סיגריות אלקטרוניות במרשם רופא | התכנית הבריטית למיגור עישון

אייקוס | צילום: פאביאן קולדורף

דוח עצמאי חדש שהוזמן ע"י משרד הבריאות של בריטניה, השואפת ליישם את תוכנית "בריטניה ללא עישון 2030", מציג את המתווה בדרך להפחתת שיעור המעשנים במדינה מ-13.5% ל-5% עד סוף העשור הזה. 

הד"וח של ג'ווד חאן (Javed Khan OBE, MD), מעריך כי אם בריטניה לא תנקוט במספר פעולות על מנת לקדם את המטרה, היא תחמיץ את היעד בכ-7 שנים והאוכלוסיות החלשות בחברה לא יעמדו ביעד גם עד שנת 2044. 

"כדי שיהיה לנו סיכוי להגיע ליעד 2030 ללא עישון", טוען חאן, "אנחנו צריכים להאיץ את קצב הירידה של אנשים שמעשנים, ב-40%". זה המסר האחרון: "עישון הורג והורס חיים. אבל זה לא חייב להיות ככה".

הדו"ח, שהוא בעל רלוונטיות לא רק לבריטניה, אלא גם לארה"ב, מציע שורה של המלצות מבוססות ראיות – ארבע מהן "קריטיות" – כדי להאיץ את ההתקדמות, והן משמשות גם כנקודות הדרכה ומודל למה שארה"ב יכולה לעשות בצורה יעילה יותר כדי לשים קץ למגפת העישון. בשתי המדינות, למרות ההתקדמות ההיסטורית, עישון נותר הגורם המוביל למוות, בעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות. 

ארבע הפעולות הקריטיות ל"כאן ועכשיו" הן: 

1 . להגדיל את ההשקעה – נדרשת השקעה כספית מקיפה לטיפול בגמילה מעישון. הדו"ח מציע הטלת היטלים נוספים על חברות הסיגריות כדי לכסות את העלויות.

2. להעלות את גיל המכירה מ-18 בשנה אחת, מדי שנה עד שאף אחד לא יוכל לקנות סיגריות כדין.

3. לקדם אידוי (תחליפי עישון/סיגריות אלקטרוניות) כגישה להפחתת נזקים. הממשלה צריכה גם להגביר את קידום השימוש באידוי (תחליפי עישון/סיגריות אלקטרוניות) כדי לעזור לאנשים להפסיק לעשן טבק: "אנחנו יודעים שאידוי (תחליפי עישון/סיגריות אלקטרוניות) הם לא 'כדור כסף' והם אינם נטולי סיכונים לחלוטין, אבל האלטרנטיבה של שימוש בטבק בוער או עישון גרועה בהרבה".

4. מניעה חייבת להפוך למוקד מרכזי במאמצי השליטה בטבק של רשויות הבריאות (ה-NHS) – היא חייבת להציע למעשנים עצות ותמיכה להפסיק "בכל אינטראקציה שיש להם עם שירותי בריאות", כולל עם רופאים כלליים, בתי חולים, ספקי טיפול בבריאות הנפש, מיילדות, רוקחים, רופאי שיניים ואופטומטריסטים.

בנוסף, קורא חאן לממשלה להאיץ את תוכניתה לרופאים, לרשום סיגריות אלקטרוניות כמוצר תרופתי לסיוע בהפחתת עישון במיוחד בקהילות מוחלשות (יחד עם המשך מכירתן כמוצרי צריכה שאינם תרופתיים). מהלך זה יכול להועיל בגישור והסברה לגבי הגישות לצמצום נזקים שמקובלות רק על מי שזקוק להבטחה רפואית, ולייצר נגישות לאלו שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות סיגריות אלקטרוניות במחירים קמעונאיים.

לצד המלצות המפורטות בדו"ח, ה- FDA ממשיך לקדם מדיניות להפחתת דרמטית של צריכת סיגריות קונבנציונליות, כגון הפחתת הניקוטין לרמות לא ממכרות וביטול מנטול כטעם מאפיין. 

בחודשים האחרונים, אושרו למכירה 23 מותגי סיגריות אלקטרוניות בהתבסס על הערכת ה-FDA שהם "מתאימים להגנה על בריאות הציבור" ומותאמים לסטנדרט שנקבע בחוקי המנהל לאחרונה על פני מוצרי טבק וניקוטין שונים. מוצרים אלו מתאימים לגישות המתקדמות הננקטות כעת בבריטניה ובניו זילנד, ובמנהל מקווים שגם ארה"ב תאמץ את המדיניות ותוכל לתמוך בו זמנית במעשנים מבוגרים תוך הגנה על בני נוער.

ומה בישראל?

נכון לרגע זה, ההתייחסות בישראל לתחליפי עישון כמו סיגריות אלקטרוניות ומוצרי חימום טבק הינה שהם "בדיוק כמו סיגריות רגילות" וכפופות לכל החוקים והתקנות החלים על סיגריות, לרבות מיסוי גבוה בדיוק כמו סיגריות רגילות. דו"ח העישון השנתי המתפרסם על ידי משרד הבריאות מראה כי שיעור המעשנים בישראל נותר ללא שינוי בשנים האחרונות, ועומד על כ-20% מהאוכלוסייה, כאשר הערכות אחרונות של גופים נוספים כמו המיזם למיגור העישון וקופת-החולים כללית הן שמספר המעשנים גבוה הרבה יותר ונע סביב 27%*.

* 26.4% על פי נתונים של המיזם למיגור העישון; 20.1% על פי דו"ח העישון השנתי של משרד הבריאות. ע"פ מחקר שרותי בריאות כללית: 27% (מרץ 2022)