₪ בלבד | במהלך דיון בדו"ח מבקר המדינה בנושא, עלה כי למרות שכבר ב-2017 הורתה ועדת הכספים לשנות את המנגנון, שמעניק הטבה רק לזכאים הצורכים כמות מים הגדולה מהצריכה הממוצעת בישראל, אינו כולל בתוכו קבוצות מוחלשות רבות, ואינו מאפשר איתור של עשרות אלפי זכאים קיימים | דבר לא נעשה, למרות שרשות המים ומשרד האוצר ערים למצב

ברז מים | צילום: Shutterstock

ועדת הכספים קיימה היום (ד') דיון בנושא ניצול הזכאות להטבות בתעריף המים בעקבות דוח הביקורת השנתי של מבקר המדינה, לשנת 2020.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון: "הסוגיה של הגדרת הנחות במים לאוכלוסיות מיוחדות, מלווה את הוועדה הרבה מאוד שנים. בפעם האחרונה התקבלה החלטה בסוגיה הייתה בשנת 2017, רשות המים התבקשה להביא תקנות לעניין מבנה ההטבה, קבוצות הזכאות ועוד, ולפי דו"ח מבקר המדינה הדברים או לא קוימו חלקית או בכלל לא. הסובסידיה לא מנוצלת שנה אחרי שנה וזה חבל, זה כסף לאוכלוסיות החלשות. בנוסף, לגבי קבוצות הזכאות – אנחנו רואים שבהנחה לחשמל יש יותר קבוצות זכאות, השאלה למה, ואם התקציב גם ככה לא מנוצל, אין שום סיבה לא להכניס קבוצות נוספות".

ח"כ מיכל שיר: "יש מוטיב חוזר, לא רק בתאגידי המים, המדינה נותנת 70 מיליון עבור הזכאים, כאשר 50% חוזרים חזרה, זו בעיה. צריך לפתור את זה, ואולי זה המקום של ועדת הכספים, לקבוע שאם המדינה נותנת כסף, אין מצב שזה חוזר. זה לא אומר שלא צריכים את הכסף, זה אומר שלא יודעים לנצל אותו. אם הכנסת לא מרימה את הדגל, זה מתמסמס שנים על גבי שנים. זה גם ניצול כספי בצורה הנכונה, וגם ניצול הזכאויות. אנחנו מדינה של 10 מיליון אישה, מדינה בגודל של עיר. ברמה הכלכלית ושל ניצול משאבים נכונה, אין סיבה שלא נדע לנהל את התקציבים בצורה טובה, ושהאזרחים יקבלו את השירותים להם הם זכאים".

צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית, משרד מבקר המדינה: "הדו"ח פורסם באוקטובר 2020, בדקנו את מיצוי ההטבה, היא עמדה על בערך 40% בשנים שבדקנו, כ-150 מיליון ₪ לא נוצלו בשנים שבדקנו. גם לעניין איתור הזכאים עשרות אלפים לא אותרו. למרות הנחיות הוועדה הזו, עד מועד סיום הדו"ח לא תוקנו הדברים, בעניין הרחבת האוכלוסייה ואופן מתן ההטבות".

ד"ר ורד גוט, משרד מבקר המדינה: "כדי להיות זכאי להטבה צרכן צריך לבזבז הרבה יותר מים ממה שמבזבז אזרח ממוצע, רק אחרי 3.5 קוב ישנה זכאות, בשנים 1015 -2020 לא נוצלו כ-215 מיליון ₪ שתוקצבו, הניצול עמד על כ-45% בלבד. בוועדת הכספים הוצע להעניק הנחה מהמ"ק הראשון שהזכאי צורך, בדומה לנעשה בחשבון החשמל. רשות המים העבירה ב-2017 הצעת תקנות, עד היום משרד האוצר לא פעל בנושא. למרות עלייה באיתור שיעור הזכאים, עדיין 80 אלף איש לא אותרו נכון לדצמבר 2020. – המבקר הציע לפנות לרשויות הרווחה לשם כך. בנוסף מעוטי יכולת שלפני גיל פרישה לא נכללים בהטבה, ממליצים להכליל".

דני גרינוולד, סמנכ"ל רשות המים ציין כי המנגנון הקבוע כיום בחוק הינו סבוך ומורכב, ומקשה מאוד על מתן ההטבות, כך הציג כי ב-2021 תמיכה הממוצעת לשנה לאדם זכאי הייתה 83 ₪ לשנה שלמה, ב-2020 92 ₪ לשנה, וב2019 73 ₪ לשנה.

רבע מהזכאים לא אותרו

לפי נתוני הרשות, בשנת 2021 מתוך כ-660 אלף זכאים, לא אותרו כרבע מהזכאים, וסה"כ שולמו כ-41.7 מיליון ₪, בממוצע של 83 ₪ לזכאי כאמור.

