בנק יפן | צילום: Takashi Images, שאטרסטוק

בארץ

אתמול, עלייה נוספת בריבית בנק ישראל שלא מאותת עדיין על כוונתו לסיים את העלאת הריבית.

כצפוי, בפעם העשירית ברציפות בנק ישראל העלה את הריבית, הפעם ברבע נקודת אחוז ל-4.75 אחוזים. מהחלשות השקל והירידה בתשואות לאחר ההודעה עולה שבשוק היו כנראה ציפיות לעליה גבוהה יותר. כרגע, הריבית ברמתה הגבוהה ביותר מאז סוף 2006, ואנו לא פוסלים עלייה נוספת של רבע נקודת אחוז גם בהחלטה הבאה (10 ביולי). בהמשך לעקשנות האינפלציה, לעליות המחירים האחרונות בענף המזון ובשל שוק העבודה ההדוק.

פחות משרות פנויות אך גם פחות מובטלים. נתוני שוק העבודה תומכים בהמשך העלאת הריבית.

מספר המשרות הפנויות במשק ירד זה החודש השמיני ברציפות ועמד באפריל על כ-128 אלף (נתונים מנוכי עונתיות), המספר הנמוך ביותר מזה כשנתיים. למרות שלכאורה מדובר בנתון שלילי, יש לשים לב ששיעור האבטלה באפריל ירד ביותר ובגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) השיעור חזר כבר ל- 3.1 אחוזים, קרוב לרמת השפל שנרשמה לפני כשנה. כך היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים דווקא עלה. כלומר, יש יותר משרות פנויות על כל מובטל – דבר שתומך בהמשך לחצי השכר במשק (לצד אינפלציה גבוהה, עליית שכר המינימום, ומבנה ההצמדות במשק). בנוסף, גם נתוני לשכת התעסוקה (שלפעמים שונים מנתוני הלמ"ס + ענייני ניכוי עונתיות) מראים על שוק עבודה ישראלי חזק ומספר דורשי האבטלה באפריל ירד לרמה הנמוכה מזה כחצי שנה, בעיקר בשל ירידה משמעותית במקבלי הבטחת הכנסה.

בצד הפחות ורוד, סקטור ההיי-טק ממשיך להיחלש כאשר סך המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה ממשיך לרדת, והגיע קרוב לרמה הממוצעת ב-2018 אז הענף היה קטן הרבה יותר.

הצמיחה ברבעון הראשון האטה, אך היא עדיין יותר טובה מאשר במרבית המדינות המפותחות

על פי האומדנים הראשוניים, הצמיחה בישראל ברבעון הראשון עמדה על 2.5 אחוזים בשיעור שנתי, כמחצית מהקצב שנרשם ברבעון הקודם (5.3% שעודכן כלפי מטה), אך טוב יותר בהשוואה למרבית המדינות המפותחות (1.1% בארה"ב, 0.8% בגרמניה ו-0.4% בבריטניה). הרכב הצמיחה היה מעורב כאשר הצריכה הפרטית התכווצה ב-1.7 אחוזים, אך חלק גדול מהירידה מוסבר בשל ירידה חדה בצריכת כלי רכב שהייתה חריגה כלפי מעלה ברבעון הקודם (כמעט בכל רבעון ראשון רואים תופעה זו שנובעת מהקדמת רכישת רכבים כתוצאה משינוי רגולציית המיסוי). ההשקעות (14.7%) המשיכו לעלות בעיקר בענפי המשק והמלאים התכווצו. יצוא הסחורות והשירותים התכווץ ב-3.5 אחוזים, כאשר העלייה ביצוא השירותים (15.9%) בהובלת התיירות הנכנסת וההיי-טק, לא הספיקו כדי לפצות על הירידה ביצוא הסחורות (מינוס 10.9%) בעיקר יצוא תעשייתי ויהלומים.

בשורה התחתונה, למרות הריבית הגבוהה גם בישראל נתוני הצמיחה לרבעון הראשון טובים יותר בהשוואה לציפיות בתחילת השנה. השפעות עליית הריבית לצד ההאטה בצמיחה של שותפות הסחר העיקריות שלנו יבואו לידי ביטוי בהמשך השנה. לאור הפרסום אנו משאירים כרגע ללא שינוי את תחזית הצמיחה השנתית שלנו על 2.5 אחוזים, בדומה לבנק ישראל וגבוה יותר מהתחזית של חברת הדירוג S&P (1.5 אחוז).