גרינוולד: "אנחנו פועלים כדי ליישם את התקנות, לאתר את הזכאים כדי ליישם את הסיוע. זה מהלך לא קל, כי התקנות כפי שהן כתובות, יישומן מסורבל. היישום נעצר מול ספקי המים, יש כ-1,100 ספקי מים. יש 36 תאגידי מים, שהם מאורגנים ומסודרים, שדרכם זה פשוט אבל יש מי שלא מאוגדים דרכם, ואז צריך לפעול דרך כל ספקי המים, והמנגנון דורש הליך מאוד סבוך, יש לפחות הוצאה של 2 מיליון ₪ על הפעלת מערכת האיתור, לסכום של כמה שקלים לאנשים שכולם כבר מקבלים קצבות מגורם אחר. נוצרה קבוצה ריקה שאנחנו עובדים מאוד קשה כדי לאתר צרכנים, כדי לתת להם הטבה קטנה מאוד. אנחנו מקבלים מידע על 650 אלף צרכנים פרטים, מעבירים ל-1,100 ספקים שצריכים לאתר אותם, לשדר את זה בחזרה אלי, שאני אתן הנחיה כספית לפצות בכסף הזה. זה מנגנון מורכב ומוסבך, עם כסף טוב שהולך למנגנון ולא לצרכנים".

גרינוולד ציין כי רוב מכריע של הזכאים לא עוברים את הרף של 3.5 קוב שמעבר לו ניתנת ההטבה, כאשר 3.5 הקוב הראשונים מסובסדים לכלל האוכלוסייה ומרביתה אינה עוברת כמות זו, וסיכם: "זו רגולציה לא טובה, היא עושה שימוש לא טוב בכסף. אני רוצה שההנחות יהיו דרך ההקצבות שניתנות כבר לכל האוכלוסייה הזו".

חיים בורובסקי, משרד האוצר: "אני מסכים שהמנגנון לא יעיל. אבל ניצול ההטבה אולי הכפיל את עצמו, אולי יותר בשנים האחרונות. בניגוד למה שנאמר, אין סכום שמוקצה של 70 מיליון ₪ שהולך לתקציב המדינה, החוק מסמיך את התקנות, וקובע אחוז מסוים שמקביל לאותם 60-70 מיליון, אבל אין סכום שמוקצה ולא מנוצל. אנחנו כל שנה מקבלים מרשות המים עדכון בכמה הם יודעים להשתמש, ובהתאם אנחנו מקצים להם, כך שאין סכום שאנחנו מקצים לשימושים אחרים. היינו רוצים להעביר תקנות שהסכום הזה יועבר לאנשים בדרך אחרת".

ח"כ קושניר: "מה אנחנו עושים עם המנגנון הלא יעיל? ביקשו פה ב-2017 שתגישו תקנות חדשות, עברו 5 שנים ולא קרה כלום. מה אתם עושים? כמה זמן לוקח להעביר את הרצון לפעולה?"

בורובסקי: "לא הייתה היתכנות למהלך, זו חלופה שלא הייתה אפשרות לקדם אותה. אנחנו חושבים שהדרך היא לתת זאת בסכום ישיר. עד כה אמירה כזו שלתת את הכסף בדרך אחרת, לא התקבלה, לא רצו ללכת בכיוון הזה".

גרינוולד התייחס לאפשרות לתת הנחה לזכאים מהקוב הראשון: "משק המים הוא משק סגור, כל הנחה שאתה נותן מישהו אחר משלם אותה, הסבסודים הפנימיים דופקים מישהו שכן משלם. אם מדינת ישראל חושבת שה-6.4 ₪ זה תעריף שלא מספיק לאוכלוסייה מסוימת, זה לא צריך להיות על שאר משלמי המים, זה צריך לבוא מצד המדינה".

בורובסקי: "אפשר לעשות את זה גם דרך משלם המיסים, אין ויכוח עם הרשות על כך".

ח"כ ינון אזולאי דרש כי הכספים ימשיכו להוות הנחה במים ולא יגיעו לזכאים דרך מקור אחר: "למה האוצר צריך לגרור רגליים כ"כ הרבה זמן? מי שמפסיד זה אותן אוכלוסיות חלשות. אם האוצר לא עושה צעד, הגיע הזמן שהכנסת תעשה צעד, אם צריך חקיקה. שמגיע לאדם במים תן לו במים, שמגיע לו בחשמל, תן לו בחשמל, ברגע שאתה נותן לאדם דרך מקור אחר, הכסף מתקזז עם זכאות אחרת והוא לא זוכה לכך, אם מגיע לו, תן לו מהקוב הראשון במים".

יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "אין ספק שיש פה לקונה, שיש פה קבוצת זכאות ריקה שאמורה לקבל הטבה וסבסוד מהמדינה ולא מקבלת אותה, גם כי קשה לאתר את חלקם וגם כי אנשים לא מגיעים לסף הזכאות של מעבר ל-3.5 קוב. העובדה שוועדת הכספים כבר ב-2017 הנחתה את הרשות ואת משרד האוצר מה לעשות ולא קרה כלום, זה חמור מאוד. לכן אני אומר בצורה מאוד ברורה, אני רוצה לראות הצעה לפתרון, זה יכול ללכת לשני כיוונים – הכיוון הראשון במסגרת המנגנון הראשון להחיל את ההטבה מהקוב הראשון, ולבחון קבוצות זכאיות שיכנסו לזכאות. האופציה השנייה לבחון מנגנון אחר מחוץ לרשות המים. חשוב לגעת במה שינון אומר, שהצריכה שלהם היא 100 אחוז מההכנסה שלהם, אז אולי נכון יותר לבנות מנגנון. אני מבקש תוך שבועיים לקבל מה ההצעות שלכם לפתרון, ועל בסיס כך נעשה פגישת הערכות ואז דיון בוועדה כדי להשלים את המהלך מהר ככל שניתן, מ-2017 עד 2022 זה מעל ומעבר כדי לתרגם את הרצון לפעולה, אנחנו נפעל כדי שהעיוות יתוקן כוועדה".

כתיבת תגובה